לאחר ארבעה חודשים של מאבק, בימים האחרונים הפך המל"ל (המועצה לביטחון לאומי במשרד רה"מ) לאחד הגופים הממשלתיים היחידים עד כה, שהכיר רשמית בצורך הקריטי בהרחבת הסמכויות של הרשויות המקומיות במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.
לפני כמה שבועות, קצין אמ"ן ממרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה גיבש מסמך שנשלח לראשי רשויות, והוגדר על ידם כמהפכני משום שהוא מדגיש את תפקידה הקריטי של הרשות המקומית בהתמודדות עם המגיפה. בהמשך למסמך זה, המל"ל הפיץ בתחילת השבוע למשרדי הממשלה הרלוונטיים מסמך, תחת הכותרת "מיקומה של הרשות המקומית במאבק הקורונה", שבו נכתב: "הרשות המקומית היא לבנת היסוד הלאומית בטיפול באזרחים בעיתות שגרה ועוד יותר בחירום. עד כה השתתפותה של הרשות המקומית במניעת ובצמצום התחלואה בשטחה המוניציפלי היה תלוי בעוצמתו של ראש הרשות ובמשאבים הקיימים ברשותו".
ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, הוא אחד מאלה שהשתמשו בסמכותם כדי לצמצם את התחלואה בעירם. "הגל הראשון תפס אותנו עם מודל של מכון ויצמן שאומר שבת ים היא אחת משלוש הערים המועדות לתחלואה גבוהה", מסביר ברוט.
לדבריו, "אכן, בתחילת הגל הראשון התחלנו לספוג מספרים מפחידים של חולים, וקצב ההדבקה היה מאוד גבוה, ואז ביצעתי שורת צעדים באופן עצמאי. לאחר שבתי הספר ומקומות הבילוי נסגרו, היינו עדיין עם תחלואה גבוהה; ואז, שבועיים לפני כל המדינה, החלטתי אחרי שני לילות ללא שינה לסגור את 130 בתי הכנסת בעיר".
הוא מציין: "שוחחתי עם רבני העיר והקהילות וביקשתי מהם לתמוך בהחלטה. אמרתי להם משפט מאוד קשה אבל אמיתי: אם נסגור את בתי הכנסת ימותו פחות אנשים, והתפקיד שלי הוא לדאוג לבריאות הציבור. לשמחתי, כל הרבנים יישרו קו".
עם זאת, הניסיון של טבריה מוכיח כי בהיעדר סמכויות נרחבות, גם ראש עיר עוצמתי לא יכול לבלום את התפשטות המגיפה. לפני חודש מצא עצמו מוני מעתוק, ראש הוועדה הממונה של טבריה, שולח בפעם השנייה מכתב למנכ"ל משרד הבריאות שבו הוא הלין על כך שנתוני התחלואה שהוא מפרסם אינם מדויקים. בד בבד, מעתוק התריע כי לחוסר הדיוק השלכות משמעותיות על כלכלת העיר. למרות המכתב, למחרת החליט משרד הבריאות להטיל סגר על מחצית משכונות העיר.
"הדבר התבטא בעשרות ביטולים של חדרים בבתי המלון בעיר, ורק למחרת הודה משרד הבריאות שנתוניו לא היו מדויקים", אמר גורם בעיר.
עם פרוץ משבר הקורונה איגד אלוף (מיל') ישראל זיו, בסיוע קצין אמ"ן ממרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, צוות וולונטרי מכל התחומים הרלוונטיים: מומחים ממכון ויצמן והטכניון, מבתי חולים, מהאקדמיה, יוצאי מערכת הביטחון, מפיקוד העורף ועוד. זאת, במטרה לייעץ למוסדות המדינה כיצד לנהל את המשבר.
"כבר בתחילת המשבר הבנו שהאתגר הכי גדול מול התופעה הזאת הוא הניהול, שאינו עומד בשדה המוגדר המדויק של אחד ממשרדי הממשלה, לרבות משרד הבריאות ופיקוד העורף", אמר אלוף (מיל') זיו, "הממשלה לקחה אמנם אחריות מוצלחת בהתחלה ועסקה בקבלת החלטות טקטיות של 100 מטרים והטלת סגר, אבל היא לא הסדירה את אופן הניהול של המשבר ולא את השיטה שלו".
זו הסיבה, לדבריו, "שהצענו כבר אז שהגוף המרכזי יהיה הרשות המקומית. היא זו שיודעת הכי טוב איך לנהל את הבעיות בתחומה. ממשלה אחת בירושלים לא יכולה לנהל ברמה מדויקת תשעה מיליון תושבים. כשיוצאים למלחמה, הרמטכ"ל לא יכול לנהל אותה לבדו, הוא צריך מג"דים, שבמקרה של הקורונה הם ראשי הרשויות".
זיו מוסיף כי הצוות שבראשותו אף הציע דרכים אופרטיביות לניהול המשבר. "המערכת שעליה נשענו כדי להפוך למערכת ניהול שיטתית קיימת בחירום בפיקוד העורף, והיא נקראת מערכת שוע"ל. עזרנו להם לעשות התאמה למערכת לניהול הקורונה. המל"ל תמך בה ומשרד החינוך סייע לנו, ומי שלא נכנס למערכת ואפילו מנסה להתכחש אליה, זה דווקא משרד הבריאות. זה פשוט אבסורד מטורף שגובל בחוסר אחריות. עשינו כמה דיונים עם משרד הבריאות וגורמים שם ממש נלחמו בזה, כי הם כאילו פחדו שמישהו ייקח להם את הצעצוע מהיד".
"זהו צו השעה"
כעת מציע המל"ל להרחיב את הסמכויות של הרשויות המקומיות בהתאם לצבע הרשות המציין את רמת התחלואה בעיר. בין הסמכויות שיינתנו לפי ההצעה: סגירה ופתיחה של מערכת החינוך, רחובות או שכונות ואכיפת בידוד. שיטת העבודה תתבסס על חמ"ל שייתן תמונת מצב של החולים והמבודדים, קיום הערכות מצב לקבלת החלטות, הקמת מוקד מידע, אכיפה ומענה רווחה כולל תמיכה בנזקקים.
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "תוצאות הגל הראשון של הקורונה הוכיחו מעל כל צל של ספק שהניהול צריך לעבור לידי הרשויות המקומיות. המרכז מברך כל מהלך שעיקרו העברת מידע וסמכויות לניהול המשבר בידי הרשויות המקומיות. זהו צו השעה והדרך הנכונה ביותר למיגור המגיפה".
ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מקיים מפגשים עם פקע"ר כדי לחבר את המידעים שיש לכל גוף ולהציג תמונת מצב אחודה ושימושית לקבלת החלטות לרשויות. המשרד הוא שיזם בחינה של שינוי העבודה מול הרשויות המקומיות, הרחבת השותפות ובתוך כך הגמשה של סמכויות, ותכליות העברת מידע לרשויות. בסיס ההצעה של המשרד הובא לדיון במל"ל עם כלל הגורמים ושימש בסיס לשיחה".