"האמת, פדיחה - אבל אני מבקש כסף מאבא, אין לי ברירה"
דניאל משה בן ה־16, המתגורר בשכונת גילה בירושלים ועולה לכיתה י"א, מסתובב בעיר במהלך הקיץ בניסיון למצוא עבודה לתקופת החופש הגדול, אבל השנה, בשל המגיפה, המשימה שלו קשה במיוחד.
"אני מחפש עבודות עם חברים וזה קשה", משתף דניאל, "אני עובר בין חנויות בעיר וגם בשוק. אפילו אם מקבלים אותי זה זמני: רק ליום אחד. אין משהו קבוע. זה מתסכל וממש לא פשוט".
דניאל מספר כי בשנה שעברה היו לו הרבה יותר אפשרויות. "כבר יש לי כמה חברים שהתייאשו והפסיקו לחפש עבודה בקיץ הזה", הוא מוסיף בצער, "אני מבקש כסף מאבא שלי. אין לי ברירה. זו פדיחה, אבל גם למבוגרים אין עבודה. המצב הזה מדאיג. אני לא מאמין שזה ישתפר הקיץ".
לא פלא שדניאל מחשב כל הוצאה בגלל חוסר היכולת למצוא עבודה קבועה. "אני מנסה לצמצם את ההוצאות שלי כמה שאפשר, אבל אני מעדיף שקודם כל תהיה עבודה למבוגרים שיש להם משפחות. הם צריכים את זה יותר מבני הנוער. "אין עבודה ובני הנוער מסתובבים יותר בחוץ משועממים, וזה גורם גם לאלימות לפעמים. אני מקווה שבעזרת השם המצב יחזור לקדמותו כמה שיותר מהר".
מאת: יורי ילון
"אין לנו מה לעשות, הלוואי שיכולנו לעבוד"
שביט הררי בת ה-15, חניכת תנועת הנוער העובד והלומד המתגוררת בקיבוץ גשר הזיו שבגליל המערבי, חיכתה שנה תמימה לחופש הגדול הנוכחי כדי שתוכל לעבוד במהלכו ולהרוויח מעט כסף. אבל ההמתנה הארוכה לא הניבה את התוצאות שלהן היא קיוותה. "גם בשנה שעברה ניסיתי לחפש, אבל אמרו לי שאני קטנה מדי ושאחזור אליהם בשנה הבאה", מספרת הררי. "עכשיו הגענו 'לשנה הבאה' ועדיין לא קיבלו אותי לעבודה".
בני נוער רבים מעידים כי השנה קיים קושי גדול למצוא עבודה בגלל הקורונה הכלכלית שהוציאה מאות אלפי אזרחים משוק העבודה. גם משרות שבעבר אוישו על ידי בני נוער נתפסות על ידי מובטלים רבים למרות רמתן והשכר הנמוך שהן מציעות. אבל שביט הררי התמודדה עם אילוצים אחרים שהכתיבה הקורונה.
"חיפשתי עבודות רק בקיבוץ", מסבירה שביט, "אמנם יש אוטובוס לנהריה אחת לכמה שעות, אבל ההורים שלי לא מרשים לי לנסוע בתחבורה ציבורית בגלל שיעור ההדבקה הגבוה בקורונה. בקיבוץ חיפשתי בכמה מקומות, למשל במרכזון ובגנים, אבל לא קיבלו אותי בכל מיני תירוצים. דיברתי גם עם כמה נערים שעשיתי איתם קורס מד"צים והם אמרו שגם הם ניסו ולא קיבלו אותם. בתור נוער אנחנו לא יכולים לצאת בגלל הקורונה, ואין כל כך מה לעשות, אבל אם היינו יכולים לפחות לעבוד ולהרוויח קצת כסף, אז זה היה נחמד".
מאת: עדי חשמונאי
"בכל מקום שבו אני מחפש מחזירים לי תשובה שלילית"
"אני מעדיף לממן את ההוצאות שלי, את הבילויים ואת כל ההנאות שלי", מספר הראל מזוז בן ה־16 מאשקלון, "ככזה, אני כל הזמן מחפש עבודה, ועבדתי בעבר לא מעט. בחופש הזה היו לי תוכניות לעבוד קשה ולחסוך לשנה הקרובה, אבל הקורונה שיבשה לי ולכל החבר'ה הצעירים את התוכניות".
הראל משתף כי "כבר יותר מחודשיים אני מחפש עבודה, בעיקר בתחום המלצרות במסעדות ובבתי קפה. לא להאמין, הרי מרבית המסעדות ובתי הקפה סגורים, אבל המעט שכן היו פתוחים, וגם בימים האחרונים עם הפתיחה המחודשת שלהם, בכל מקום קיבלתי תשובה שלילית.
"קשה היום למצוא עבודה", אומר הנער מאשקלון, "הייתי בטוח שבמצב של פיטורי עובדים, בטח בעלי המסעדות ובתי הקפה יעדיפו נערים בחופש הגדול, בקיץ, כי העלות שלהם יותר נמוכה, אבל אין דרישה בכלל. אלה שפתחו מעסיקים מתי מעט עובדים. באסה גדולה כל המצב הזה. אני בבית. "בלית ברירה מבלה עם חברים, מול הטלוויזיה, וזה עצוב לי המצב הזה, גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית".
לסיום אומר הראל מזוז: "הייתי שמח הרבה יותר לראות מקומות בילוי פתוחים, זה טוב לכולם, ולי אישית היה עוזר מאוד, כי מאוד רציתי, עם השכר שהייתי מקבל, להוציא רישיון נהיגה. אני מרגיש כאילו כל החיים נעצרו, וזה עצוב לי מאוד".
מאת: גדי גולן
עוד בנושא:
נתניהו הודיע: מענק מיידי לעצמאים, דמי אבטלה עד יוני 2021 ושורת הקלות והטבות
החשש בישראל מאבטלה גבוהה וצמיחה שלילית
"חשוב לעזור לחקלאים, במיוחד בתקופה הזאת"
הוא סיים כיתה י"א בבית הספר רגבים ברמת הגולן ועובד כחקלאי באזור שילה. רגע לפני הבגרות באנגלית תפסנו את איתן שניר בן ה־17, תושב פסגות שבבנימין, לשיחה, ושאלנו אותו מדוע בחר למלא את חודשי החופש הגדול בעבודה פיזית, לא קלה לכל הדעות, בחום הכבד של הקיץ. "אני עושה את זה כי אני נהנה מזה וגם כי לפי דעתי חשוב לעזור לחקלאים, במיוחד בתקופת הקורונה", מסביר איתן, "הם בקריסה, אין להם הרבה עובדים, אין להם מי שיקטוף את התוצרת שלהם, ואם לא תהיה להם עזרה, היא תלך לפח. לכן חשוב היה לי לעזור להם".
בתחילה חשב לעבוד בבנייה ואף קיבל כמה הצעות עבודה בענף זה, אבל החליט לבסוף להתמקד בחקלאות. בכל יום הוא עובד כשמונה עד עשר שעות בקטיף של אוכמניות ופטל ובבציר של ענבים. הוא מתכוון לעבוד שם עד לסיום החופש הגדול. הגל השני של הקורונה ונתוני התחלואה הגבוהים לא מפחידים ולא מרתיעים אותו. "אני מעדיף לצאת לעבוד ולקחת את הסיכון שאדבק מאשר לשבת בבית כל היום ולא לעשות כלום חוץ מלשחק בסלולרי", מסביר איתן.
מאת: אפרת פורשר
"היו לי תוכניות יפות - ועכשיו כלום"
"בניתי לא מעט על עבודות קיץ שאעשה, כדי לחסוך כסף לקנות בגדים, לבילויים ולטיולים שאני אוהב, עם החברים שלי", מספר עומר בטש ממושב קלחים שבצפון־מערב הנגב, "היו לי תוכניות יפות, ואין. הכל בוטל בגלל הקורונה והסוף לא נראה באופק.
"מאז שאני זוכר את עצמי אני עובד. ככה גידלו אותי ההורים", מדגיש עומר. "בגלל הקורונה אין כמעט תעסוקה לצעירים בחופש הגדול. כל עבודות הקיץ האלה, שמותאמות לבני נוער, אינן קיימות השנה. חרשתי לא מעט מקומות עבודה, ואין. היו כאלה שאמרו לי 'תביא לי קונים ולקוחות ואני אתן לך עבודה'. אבסורד שזה נהיה המצב. אבל ככה זה בכל הארץ".
הוא מוסיף כי "לדוד שלי יש עסק גדול לממתקים. עבדתי איתו לפני הקורונה, בלא מעט הזדמנויות. דיברתי איתו, והוא לא יכול להעסיק אותי, כי אין לו לקוחות. "אנשים לא עושים מסיבות ואירועים קטנים, ולכן לא קונים ממתקים וכל מה שמסביב. עצוב לי בשבילי שזה המצב, ועצוב לי בשבילו, ובשביל כל בעלי העסקים שזה המצב".
לסיכום אומר עומר: "בימים האחרונים הסתובבתי לא מעט בבאר שבע ובנתיבות וביישובים אחרים לחפש לעצמי תעסוקה, לא משנה במה. כלום. אין דרישה לעובדים, והרבה עסקים נסגרים. אני כולי תקווה לראות ימים טובים יותר".
מאת: גדי גולן
"מבינה שכבר לא אמצא עבודה בחופש הזה"
נועה האנטר, בת ה־17 מרעננה, סיימה כיתה י"א בתיכון אוסטרובסקי בעיר. כמו מרבית בני הנוער, היא קיוותה לעבוד במהלך החופש הגדול ולהרוויח קצת כסף. "לא מצאתי עבודה ואני עדיין מחפשת", היא משתפת, "קשה למצוא בגלל הקורונה. נדיר שבני נוער ימצאו עבודה במצב הקיים. הלכתי לקניון ועברתי בין חנויות ודוכנים ושאלתי אם הם מחפשים עובדים. כולם אמרו שהמצב הכלכלי שלהם קשה ושהם או על סף סגירה או שהם לא מסוגלים להעסיק עובדים".
נועה מספרת כי נרשמה לקייטנות של העירייה, שהיו אמורות להתקיים, אבל גם הן בוטלו. "רציתי לעשות גם קייטנה בעצמי כדי להרוויח קצת כסף, אבל בעירייה אמרו שבגלל כל ההגבלות אני לא יכולה לעשות קייטנה".
בחופש הגדול של השנה שעברה הדריכה האנטר בקייטנה ועבדה גם בחנות. בקיץ הזה היא מבינה שכבר לא תמצא עבודה. "אנחנו קבוצה של תלמידים שעברו וחיפשו עבודות ונאלצנו לוותר. אני מבינה שהחופש הזה אני כבר לא אמצא עבודה וזו בעיה, כי תכננתי לעבוד כל הקיץ כדי שיהיה לי כסף לכיתה י"ב. רציתי לחסוך שיהיה לי כסף, כי אני לא רוצה כל הזמן להסתמך על ההורים שלי ולבקש מהם כסף. אני רוצה לעבוד ולהרוויח בעצמי".
מאת: ירון דורון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו