כבר 12 עונות ש"אמריקן איידול" רצה בטלוויזיה האמריקנית. סיימון קאוול הלך, שופטים התחלפו, ג'ניפר לופז הגיעה והלכה, הרייטינג כבר לא מה שהיה, אבל הריאליטי הוותיק עדיין שומר על מקומו בלוח השידורים של רשת FOX (ומשודר בארץ ב"יס" בימי חמישי ושישי).
חבר השופטים של העונה ה־12 מורכב משלושה שופטים חדשים שהצטרפו אל רנדי ג'קסון הוותיק. השלושה הם מריה קארי, ניקי מינאז' וקית' אורבן.
אורבן (46), זמר קאנטרי אוסטרלי ובעלה של ניקול קידמן, הולך ומסתמן כמי שמאייש את משבצת "השופט הטוב" ומשכין השלום בין מריה קארי לניקי מינאז' שמתקוטטות על הסט.
בראיון ל"ישראל היום" מספר אורבן כי לא הכיר איש מהשופטים היכרות מוקדמת. "את ניקי פגשתי בפעם הראשונה בטיסה משותפת לצילומים", מספר אורבן. "אכלנו ארוחת ערב משותפת עם ריאן (סיקרסט, המנחה - י"א), רנדי ומריה, וגם את מריה פגשתי בפעם הראשונה באותו ערב.
"כמו בכל מפגש בין בני אדם היה ביני לבין ניקי קליק מקצועי, שגורם לנו לראות דברים בצורה זהה. אני אוהב את האופן שבו היא רואה את הדברים בצורה נקייה ועניינית, וגם את הדרך שבה היא מגיבה לאנשים. יש בה ישירות שמזכירה לי את הישירות של האוסטרלים שאני מכיר מהבית".
בעונה הזאת יש ריבוי של שירים מקוריים. אתה חושב שזה נותן יתרון למבצעים או שזה פוגע בהם?
"אני חושב שהיתרון הכי גדול של שירים מקוריים הוא שהמתמודדים מרגישים באזור בטוח. הם מכירים היטב את השירים של עצמם ואנחנו לא מכירים את השירים, כך שאנחנו לא יכולים להגיד 'היי, הוא זייף' או 'הוא לא נמצא במקום הרגשי הנכון'. באופן אישי, כזמר שהוא גם יוצר, אני מאוד נהנה לראות חומרים מקוריים. זה מעורר השראה ובעיקר חושף הרבה מאוד על אישיות המתמודד".
לתוכנית יש מיליוני מעריצים ברחבי העולם. האם שתי הבנות שלך ושל ניקול נמנות עימם?
"האמת שהבנות שלנו הגיעו אתמול בערב לארה"ב אחרי תקופה באוסטרליה, והן עדיין לא צפו בפרקים של העונה, אבל אין לי ספק שזה עניין של זמן עד שהן ישלימו את הפערים".
גם ניקול וגם אתה מוסיקליים. אתה כבר מזהה אצל הבנות אוזן או גרון מוסיקליים?
"הן עוד קטנות (בנות שנתיים וחצי ו־5 - י"א) וזה מוקדם לומר, אבל אני יכול לספר שהן אוהבות לשבת לידי על הפסנתר בבית. רק הבוקר, במהלך ארוחת הבוקר שלהן, ניגנתי בפסנתר ואחרי כמה ביסים הן התחילו לרקוד ואז חזרו לאכול וחוזר חלילה. הסתכלתי עליהן וחשבתי לעצמי 'וואו, איזו דרך מושלמת לפתוח ככה את הבוקר'".
אתה מגלה לניקול סודות מהתוכנית?
"לפעמים מזדמן לנו לצפות בזה יחד ומבחינתי זה משעשע. האודישנים צולמו כל כך מזמן שאני לא זוכר חלק מהמקרים.
"ניקול התחילה עם 'רגע, אז היא עברה?' ו'מה יהיה איתו?' ולא זכרתי כלום כי ראינו כל כך הרבה אנשים. אגב, אני שמח שיש הפוגה בין התוכנית החיה לאודישנים כי זה מאפשר להתרווח לאחור ולקבל התרשמות נוספת על המתמודדים".
אפרופו ניקול, אנחנו יודעים שהיא יודעת לשיר מכיוון ששמענו אותה ב"מולן רוז'" ובדואט עם רובי וויליאמס. יש מצב לדואט משותף שלכם?
"אם תחפש ביו־טיוב טוב טוב תמצא קטע מתוך שיר ששרנו פעם במסגרת תוכנית בוקר, אבל מעבר לזה לא הקלטנו כלום וגם אין לנו תוכניות כאלה. אנחנו נהנים להשאיר את זה אישי ומשפחתי ולשיר בתוך הבית".
שפטת בעבר ב"דה וויס" האוסטרלי ושם בוחרים את המתמודד רק על פי קולו. ב'אמריקן איידול' שופטים על פי כל "החבילה", שכוללת כריזמה ומראה. איזו השפעה יש לחיצוניות ולעמידה על במה?
"אין ספק שהקול הוא המשתנה החשוב ביותר, אבל בוא נהיה ריאליים ומחוברים לעידן שבו אנחנו חיים: מראה הוא דבר חשוב לצורך אהבת הקהל ויחסי הציבור. אנחנו לא פועלים בעידן קדום שבו אנשים לא ראו את האמנים שלהם מופיעים והאזינו להם בתקליטים. אדל אמרה פעם 'אני עושה מוסיקה לאוזניים ולא לעיניים'. זמרת בסדר גודל שלה יכולה לומר כזה דבר. המציאות, אנחנו כבר יודעים, מושפעת גם מהעיניים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו