"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפיצוץ בנתנז - המכה הקשה ביותר שספגה תוכנית הגרעין של איראן

החבלה כוונה נגד צנטריפוגות מתקדמות, שהיו אמורות לאפשר פריצה מהירה לעבר הגרעין • הפעולה לא רק פוגעת בתוכנית לייצר נשק להשמדה המונית, אלא גם חושפת לעולם את מאמצי הרפובליקה האסלאמית • באופן טבעי, בטהרן מאשימים את ישראל • פרשנות

,עודכן
צילום: אי.פי // תמונת לוויין של המתקן נתנז באיראן

קשה להפריז בחשיבות הפגיעה בציוד המתקדם במתקן להעשרת אורניום בנתנז:לא בנזק שנגרם, לא בהשלכות שלו על תוכנית הגרעין האיראנית, ולא במשמעויות הנרחבות שלו, שנוגעות לתגובה האפשרית של איראן גם כלפי ישראל.

הדיווחיםשמגיעים ביומיים האחרוניםמאיראן סותרים. תחילה דובר על פיצוץ שגרם נזק למפעל שבו בוצעו ניסויים בצנטריפוגות המתקדמות, ואחר כך נטען כי מדובר במתקפת סייבר שגרמה לשריפה. נדמה שכדאי להישען על מקורותיו המהימנים של ה"ניו יורק טיימס", שידעו לדווח כי האירוע הוא תוצאה של מטען חבלה שהוטמן במקום.

בהנחה שהחבלה אכן הייתה מכוונת, מדובר בהצלחה גדולה לגורם שתקף: במודיעין שנאסף על המתקן החשאי, בהכרת מה שקיים ופועל בו, ביכולת לחדור לתוכו בחשאי ובהטמנת המטען במיקום אסטרטגי שיגרום נזק מקסימלי לציוד הרגיש. התגובות המופתעות והמהוססות מאיראן מלמדות לא רק על התדהמה מכך שהמתקן החשאי נחשף ונפגע, אלא גם על ערפל בכל הנוגע למי שפגע בו ואיך בדיוק.

עוד בטרם התבררו כלפרטי החבלה והנזק שנגרם,נראה כי ניתן לקבוע שזאת המכה הקשה ביותר שסופגת תוכנית הגרעין האיראנית, מאז הושבתו ב־2010 הצנטריפוגות באותו המתקן בנתנז. בזמנו התבררה השבתה זו, בדיעבד, כתקיפת סייבר מתוחכמת במיוחד, שבוצעה באמצעות תולעת המחשב (נוזקה) "סטאקסנט". על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, התולעת פותחה במשותף על ידי יחידה 8200 באמ"ן והסוכנות לביטחון לאומי (NSA) בארה"ב. היא פגעה אז בבקרים ששלטו בצנטריפוגות וגרמה לקריסתן, מבלי שניתנה לכך עדות, והיא פעלה קרוב לשנה עד שנחשפה.

גם החבלה כעת כוונה נגד צנטריפוגות - מתקדמות בהרבה מאלה שנפגעו לפני עשור. באיראן ערכו ניסויים בצנטריפוגות המתקדמות הללו - שאמורות היו לאפשר להם לפרוץ לעבר הגרעין במהירות גדולה מרגע שתתקבל על כך החלטה - מתוך כוונה להתקין אותן בעתיד במתקן התת־קרקעי.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

החבלה כעת לא רק משבשת את התוכנית האיראנית להכניס לפעולה את הצנטריפוגות המתקדמות. היא גם חושפת לעולם - שוב - את המאמץ שאיראן משקיעה בפרויקט הגרעין שלה, בשעה שכלכלתה קורסת תחת הסנקציות ומשבר הקורונה ומדיניותה נתקלת בביקורת פנימית עזה.

הנזק שנותר במתקן // צילום: אי.פי
הנזק שנותר במתקן // צילום: אי.פי

באופן טבעיהופנתה האצבע המאשימהבטהרן לעבר ישראל, כמי שאחראית לתקיפה. בישראל, מן הסתם, עוקבים בחודשים האחרונים בדאגה אחר הפעילות האיראנית בסוגיית הגרעין, שהואצה כתגובת נגד לפרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין ולסנקציות הכלכליות שהטילה על טהרן. האשמות דומות הושמעו גם בשבוע שעבר בעקבות הפיצוץ סמוך למתקן בפרצ'ין, אולם מכל המידע שנאסף על המקרה הקודם, נראה כי מדובר בתקלה. הפעם, לעומת זאת, נראה האירוע כתקיפה מכוונת, ואם כך - עשויה איראן לחפש נקמה.

הדרך המהירה ביותר של איראן לפגוע בישראל, אם אכן היא זו שעומדת מאחורי התקיפה, היא באמצעות שלוחיה שפועלים בסוריה. כוחן של המיליציות האלה אמנם נשחק באחרונה בשורה של תקיפות שיוחסו לישראל, ובהן גם הושמדו, על פי פרסומים זרים, אמצעי לחימה שונים, אולם סביר כי אמל"ח דומה נמצא עדיין על אדמת סוריה או שניתן להטיסו אליה בלוח זמנים קצר.

בשנתיים האחרונות ניסו איראן ושלוחיה לפגוע כמה פעמים בישראל באמצעות רקטות או כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו לשטח ישראל ברמת הגולן. בכל המקרים הצליח חיל האוויר ליירט את האיום מבלי שנגרם נזק, אבל לא לעולם חוסן. האירוע האחרון - וההאשמות הגלויות שמופנות כלפי ישראל - מחייבים לכל הפחות העלאת דריכות וכוננות בגבול הצפון, כדי לקדם כל רעה אפשרית.

לאיראן יש אופציות נוספות לתגובה, באמצעות חיזבאללה מגבול לבנון (סבירות נמוכה) או על ידי פיגוע ביעד ישראלי בחו"ל. סביר שבמקביל לחיפוש הנקמה והאחראים לאירוע בנתנז, יבקשו האיראנים לסגור את הפרצה שאפשרה את האירוע האחרון. ניסיון העבר מלמד שהצלחתם לעשות זאת היא חלקית בלבד, ופעם אחר פעם תוכניותיהם נחשפות - ומשובשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר