איימן עודה - פירומן בחסות מערכת המשפט ותעמולת השמאל

סאלח אל־עארורי לא סתם מחזיק באופן רשמי בתפקידסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס. הוא נחשב כמי שהפעיל את הרשת שחבריה חטפו את שלושת הנערים בגוש עציון, רצחו אותם והתניעו את המערכה של צוק איתן. מנהיג טורקיה ארדואן, שנחשב היום לנציג המוביל של האחים המוסלמים במזרח התיכון, נותן לו את מלוא התמיכה.

אתמול השתתף חבר כנסת ישראליבכינוס ברמאללה, שבו השתתף גם אל־עארורי, אם כי תוך כדי שמירת ריחוק חברתי (אל־עארורי נאם מביירות). השתתפותו של עודה בכנס שבו ג'יבריל רג'וב מחלק מחמאות לחמאס כמוה כפריצה לאולפנים עם להביור.

אבל לאיימן עודה אין מה לחשוש. אותה רשת ממסדית שמורכבת ממערכת המשפט, מהתקשורת ומהשמאל הפוליטי מאפשרת לו, כמו לטרור, סביבה משפטית ידידותית; זאת בניגוד לסביבה המשפטית המוטה והעוינת נגד העם הזר שהשתלט על הממשלה בעזרת ראש הממשלה בנימין נתניהו. אותה מערכת משפטית מעניקה סביבה נוחה גם לתעמולת השקרים של יוצרי הסרט "ג'נין ג'נין".

כנס ארגוני הפלשתינים התמקד בתוכנית ה"סיפוח". נוכחות עודה לצד סאלח אל־עארורי ושאר כוכבי הטרור מציירת קואליציה של פת"ח, חמאס והנציגות הפוליטית של ערביי ישראל. מבחינה פוליטית, יש לנוכחות עודה משמעות רבה: לפני כמה ימים התפרץ רה"מ נגד מנדלבליט בהתבטאות קיצונית, אך התכוון לפגוע בגנץ. גם איימן עודה מאתגר את גנץ בברית המתגרה שלו עם מנהיגי הטרור הפלשתיני. נתניהו ועודה מנענעים אותו עץ גבוה.

לגנץ יש בעיה. למרות חבירתו לממשלת אחדות עם הימין בראשות נתניהו, את המנוף הלא פרופורציונלי שלו בתוך הממשלה הוא קיבל, בין השאר, בזכות איימן עודה. כלומר, גם עכשיו, כשהוא מתנגד לעמדות שר האוצר וראש הממשלה בנושא התקציב, ובייחוד כאשר הוא מייצר עיכובים ועכבות בנושא החלת הריבונות, זה נעשה מכוחו של עודה.

האחרון הכריז אתמול בכנס נגד ה"סיפוח" כי "פיוס בין הפלגים (הפלשתיניים) הוא צעד הכרחי למאבק בסיפוח, סיום הכיבוש המשך הפילוג משרת רק את אלה שרוצים בהמשך הכיבוש ובכינון אפרטהייד". הוא מתואם לגמרי עם תעמולת השמאל הישראלי. גנץ יכול להרשות לעצמו להיות מתואם לפחות עם ראש הממשלה נתניהו בנוגע לממדי החלת הריבונות. הפלשתינים בכנס הבהירו כי בין שמדובר ב"סיפוח" מצומצם ובין שבנרחב - זה היינו הך.