לו היו אלה ימים כתיקונם, הדברים שיש לאריק פינגרהאט לומר לציבור בישראל היו תופסים כותרות ראשיות. אחרי שנים ארוכות שבהן כל עסקן וכל כותרת מארה"ב מספרים על קרע עם ישראל, בא הנשיא החדש של הפדרציות היהודיות ואומר חד, חזק וברור: "אין משבר בין יהדות צפון אמריקה ומדינת ישראל. למעשה, אנחנו קרובים היום כפי שלא היינו קרובים מעולם. לפני הקורונה היה מספר שיא של טיסות לישראל, מפגשים, ועידות, עסקים, ביקורים וסטודנטים של תגלית. נכון, יש חילוקי דעות, אבל משבר אין".
הוא בן 61, במקור מקליבלנד, אוהיו, לשעבר חבר בית הנבחרים בוושינגטון. אחרי קדנציה מוצלחת כנשיא ארגון הסטודנטים היהודים "הלל", התמנה לפני שנה למנכ"ל ונשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, הארגון הגדול ביותר והמייצג של מיליוני היהודים החיים בארה"ב ובקנדה. האופטימיות והכריזמה של פינגרהאט עוברות גם דרך המסך שדרכו אנחנו מקיימים את הראיון, ברוח מגבלות התקופה.
כמו כל העולם, גם פינגרהאט ו־146 הארגונים הקהילתיים היהודיים שהוא מייצג מרוכזים בימים אלה אך ורק בקורונה. באמריקה בתי הכנסת, בתי הספר היהודיים והמרכזים הקהילתיים, הם אלו ששומרים על הגחלת היהודית. כשהם סגורים לזמן ממושך, ולא חשוב מהו הזרם הדתי, הקיום היהודי בסכנה. "רק עכשיו מתחילים לפתוח בחלק ממדינות ארה"ב את המוסדות מחדש וגם זאת באופן חלקי ומצומצם מאוד. אני גם לא יודע מה יהיה בעוד חצי שנה או שנה, ולכן היינו חייבים להיות יצירתיים כדי לשמר את הפעילות".
"התקדמות היסטורית"
המשבר הכלכלי האדיר פגע גם בפדרציות ובכלל בקהילה היהודית. אחרי הכל קיומן תלוי בתרומות ובתקופה כזו נזקקו דווקא ליותר כסף, שהרי גם יהודים רבים איבדו את מקור פרנסתם. "יש כלל שלמדתי לפני שנים. דווקא כשיש פחות תרומות, בדרך כלל במשבר כלכלי, כך אתה יותר נזקק להן. גם פה היינו חייבים לעשות מעשה". והמעשה צלח. יחד עם ארגונים לא יהודיים בארה"ב, שכנעו פינגרהאט ושותפיו את הבית הלבן לתמוך לראשונה בפדרציות ובמוסדות נוספים המייצגים מיעוטים אתניים בארה"ב, בסכום שהתקרב למיליארד דולר.
"המאמץ המשותף להתמודד עם המשבר הזכיר לכולנו שאנו קהילה אחת ושהחובה להתאחד היא חלק מרכזי בזהות שלנו. כקהילה עושים דברים זה למען זה, בעוד שבשגרה כל אחד חי את חייו. עכשיו כולם חושבים באופן קולקטיבי, ונעשו דברים גדולים. 146 פדרציות גייסו 175 מיליון דולר, מעבר לתרומות הרגילות. הנכונות של הממשל לסייע לנו ולארגונים דתיים אחרים היא התקדמות היסטורית, והיתה לנו פעילות רבה ללמד את הקהילות כיצד לנצל את התקציב הזה. יכולנו לרכוש ציוד מיגון והצלה לקהילות, למוסדות ולבתי האבות.
אריק פינגרהאט // צילום: מתוך טוויטר
"התוצאה החיובית השנייה היא המעבר לאונליין. אמנם היו ויש מצבים קשים שלא אפשרו לאנשים להיות לצד קרוביהם ברגעים האחרונים של החיים וגם ביטול מחנות הקיץ מעורר כאב שקשה לתאר. אבל היתה גם המון יצירתיות במעבר לאינטרנט. רוב הארגונים מגיעים כיום באמצעות הרשת ליותר אנשים ממה שהיו מגיעים קודם לכן. היום תמצא 100 אנשים בקבלת שבת ברשת, במקום 25 שהיו באים לבית הכנסת. גם הרבנים תרמו את חלקם, כשקבעו שאפשר לעשות מנייני שבעה וניחום אבלים בזום. אלה דברים שקודם לכן לא יכולת לעשות וכנראה יישארו איתנו להמשך. אני יכול לומר שהשתתפתי בדרך הזו במאות 'שבעות' של אנשים מכל העולם, דרך הזום. והיו גם אירועים משמחים, ערכנו את מסיבת יום העצמאות (לישראל), בהשתתפות עשרות אלפי אנשים שלא היו חוגגים אלמלא האינטרנט".
הולכים ללא פחד
כעת הפדרציות נערכות לעתיד מאתגר. "קבענו ארבע מטרות: שמירה על רף בריאותי גבוה בכל המוסדות והתשתיות, היערכות לגל אבטלה בקהילה היהודית, כולל הכשרה מקצועית ומלגות, המשך השימוש בחידושים שהביאה התקופה הזו וכמובן שימור הקשר עם ישראל".
הדיווחים בשנים האחרונות על משבר ומתחים בקשרים בין ישראל לקהילות היהודיות נכונים?
"לא. הקהילות היהודיות בצפון אמריקה ובישראל קרובות כפי שלא היו מעולם. יש אלפי שליחים שבאו מישראל לקהילות ולמחנות הקיץ. לכל אחת מהפדרציות יש קשר שהיא בונה בעצמה מול ישראל, ויש קשרים עם הסוכנות היהודית. אנחנו עובדים עם כל ממשלה. מה שמתואר בטעות כמשבר הם נושאים ששנויים במחלוקת גם מול ישראל אבל גם בתוך הקהילה היהודית. זה נכון שמספר גדול של יהודים אמריקנים מודאג מנושאים של פלורליזם, וזה גורם לעיתים להשמעת טיעונים חריפים, כאשר מדובר על שאלות בנוגע לתהליך השלום, אבל אלה הבדלי דעות ולא הפרדה".
יש דיון בתוך ישראל, האם המדינה צריכה לתמוך כלכלית בקהילות היהודיות כדי לחזק את החינוך והזהות היהודיים. מה הציפיות שלך ממדינת ישראל ומהעם בישראל לשנים הקרובות?
"ממשלת ישראל תומכת בתוכניות כאלה כבר שנים רבות. פרויקט תגלית, שהממשלה מממנת מחצית ממנו, פועל כבר 20 שנה. תוכנית מוזאיק, שב'הלל' דחפתי לקדם, נעשתה יחד עם משרד התפוצות בראשות נפתלי בנט. וכמובן ששנים רבות יש שליחים של ישראל בקהילות. אלה תוכניות שמצליחות מאוד, ואשמח שהן יימשכו ויורחבו".
האם בטוח להסתובב כיום כיהודי בארה"ב בגלוי? כי גם לפני הקורונה ובוודאי איתה, רואים הרבה אירועים אנטישמיים. וזה מתחבר כמובן לחוסר היציבות הכללי בארה"ב, ההפגנות, המהומות והוצאת המשטרה מהערים.
"לנו, כנציגי הקהילה היהודית בארה"ב ובקנדה, יש מחויבות להתמודד עם הבעיות והקשיים שעולים מההפגנות וחשוב שהשכנים הקרובים שלנו בקהילה האפרו־אמריקנית יידעו שאנו שותפים לדאגות שלהם. הסוגיה של יחסים בין הגזעים בארה"ב חשובה ומהווה דאגה גדולה לקהילה היהודית. נכון שיש מי שהופך את המחאה הלגיטימית לאלימה, ויש מי שרוצים להפיץ באמצעותה אנטישמיות ואנטי־ציונות, אבל אנחנו וכל הפדרציות נמצאים בשיח עם ההנהגות המקומיות של המפגינים בשטח. אנו תופסים את תפקידנו כמי שצריכים לבנות גשרים. לשאלתך התשובה היא כן, בטוח להסתובב כיהודי בארה"ב. נכון שיש עלייה באלימות האנטישמית, שהתחילה עוד קודם, לכן הסיכונים עלו ואנחנו משקיעים סכומי כסף גדולים כדי להתמודד איתם".
ואין שכונות או ערים שידוע שמסוכן ללכת בהן עם כיפה?
"יש כיסים שאי אפשר ללכת בהם, אך באופן כללי הקהילה היהודית מרגישה בטוחה".