למידה מרחוק ואמצעי מיגון: כך תיראה שנת הלימודים הבאה

שר החינוך יואב גלנט הציג אתמול את תוכנית הפעולה להפעלת בתי הספר בשנת הלימודים הבאה, תשפ"א, לנוכח התפשטות נגיף הקורונה.

בשורה משמעותית לתלמידים, להורים ולמורים היא שהתלמידים בחטיבות הביניים (ז'-ט') ובתיכונים (י'-י"ב) ילמדו בלמידה מרחוק כחלק מהשגרה - גם אם לא תהיה התפרצות בבתי הספר שלהם (עם זאת, מספר הימים המדויק שבהם תתקיים למידה מסוג זה טרם נקבע). כך או כך, המטרה היא שמערכת החינוך תהיה מורגלת ללמידה מרחוק.

אחד התרחישים שמערכת החינוך מתכוננת אליו, הוא פיצול של גני הילדים (גילי 3-6). במקרה הזה, בשל העובדה שאין מספיק מבנים יוסבו כיתות בחטיבות ביניים ובתיכונים לגני ילדים, והתלמידים הבוגרים ילמדו מהבית. בישראל יש כ־20 אלף גני ילדים וכ־18 אלף גננים וגננות - והמשמעות היא שבמקרה של פיצול תצטרך מערכת החינוך לגייס מספר אדיר של כ־40 אלף גננות וסייעות, שיפעילו את כל גני הילדים ללא רוטציה. מדובר בתוכנית שיש לה עלויות גבוהות בשל התאמת סביבת הלימודים וגיוס כוח האדם.

נוסף על כך, משרד החינוך הודיע כי השנה תיפתח כשבבתי הספר יהיו "אמצעי מיגון משופרים". הם יכללו מיגון למורים, מסיכות איכותיות ונוחות יותר, וכן הפרדה מוחלטת בין קומות בבתי ספר והפרדה בין מבנים בבית ספר. בין השאר, נשקלת הצבת מחיצות בין תלמידים, אך הדבר כרוך בעלויות אסטרונומיות.

משרד החינוך גם נערך לחזרתן של הקפסולות - חזרה ללמידה בקבוצות קטנות. בתרחיש הזה, תלמידי א'-ד' יגיעו ללימודים בכל יום, אך יפוצלו לקבוצות ויחולקו במבנים השונים בבית הספר. המשמעות היא שתלמידי ה'-ו' יישארו בבית וילמדו מרחוק. במצב כזה גם תלמידי חטיבות הביניים (ז'-ט') ותלמידי התיכונים (י'-י"ב) ילמדו מרחוק ולא יגיעו לבתי הספר. גם התרחיש הזה מצריך תוספת משמעותית של כוח אדם ותגבור של עובדי ההוראה.

השר גלנט אמר כי התרחישים יופעלו באופן דיפרנציאלי, בהתאם לתחלואה בכל רשות מקומית, יחד עם השלטון המקומי, משרד הבריאות וארגוני המורים. הוא גם התייחס לעלויות הכלכליות הגבוהות של הקמת המתווה - כ־2 מיליארד שקלים בבסיס ועוד כמיליארד שקלים עלות תפעול חודשית.

לדבריו, "קיום שגרת הלימודים יאפשר הקניית מיומנויות יסוד לתלמידים הצעירים - בדגש על שפה ומתמטיקה - ויאפשר את המשך פעילות המשק בישראל".