מזכרת מנכדו של הרמב"ם

לקראת צום תשעה באב שיחל הערב, חושפת הספרייה הלאומית שני דפים דו־צדדיים, שנמצאו בגניזה הקהירית של "מדרש דוד לתשעה באב". מדובר בכתב ידו של רבי דוד הנגיד, נכד הרמב"ם ובנו של רבי אברהם, הפרשן החשוב ביותר של תורת אביו.

הוא שימש "נגיד", המנהיג של קהילות היהודים במצרים, בסוריה ובישראל במאה ה־13. בין חיבוריו היו דרשות לחלק מהחגים, ובין כתביו נמצא גם "מדרש דוד לתשעה באב", המשמר מסורות עתיקות ומיוחדות של קינה ואבל על חורבן ירושלים, שהיו מקובלות ביהדות המזרח.

הקטע, שנמצא בספרייה הלאומית, כתוב בערבית־יהודית ומספר על חורבן הבית השני. עם זאת, בשונה ממסורות שמופיעות בתלמוד ובמדרשים, יש בו פרטים ייחודיים, שלא מופיעים במדרשים אחרים. כך, למשל, דוד הנגיד מספר שכאשר טיטוס נכנס לבית המקדש, הוא הקריב חזיר על המזבח כמעשה של זלזול בקודש.

כמו כן מספר רבי דוד סיפור על רבי יוחנן בן זכאי, שהתגנב מתוך ירושלים למחנה רומאי בארון קבורה כדי לדבר עם שר הצבא שלהם ולבקש שיציל את חכמי ישראל מהחורבן. כתב יד נוסף הוא סיפור על 400 צעירים וצעירות שנשבו על ידי הרומאים, קפצו לים וטבעו כדי לא לעבור התעללות והשפלה.

"טיטוס חילל ונענש"

סיפור אחר, ידוע מעט יותר, עוסק בטיטוס, שר הצבא הרומאי, שנכנס לבית המקדש ועשה בו מעשים של חילול הקודש, ולבסוף נענש על ידי יתוש שנכנס למוחו וניקר בו עד שמת. הסיפורים האלה מופיעים בתלמוד ובמדרשים, אבל רבי דוד הנגיד מספר אותם מחדש, בשפתו, בתוספת פרטים ותיאורים.

הקטע המדובר, שהוא העתק של הטקסט שכתב רבי דוד הנגיד, נכתב ככל הנראה כ־200 שנה לאחר פטירתו, בסביבות שנת 1,500, וחלקים ממנו נמצאו בגניזה הקהירית, שהיא אוסף גדול מאוד של כתבי יד וספרים יהודיים שנכתבו בין המאה התשיעית למאה ה־19 ושנשתמרו בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. החוקר שניאור זלמן שכטר מאוניברסיטת קיימברידג' קיבל אליהם גישה בקיץ 1896 והוא הראשון שהחל לחקור את עשרות אלפי הפריטים, הדפים וכתבי היד שנמצאו שם. בין השאר נמצאו בגניזת קהיר קטעי שירה ופיוט מהעברית הקדומה וכתבי יד של רבנים חשובים. רבי דוד נפטר בקהיר בשנת 1,300 והובל לקבורה בטבריה, בסמוך לקבר סבו הרמב"ם. בשנת תרצ"ב (1932) נמצאה מצבת קבורתו, שעליה נכתב: "זה קבר רבנו דוד, נכדו של רבנו הגאון משה בן רבנו מימון מורנו מאור הגולה". המצבה הועברה למוזיאון הקהילה היהודית בקהיר.

לדברי ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, "כתב יד ייחודי ועתיק זה מצביע בבירור על המקום המרכזי של אבלות על חורבן ירושלים ובית המקדש בקרב יהודים לאורך הדורות".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו