אל תותירו אותנו מאחור
התפשטות נגיף הקורונה החריפה בשבוע האחרון. פתחו את בתי העסק ואת המשק, צעד משמעותי וחשוב בעיניי ובעיני רבים, שהרי אנשים זקוקים לפרנסה, ואם הקורונה לא תהרוג אותם - מצבם הכלכלי עלול לעשות זאת.
עם זאת, כאשר אנחנו מחזירים את המשק לפעול חשוב לזכור אותנו, האנשים בקבוצות הסיכון. בתור אחת שחולה במחלה כרונית ברמת סיכון גבוהה מאוד, אני לא יכולה להרשות לעצמי ללכת למסעדות או לצאת לבילוי במקומות סגורים.
אסור לשתק את המשק. בדומה לאחרים, גם אני מרגישה שצריך להתאוורר ולהיות בחוץ. חשוב להמשיך בחיים ולא לעצור הכל. עם זאת, חשוב לשמור על עצמנו ועל הסביבה שלנו. אנחנו לא בשגרה, ואף רחוקים מכך. גם אם נראה לנו מוזר שהממשלה משנה בכל יום הנחיות, יום מחמירה ויום מקילה - אסור לנו להפוך את הסכנה לבדיחה.
איני יכולה להגיד שהדבר הנכון הוא לסגור בתי עסק או מסעדות, כל עסק הוא עורק חיים עבור בעליו והעובדים בו, אך חשוב להבין שמקום סגור שבו אנשים יושבים קרוב זה לזה ואוכלים - זה מקום שיש בו פוטנציאל הדבקה גבוה, וחשוב להיות מודעים לכך. לכן חובתנו לנסות לשנות את הקונספט שבו פועלים העסקים, למשל, הפעלת מסעדות במתכונת של אכילה על שולחנות בחוץ או טייק אוויי, חנויות ישווקו את המוצרים באופן אינטרנטי ויאפשרו הגעה רק לאיסוף המוצרים ועוד פתרונות דומים. את חוויית הקניה הרגילה אי אפשר להחליף. ובכל זאת, יש להתאים את עצמנו למצב על מנת שלא ניסוג אחורה.
על בעלי העסקים מוטלת האחריות לשמור באופן אמיתי ואחראי על ההנחיות. אי אפשר להשאיר את הכל כמו שהיה ואז לכעוס למה יש קנסות ולמה סוגרים להם את העסק.
האחריות היא קולקטיבית. כולנו באותה סירה.
אורית מרק אטינגר | סובלת ממחלה כרונית
הסגר יהרוג אותנו: תנו לעבוד ולהתפרנס
בפברואר פתחנו סניף חדש וכשר בפארק המדע ברחובות. לא עבר חודש מהפתיחה - ובאמצע מארס נאלצנו לסגור בגלל הקורונה.
ברגע שסגרנו את המסעדה, ואיתה גם את שאר הסניפים כמובן, התזרים פסק לחלוטין. הבנקים בישראל לא נותנים הלוואות לפתוח מסעדות, ולכן ההשקעה בחלקה מתבססת על אשראי ספקים. זה עקום ושגוי אבל זה המצב.
לכן, כשסגרנו, צ'קים של ספקים חזרו בעשרות. זה נורא לקום בכל בוקר ולראות צ'קים חוזרים ללא כיסוי. עד הקורונה לא חזר לנו אפילו צ'ק אחד.
לפחות כרגע, לפי הנחיות בנק ישראל, זה לא מגביל את החשבונות, אך הטלפון התחמם מעשרות ספקים יקרים וחשובים שרצו את כספם, ובצדק. כשחזרנו לעבוד הפחתנו שכר לכל עובדי הרשת ב־10 אחוזים לחצי שנה והגדלנו את תפריט המשלוחים.

בתחילת מאי הממשלה ומנכ"ל רשות המסים הצהירו על מענקים לעסקים ועל כך שהכסף, ללא בדיקה, יגיע בתוך ארבעה ימים (המודל האמריקני). עדיף שהשקר הזה לא היה נאמר, כי עברו כבר חודשיים וקיבלנו רק מקדמה קטנה.
בנינו על הכסף הזה כדי להחזיר לספקים וזו פשוט בושה וחרפה. אנחנו משלמים בכל שנה 11 מיליון שקלים על מסים והעסקת עובדים, אבל את 370 אלף שקלים שהבטיחו לא קיבלנו.
ברשות המסים אמרו לי שהאוצר לא העביר להם כספים אז זה תקוע. אנחנו לא מצליחים להבין למה המסעדות נשארות סגורות. יש לנו כל הכלים לשמור על בריאות הצוות והלקוחות - האורחים מקבלים כוס יין בכניסה ומחטאים ידיים, נמדד חום ונדרשים לחבוש מסיכות. המרחק בין השולחנות הוא שני מטר והצוות שומר על חוויה נפלאה ובטוחה. אין הדבקות אצלנו, רק בשר ויין. תנו לנו לחזור לעבוד, ולציבור לחזור למלא את המסעדות.
ליאור ברנד | בעלי רשת המסעדות "רק בשר"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו