הסיוע האמריקני פוגע בתעשייה הישראלית

משרד הביטחון לא ניתח את ההשלכות האפשריות של הפחתת הרכש האמריקאי מהתעשיות הישראליות בעקבות מזכר ההבנות עם ארה"ב, וכן את מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני) ובחן את היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית לשנים 2028-2019 בנושא הסיוע הביטחוני.

כזכור, בספטמבר 2016 חתמו נציגי ממשלות ישראל וארצות הברית (תחת ממשל אובמה) על מזכר הבנות בעניין סיוע ביטחוני בדולרים לישראל ותוכניות הגנה משותפות מפני טילים לשנים 2028-2019. על פי המזכר, מדובר בסכום של 3.8 מיליארד דולר בשנה שתקצה ארה"ב לישראל בשנים אלה.

עד כה, חלק מכספי הסיוע היה מומר לשקלים ומשמש לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל. על פי מזכר ההבנות, כספי ההמרות יצומצמו בהדרגה, בעיקר משנת 2025, עד לביטולם בשנת 2028. לפיכך, צפוי קיטון ניכר במקורות השקליים הפנויים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון בעיקר החל משנת 2025. לדברי משרד המבקר, הדבר צפוי להפחית את הרכש שיבוצע מהתעשיות הביטחוניות בישראל. 

המבקר העיר כי משרד הביטחון לא ביצע בחינה של ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות בהיבטים ביטחוניים, וטרם בחן מה הן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - בעקבות מימוש מזכר ההבנות, לרבות על התעצמות צה"ל ועל היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום, וכן לא בחן את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה עקב השלכות אלה. כמו כן משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש. 

עוד נמצא כי משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, טרם קבע את מוקדי המחקר והפיתוח (המו"פ) והייצור בתעשיות הביטחוניות שנדרש לשמר את העצמאות הייצורית ואת הרציפות התפקודית שלהן בעת מלחמה ולאחריה כדי לתמוך בפעילותו של צה"ל. נוסף על כך, צה"ל לא מיפה ולא תיעדף את אמצעי הלחימה שיש לשמר את ייצורם בישראל ולא מסר את עמדתו בעניין למשרד הביטחון.

תגובת משרד הביטחון: התחלנו בתוכניות עבודה בנושא

בנוסף עלה בביקורת כי אין בידי משרד הביטחון מידע מלא לגבי ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות על קיטון אפשרי במקורות השקליים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון עד לשנת 2028 לצורך רכש מהתעשיות הביטחוניות בארץ. "זאת נוכח אי-בחינת חלופות לפינוי מקורות שקליים ואי-קביעת העלויות לשימור קווי ייצור "כחול לבן" והעלויות בגין כפל קווי ייצור ו"שובל לוגיסטי"", ציין המבקר והדגיש: "הדבר פוגע ביכולתו לדון עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים בפתרונות ברמה הלאומית בנושא זה".

לקריאה נוספת:

• האם אהוד ברק הוא המנוע מאחורי מחאת הדגלים השחורים?

• אולמרט: "שרון רצה לכלול בהתנתקות 17 יישובים בגדה"

• פרשנות: החשבון בין צה"ל לחיזבאללה נותר פתוח

עוד נמצא כי מסתמן שמשנת 2028 הסכום שיידרש ליישום המדיניות שאישר מנכ"ל משרד הביטחון בפברואר 2019 לשימור הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות בש"ח עלול להיות גבוה מהסכום השנתי המוערך שיוקצה לרכש זה. משרד הביטחון גם טרם קבע מה הם הסכומים השקליים הנדרשים לשימור קווי הייצור החיוניים.

ממשרד הביטחון נמסר: עם חתימת הסכם הסיוע בשנת 2016 החל משרד הביטחון בבחינת משמעויות הקיטון הצפוי בנתח ההמרות והשפעותיו על התעשיות הביטחוניות. המבקר ציין לחיוב את עבודת הוועדה בראשות הכלכלן הראשי במשרד, שהוקמה בינואר 2017 בשיתוף עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות ומשרד הכלכלה. המלצות הוועדה מיושמות משנת 2018 בתוכניות העבודה של משרד הביטחון וכוללות: רכש רב-שנתי בפרויקטים מרכזיים בתעשיות, סיוע ממוקד לתעשיות קטנות ובינוניות ברכש ובייצוא, ניצול מיטבי של התקציב השקלי לטובת רכש מקומי בדגש על הפריפריה, סיוע בחיבור עשרות תעשיות ישראליות לחברות אמריקניות גדולות ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו