מלבד הנזקים הבריאותיים של מגפת הקורונה, ישנו הנזק הכלכלי רב העוצמה שהשפיע על רבים מהצעירים בשוק העבודה. ב"ישראל היום" אספנו את סיפורם של מספר צעירים שהצליחו להתקיים ולהתכלכל בכבוד, עד שהגיע מגפת הקורונה.
"כולנו נפלנו בין הכיסאות" - סיוון מישורי, דיילת קרקע ב"ישראייר"
סיוון מישורי, שתחגוג יום הולדת 28 בחודש הבא, יושבת ליד הטלפון ומחכה לצלצול שיבשר לה שהיא חוזרת לעבודה. סיוון, דיילת קרקע בחברת התעופה "ישראייר" בנמל התעופה רמון־אילת, יודעת שהסיכויים קלושים. כבר ארבעה חודשים היא יושבת בבית בחל"ת.
מאז שותק ענף התעופה, עתידם של הצעירים, ביניהם גם סיוון, לא ברור. אחרי שלוש שנים בעבודה היא מבינה שהיא חייבת להחליף מקצוע ואין עתיד בתעופה, לפחות לא בזמן הקרוב. "אני לומדת הוראה ועובדת כדיילת בחברת ישראייר. בחודש מארס יצאנו לחל"ת. האחראי עלי אמר לי שהוא לא יודע מתי חוזרים לעבוד ואם הם בכלל יחזרו", היא משתפת.
"בגלל שעוד לא חגגתי 28, רק בחודש הבא החל"ת שלי יסתיים. למזלי אני גרה בבית ההורים, אבל יש לי רכב שאני משלמת עליו ולימודי הוראה שטרם סיימתי. אין לי ברירה אלא להתחיל לחפש עבודות אחרות. ההיצע באילת קטן". לדבריה, מרבית חבריה במצב דומה. "אנחנו צעירים, לא מגיעים לנו תנאים כמו לאחרים ודי נפלנו בין הכיסאות".
"מחפש להמציא את עצמי מחדש" - עדן לוגסי, קופירייטר בחברת פרסום
עוד תחום שנפגע אנושות בגלל הקורונה הוא תחום הפרסום. רבים מהעובדים בתחום הוצאו לחל"ת וחלקם הגדול אף איבדו את עבודתם.
אחד מנפגעי המצב הוא עדן לוגסי (31) מתל אביב. "עבדתי כקופירייטר באחת מקבוצות הפרסום הגדולות בישראל, וימים ספורים מפרוץ המשבר הוציאו אותנו לחל"ת. קראו לכמה מאיתנו לשיחה ופשוט מסרו את המכתבים. קיוויתי שיחזירו אותנו ברגע שהדברים יתבהרו, אך זה לא קרה. המציאות החדשה תפסה אותי ואת אשתי, שנותרה המפרנסת היחידה, בשוק". נוכח הסטטוס החדש בחייו ואי הוודאות המסתמנת, עדן יודע שהוא חייב לחשב מסלול מחדש. "תקופת החל"ת נגמרה ולא חזרתי לעבוד, במקום זה נמסר לי מכתב פיטורים וגרם לי להבין שאני צריך לצאת לדרך חדשה. האמת, זה די מובן. תחום הפרסום ספג טלטלה גדולה ורבים פוטרו. המותגים לא מפרסמים, אז המפרסמים לא מגייסים עובדים.
"לאור המצב הנוכחי אני מחפש עכשיו להמציא את עצמי מחדש, שוקל להפוך לעצמאי או אולי 'להשתחל' למשרת היי־טק נחשקת, אולי ישחק לי המזל".
"אין סיבה שלא נחזור לעבודה" - יעל מסלטון, מנהלת פעילויות לקהל במוזיאון
גם יעל מסלטון בת 31, שעובדת כמנהלת פעילויות לקהל במוזיאון המדע בירושלים, נאלצה לצאת לחופשה ללא תשלום מ־15 במארס ומאז לא שבה לעבודתה. יעל, המתגוררת עם בת הזוג שלה בבירה, מתארת מציאות מורכבת: "הקשיים הם בעיקר כלכליים. קשה לשלם שכירות במצב הקיים".
במצב הנוכחי כל הוצאה לא הכרחית הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית. "אנחנו מחפשות בילויים ללא תשלום כדי לחסוך בהוצאות", היא משתפת, "חושבות על הכל פעמיים, אפילו על הוצאות של דלק, ונאלצות לחיות בצמצום כי דמי האבטלה לא מספיקים. זה מתסכל מאוד, כי מבחינת משרד הבריאות אנחנו יכולים לפתוח את המוזיאון תחת הנחיות מיוחדות שהמוזיאון ימלא, אבל מחכים שיבצעו תיקון משפטי לתקנות שעת חירום, שיאפשר את פתיחת המוזיאון".
יעל מבקשת לחזור לעבודה בהקדם: "העבודה במוזיאון המדע מגוונת מאוד. אנחנו מארחים עשרות אלפי מבקרים בשנה. אין סיבה שלא נחזור לעבודה. כל מוסדות התרבות המוכרים ברחבי הארץ קיבלו אישור לחזור לפעילות, ורק ארבעת מוזיאוני המדע והילדים נותרו סגורים. זו פעם ראשונה שאני לא עובדת. שגרת החיים אחרת והעשייה חסרה. מוזיאון המדע הוא כמו בית. אנחנו רוצים לתת מענה למשפחות שיצאו לחופש ולהעניק חוויה בסביבה בטוחה. אין סיבה שמוזיאון המדע יישאר סגור".
"שיעמום גדול להיות בבית" - אדיר מיימון, עובד בחנות ג'יימס ריצ'רדסון
הכירו את הנפגעים הכי קשים מהמשבר הכלכלי של הקורונה: צעירים עם נכויות קלות שרוצים להתפרנס, אך לא מוצאים עבודה בשום מקום.
אחד מהצעירים האלו הוא אדיר מיימון (20), אוטיסט בתפקוד גבוה, מראשון לציון, שעבד עד הסגר בחנות ג'יימס ריצ'רדסון בנמל התעופה. "עבדתי שם ומאוד נהניתי, אלא שאז הגיע הסגר והחנות הפסיקה לעבוד. מאז אני לא מוצא עבודה. כרגע אני נמצא בבית ועוזר לשתי האחיות שלי ולהורים שלי ומעסיק את עצמי, אבל זה שיעמום גדול. אני ממש רוצה לעבוד".
לגבי חיפוש עבודה מספר אדיר כי "שלחתי קורות חיים להמון מקומות, אבל אף אחד לא חוזר אלי. אפילו התקשרתי למנהל החנות שעבדתי בה אבל הוא אמר לי שכרגע הוא לא יודע מתי החנות בכלל תחזור לפעילות".
מי שמלווה את אדיר בתהליך חיפוש העבודה היא עדן, שמסייעת לו בשירות שנקרא תעסוקה נתמכת של עמותת אקים, המסייעת לו למצוא עבודה. לדבריה, "אדיר יכול לעבוד בכל עבודה. אנחנו פונים לכל משרה שמתאימה לו, אבל למרבה הצער המציאות לא פשוטה, וזה מאוד חבל, כי אדיר בעל יכולות". המקרה של אדיר הוא לא ייחודי. מדובר באוכלוסייה של צעירים עם מוטיבציה לעבוד, שיש להם כישורים רבים. האוכלוסייה הזו היא הנפגעת העיקרית מהמשבר: 40% של אנשים עם מוגבלויות הוצאו לחל"ת, שיעור גבוה פי ארבעה מכל אוכלוסייה אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו