"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עצוב שכוכב ילדים לא באמת אוהב ילדים

שנאה, בוז ויוהרה כפי שנשקפו בסרטון "רוצים להאכיל בדואי?" הם לא נחלתו של רוי בוי בלבד, ההסתה הזו היא חלק מחייהם של 20 אחוזים מהאזרחים • דעה

,עודכן
צילום: צילום מסך // מאוחרי הסרטון- כוכב ילדים מוכר

"רוי בוי מזמין את הילדים להצטרף אליו להכרת ואהבת בעלי החיים והטבע", כך מתוארת דמותו של כוכב הילדים רועי עוז בעמוד הבית שלו בפייסבוק. "בזכותו נכיר חיות מיוחדות, נחשף לנפלאות הטבע, החי והסביבה ובעיקר נצטרף לעולם בעלי החיים הקסום והמרתק". עד עכשיו היינו בטוחים שרוי בוי שלנו מדבר על זברות, ג'ירפות ולטאות. עכשיו מסתבר שמבחינתו מדובר גם בבדואים.

כן, את הילדים שלנו רוי בוי לקח לטיולים קסומים בטבע. את הילדים האישיים שלו, לעומת זאת, הוא לקח לטיול בפזורה. יכול להיות שהספארי היה סגור באותו יום ולכן ילד הג'ונגל שלנו נאלץ לחפש ריגוש אחר. זרקנו כבר מספיק במבה לקופים, בואו נעבור לדבר האמיתי.

"רוצים להאכיל בדואי?" ככה, בפשטות ואדנות, מול מצלמה, גיבור הטבע שלנו מלמד את ילדיו פרק בזואולוגיה ואידאולוגיה גזענית. מול הג'יפ הגבוה שלו ניצבים, חסרי אונים, שני ילדים דוברי ערבית שלא מבינים את הסיטואציה ואינם יודעים שהם, בעצם, חלק מסרט אנטרופולוגי. הם לא יודעים שהם קורבן של דחקה שאיש מבוגר וחזק 'מריץ' באוטו על חשבונם, ידם פשוטה לנדבה, מבטם מתחנן, בזמן שהוא לבו גס במצוקתם ואביונם.

עוד בנושא:

נצפה בהפגנה: רוי בוי על סוס

"רוי בוי" הוא שצילם את הסרטון הגזעני

סרטון מזעזע: "מי רוצה להאכיל בדואי?"

גם אם לא היינו יודעים שמדובר בכוכב ילדים היינו מזדעזעים מהסרטון הזה, הוא מחליא בכל קנה מידה. כל אדם שמתנהג ככה ראוי לגנאי, אין בכלל ספק. אבל כשמישהו שמופיע בפני ילדים ומעביר להם מסרים של אהבה וחמלה נוהג כך זה שובר את הלב. כשאדם שילדים אוהבים אותו לא באמת אוהב ילדים זה מאוד עצוב.

אבל מעבר לסרטון הבזוי הזה, שצולם כנראה לפני מספר שנים, מסתתרת מציאות רחבה הרבה יותר. זה לא רק הסיפור של שני הילדים, זהו סיפורה של החברה הישראלית, שחלק גדול ממנה רואה בערבים חיות ומכנה אותם בכינויי גנאי על כל צעד ושעל. מה בדיוק ההבדל בין רוי בוי לבין מי שצועקים וכותבים "ערבים מסריחים" פעם אחר פעם בטוקבקים וברשתות החברתיות? או בינו לבין אוהדי כדורגל שיושבים ביציע וצועקים, ללא מורא וללא משוא פנים "מוות לערבים"?

 רוי בוי - רועי עוז // צילום: עמי שומן
רוי בוי - רועי עוז // צילום: עמי שומן

כמה פעמים שמעתם על רצח בתוך משפחה ערבית ואמרתם לעצמכם "טוב, אלה חיות אלה"? האם אף פעם לא השתמשתם כלפי ערבים במשפט "הם לא בני אדם"? מי שהמשפטים האלה הם חלק מהלקסיקון שלו אינו שונה מרוי בוי, אין בינו לבין מאכיל הבדואים שום הבדל. הטרמינולוגיה לא ממש משנה כשאין בך ולך יכולת להסתכל על האחר ולראות בו אותך וכמוך.

ההסתה והדמוניזציה נגד ערבים הן חלק אינטגרלי מחיינו. שנאה ובוז ויוהרה כלפיהם הם לא נחלתו של רוי בוי בלבד. את העוגייה שנתן לילדים הם כבר עיכלו מזמן. טעמה המר הוא טעם מציאות חייהם היום יומית של עשרים אחוזים מאזרחי המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר