"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
הנתונים נחשפים: האם באמת יש אכיפה בררנית בחברה החרדית?
במגזר החרדי טוענים בתוקף שקיימת אכיפה סלקטיבית כלפיהם בכל הנוגע לקורונה • אולם נתוני הדו"חות שנבחנו במשטרה מציגים תמונה אחרת • מספר הדו"חות בגין אי עטיית מסכה שניתנו בערים החרדיות מזערי לעומת הדו"חות שניתנו ברחבי הארץ • הנתונים המלאים
הפגנה בירושלים // צילום: אורן בן חקון

הנתונים נחשפים: האם באמת יש אכיפה בררנית בחברה החרדית?

במגזר החרדי טוענים בתוקף שקיימת אכיפה סלקטיבית כלפיהם בכל הנוגע לקורונה • אולם נתוני הדו"חות שנבחנו במשטרה מציגים תמונה אחרת • מספר הדו"חות בגין אי עטיית מסכה שניתנו בערים החרדיות מזערי לעומת הדו"חות שניתנו ברחבי הארץ • הנתונים המלאים

חנן גרינווד
, עודכן

העימות בנוגע לסגר סביב הערים החרדיות נמשך במלא עוזו, כשבמגזר החרדי מביאים הוכחותלאכיפה סלקטיבית.גורמים רבים במגזר זעמו ביום ראשון על האכיפה נגד החרדים, כשהם מביאים הוכחות לכך שבעוד הפגנת העצמאים בתל אביב עברה כמעט ללא עימותים, למרות שרבים מהמשתתפים לא שמרו על כללי המרחק ועטיית המסכות, הפגנה שנערכה בירושלים הסתיימה בעימותים נרחבים בין שוטרים לחרדים.

עיקר הסערה אתמול (ראשון) התמקדה בתיעוד מקומם שפורסם ברשת מהפגנה בירושלים במוצאי שבת. המפגינים חסמו את התנועה ופתחו מחסומים של המשטרה במחאה על ההחלטה להטיל סגר על שכונות רוממה וקריית צאנז שבבירה.

בשלב מסויים בהפגנה תועד שוטר יס"מ מכה בפתאומיות מפגין שהעיר לו על כך שהוא לא עטה מסכה. מח"ש פתחה בחקירת האירוע. מהמשטרה נמסר כי "ככל שעולות טענות כלפי מי מהשוטרים במקום, מן הראוי שיבדקו על ידי הגורמים המוסמכים לכך, כמקובל. נמשיך לאפשר קיומן של מחאות בגבולות החוק, אולם לא נאפשר אלימות מכל סוג שהיא הפרה בוטה של הסדר הציבורי בניגוד לחוק".

גם אתמול (ראשון) נרשמו הפגנות בירושלים נגד הסגר בשכונות החרדיות. המפגינים השליכו ביצים לעבר השוטרים ומחו על מה שהם מכנים אכיפה בררנית. אך ל"ישראל היום" הגיעו נתונים שמוכיחים כי ייתכן שהטענות נשענות לעיתים על מקרים ספציפיים ולא בהתעמרות ספציפית בחרדים.

אכיפה בררנית? שוטר בבית שמש // צילום: יהונתן שאול
אכיפה בררנית? שוטר בבית שמש // צילום: יהונתן שאול

מניתוח של נתונים שנבדקו באופן מדגמי בין התאריכים 7-1 ביולי עלה כי מתוך 27 אלף דו"חות בשל אי עטיית מסכה, פחות משני אחוזים ניתנו בערים החרדיות. כך, מתוך כל הדו"חות שניתנו בישראל רק 0.47% דו"חות (כ-126 דו"חות) ניתנו בעיר אלעד, 0.67% בביתר עילית (כ-180 דו"חות), 0.25% במודיעין עילית (כ-67 דו"חות) ו-0.56% (כ-151 דו"חות) בבני ברק. אם המספר נבדק ביחס למספר התושבים בכל עיר, האחוזים יורדים למאיות האחוזים. המשמעות היא כי אין אחוזים גדולים של דו"חות שניתנים דווקא לחרדים.

יצויין כי הנתונים נכונים לערים החרדיות, שבהם קל לבחון האם חרדים הם אלו שקיבלו את הדו"חות, ולהם יש להוסיף גם דו"חות שניתנו לחרדים בערים אחרות. כך, בירושלים ניתנו בסך הכל כ-4,400 דו"חות בשבוע שבו נבדקו הנתונים, וייתכן בהחלט שחלק מהדו"חות ניתנו גם לחרדים.

"אפשר להסביר את זה בכך שהתושבים מודעים יותר לסכנות בגלל הסגר וגם לכך שיש יותר ניידות, מטבע הדברים, במקום שבו אנו מזהים עלייה בתחלואה", אומרים במשטרה ל"ישראל היום". האירועים המטרידים, כדוגמת האירוע עם הילדה בת ה-13 בשבוע שעבר בירושלים והאירוע האלים בבירה במוצאי שבת, הם מוסיפים, אינם משקפים נכונה את מה שקורה בשטח.

לצד אירועים בעייתיים בהחלט, שגם במשטרה לא מכחישים את קיומם, נראה כי ממבט בנתונים היבשים קשה לזהות אכיפה בררנית. בניגוד לעבר, אז נשענו החרדים אך ורק על תקשורת ממוסדת שבחרה כיצד להציג אירועים, הכניסה של הוואטסאפ והאינטרנט למגזר גורמת לכל אירוע להפוך לתופעה, אף שאינה בהכרח כזאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...