"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עברו לצד של גנץ: מה עומד מאחורי שינוי העמדה של בכירי האוצר?

בתחילת המשבר אנשי המשרד תמכו בהגשת תקציב חד-שנתי, בהתאם לדרישת נתניהו ובניגוד להסכם • עם זאת, לאחרונה, שינו עמדתם • ההסבר המלא • פרשנות

,עודכן
משרד האוצר בירושלים // משרד האוצר בירושלים

על רקע משבר התקציב שמאיים לפרק את הממשלה, החלו בימים האחרונים להתפרסם דיווחים על שינוי בעמדת בכירי האוצר שכעת תומכים בתקציב דו-שנתי – בהתאם לעמדת רה"מ החליפי בני גנץ. בתחילה כזכור אנשי המשרד תמכו בתקציבחד-שנתי, כפי שדורש ראש הממשלה בנימין נתניהו ובניגוד להסכם הקואליציוני.

שר האוצר כץ: התקציב הקרוב לא יכלול העלאת מיסים // צילום ארכיון: יוני ריקנר

אז מה גם לשינוי? נכון לומר שאי העברת תקציב עד כה היא בעיה גדולה, אבל זה רק סימפטום לבעיה הגדולה עוד יותר. תחילה ראש הממשלה הציע להתארגן במהירות להכנת תקציב חד-שנתי והיה בזה היגיון רב שזכה לתמיכה גם מצד הגורמים המקצועיים בבנק ישראל ובמשרד האוצר. באי הוודאות החריגה, בימי הקורונה, צריך לתכנן לטווחים קצרים יותר ולהיות מסוגלים להגיב מהר. אלא שהשותפה הקואליציונית הבכירה,כחול לבן, סירבה לעניין ודרשה תקציב דו-שנתי.

הוויכוח הזה עשה רע לכלכלה, מכיוון שבינתיים לא קודם שום תקציב – לא חד שנתי ולא דו שנתי. כעת, בדרג המקצועי באוצר מודאגים מכך ונראה שאף שינו את דעתם בעניין ומעדיפים לדחות בחקיקה אתהמועד האחרוןלהגשת התקציב ולהכין מראש תקציב דו שנתי שיבטיח יציבות ושקט תעשייתי.

שר האוצר ישראל כץ // צילום ארכיון: אורן בן חקון
שר האוצר ישראל כץ // צילום ארכיון: אורן בן חקון

אלא שראש הממשלה ושר האוצר דבקים בעמדתם שהתקציב הנוכחי צריך להיות חד-שנתי. ההיגיון שלהם, לפיו לא נכון לתכנן תקציב דו-שנתי בתוך תקופה בלתי נודעת שכזו,רק מתחזק. אם לא די באי הוודאות שמייצרת הקורונה, הרי גם השותפה הקואליציונית הבכירה מוסיפה לספק. אם אי אפשר לעבוד אתה ייתכן שהממשלה הזו לא תחזיק מעמד לשנה הבאה ואז גובר הסיכוי, או הסיכון, לבחירות.

אם לשם אנחנו הולכים הרי שבוודאי שאין היגיון להכין תקציב לשנה שכזו. תקציב הוא אמנם עניין כלכלי בעיקרו, אך הוא טוב רק במידה שהוא משקף את צרכי הממשלה. כמו שאין תקציב נכון למשק בית אנונימי, אין גם תקציב נכון לממשלה כזו. תקציב משק בית משקף את הערכים,הרצונות והצרכיםשל ראשיו וכך גם תקציב מדינה. היעדר היכולת של הממשלה הזו להעביר תקציב חד-שנתי עד כה, מעמיד בספק את הסיבה שלה להתאמץ להכין תקציב דו-שנתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר