"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יצרני שטריימלים טוענים: "לא הורגים חיות למעננו"

מגפת הקורונה גרמה להריגתם של אלפי חורפנים, מה שעלול לגרום למחסור בשוק החרדי • יצרנים: "משתמשים רק בשאריות" • ארגוני חיות: "זו צביעות"

,עודכן
חורפן // צילום: גטי אימג'יס

בשבוע שעבר התעוררה סערה, לאחר שבהולנד החלו בתהליך המתה בגז של עשרות אלפי חורפנים (מינקים), לאחר שבשתי חוות התגלה כי 90 אחוז מהחורפנים חלו בקורונה. הדבר העלה על סדר היום מחדש את סוגיית הענף השנוי במחלוקת, שבמסגרתו מגדלים חורפנים אך ורק לטובת הפרווה שלהם.

האם מגפת הקורונה, שגרמה לסגירת 50 חוות גידול בהולנד, תשפיע על מחירי הכובעים החרדים המהודרים? בעולם החרדי נוהגים לחבוש שני סוגים של כובעים שעשויים מפרוות של חיות שונות, ביניהם גם החורפנים, ועל כן מחסור עולמי עלול לגרום גם לעליית מחירים.

"ראשית", עושה יצרן השריימלים החרדי 'טרויבע כשר' סדר בבלגן, "בחורפנים משתמשים בעיקר לספודיקים, כובע פרווה דומה לשטריימל אך גבוה יותר. בשטריימלים משתמשים בפרוות של יונקים אחרים. לכן, למגפה בהולנד לא תהיה השפעה על ייצור השטריימלים". כמו כן, רוב הפרוות מגיעות לדבריו מרוסיה ולא ממערב אירופה.

במפתיע, הוא מוסיף, "הרבה יצרני שטריימלים דווקא ישמחו אם יהיה מחסור בפרווה. החורף האחרון באירופה היה מאד חם כך שהיה ביקוש מועט בלבד למעילי פרווה. השוק שלנו תלוי בשוק הפרווה כי אנחנו משתמשים בשאריות בלבד". הוא מציין כי "גם האטה כוללת של הייצור ברוסיה כרגע פחות תשפיע כי יש במחסנים מספיק פרווה לעוד מספר שנים קדימה".

שטריימל // צילום: Dieter Philippi, ויקיפדיה
שטריימל // צילום: Dieter Philippi, ויקיפדיה

"בשטריימל רגיל נכנסים בין 100 ל-150 זנבות של צובלים (דלק סיבירי)", מודה יצרן השטריימלים אליעזר אדלר מ'אדלר כובעים', אך הוא ממהר להוסיף כי בעיניו התעשייה אינה פוגעת בחיות מכיוון שלא הורגים אותם לטובת השטריימלים. "חשוב להדגיש כי לא הורגים עבורנו את החיות אלא אנחנו מקבלים את השאריות, את קצות הזנב של בעל החיים. אין לנו השפעה על השחיטה שלהם או על הגידול שלהם בכלל. מדובר בשאריות פרווה שבלעדינו היצרנים היו זורקים אותה לפח".

יובל נבון מנכ"ל "צער בעלי חיים" רמת גן והסביבה מגיב בכעס על הטענה של יצרני השטריימלים לפיה הם לא גורמים לנזק לבעלי חיים כי הם משתמשים בשאריות. "אם החרדים באמת רוצים להגן על בעלי החיים אז שהם יצטרפו לדרישה לא לייצר מעילי פרווה. הם נהנים מהתעשייה הזו ולכן זו לא טענה של ממש לפיה היא קיימת בלעדיהם. אם הם באמת היו רוצים הם היו מצטרפים ללחץ ומונעים שימוש בבעלי חיים לפחות בתחום הקוסמטיקה ההלבשה וההנעלה. להגיד זה לא אני שפגעתי אלא מישהו אחר זה להרגשתי צביעות גדולה".

"לא משתמשים בשטריימלים בפרווה סוג ב'. זה סתם צידוק עצמי", אומרת יעל ארקין מנכ"לית "תנו לחיות לחיות" מתנגדת לטענה הזו ואומרת כי. הפרווה הזו היא מעולה והיא לא נעשית במקרה אלא עבור תעשיית הפרוות ולהגיד שזה לא עבורי אלא עבור אחרים זה תירוץ. מה גם שהפרוות בשטריימלים ממש טובות וממש סוג א'. לכן זו צביעות".

שאלנו את אדלר מדוע לא לעבור לשטריימלים סינטטיים, זאת על מנת למנוע את צער בעלי החיים והפגיעה בחיות. הוא השיב כי היה ניסיון בעבר לעשות זאת, אך הוא לא צלח. "אין כיום בישראל אדם שהצליח לייצר שטריימל סינטטי טוב. היה ניסיון כזה אבל לא היה לזה ביקוש, זה היה חם ודליק וראו ישר שזה לא אמיתי. זה כמו ההבדל בין דשא סינטטי לדשא רגיל אין מי שלא רואה את הפער".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר