"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם חיסון חדש של פייזר ינצח את הקורונה?

BNT162b1 - הוא נוגדן שפותח על ידי פייזר בשיתוף BioNTech SE הגרמנית • תוקף את הנגיף ומונע ממנו להיקשר לגוף

,עודכן
צילום: איי.פי // הנסיינים פיתחו נוגדים לקורונה מעבר לכמות שיש אצל אנשים שחלו והבריאו

דיווח מעודד: חברת התרופות האמריקניתפייזרהכריזה כי נוגדן שפתחה יחד עם חברה גרמנית מנצח את הקורונה ולא פוגע בנסיינים אנושיים.

פייזר הודיעה אמש (רביעי), במשותף עם חברת חקר הגנטיקה הגרמנית BioNTech SE, על הצלחה אפשרית של אחד מארבעת החיסונים שהיא חוקרת נגד וירוס הקורונה. מדובר בנוגדן בשם BNT162b1, שתוקף את הווירוס ומונע ממנו להיקשר אל גוף האדם.

שתי החברות ערכו הזרקות של הנוגדן ושל מנות פלצבו על 45 נסיינים אנושיים בין הגילים 55-18. ההזרקה התבצעה כך ש-12 נסיינים קיבלו מנה אחת חזקה של 100 מיקרוגרם של החיסון, ו-24 נסיינים נוספים קיבלו שתי זריקות אחת של 10 מיקרוגרם ועוד אחת של 30 מיקרוגרם אחרי 28 ימים. שאר הנסיינים קיבלו הזרקת פלצבו.

החדשות הטובות הן כי כל הנסיינים פיתחו נוגדים לנגיף מעבר לכמות הנוגדנים שיש אצל אנשים שחלו והבריאו מקורונה. בנוסף לכך, בקבוצה שקיבלה את שתי המנות תופעת הלוואי העיקרית הייתה חום של 38 מעלות בעיקר אחרי המנה השנייה, כשמעבר לכך לא היו תופעות לוואי משמעותיות או כאלו שנמשכו לפרק זמן שמסכן בני אדם. התגובה של 11 בקרב הנסיינים שקיבלו זריקה אחת של 100 מיקרוגרם, הייתה של כאבים במקום הזריקה, כאשר נסיין אחד הגיב קשה יותר אך לא דיווח על בעיות בהמשך.

עוד בנושא:

• "עד 2021 יהיה לפחות חיסון אחד לקורונה"

• אופטימיות במכון הביולוגי: תוצאות חיוביות לחיסון נגד קורונה

• ישראל חתמה על הסכם עם חברת התרופות מודרנה לרכישת חיסונים נגד קורונה

הניסוי הראשוני הזה מלמד על פוטנציאל טוב של החיסון נגד הווירוס וכעת החברות, אחרי שיקבלו אישורים לכך, יוציאו אל הפועל ניסוי בקנה מידה רחב - בקרב 30 אלף נסיינים. במקביל, פייזר החלה להכין 100 מיליון מנות של החיסון, ועל פי ההערכה עד סוף 2021 הן יוכלו לייצר מיליארד מנות.

כיום בעולם קיימים 17 סוגים של חיסונים פוטנציאליים המוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כבעלי סימני הבטחה. פייזר עצמה פועלת על ארבעה סוגי חיסונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר