האיש שאהב את כולם

לרבים בחברה הישראלית היתה דמותו של הרב פרומן בבחינת חידה.

הוא היה סוג של עוף מוזר: אדם עטור זקן ופיאות, כיפה לבנה גדולה ולאחרונה אף שטריימל לבן. רק התחיל לפתוח את פיו וחשת שאתה חפץ להידבק בו, באיש הקסום מלא הרוך והחמלה. הכל נכבשו בעולם של אהבה ששפע ממנו, לכל אדם, לארץ, לטבע, לאהבה בעצמה. רבים התקשו להבין איך יכול אדם שחי ביישוב מעבר לקו הירוק להיות מחובר בהווייתו ובנשמתו לאנשי שמאל, החפצים לעוקרו מביתו תמורת שלום; כיצד יכול אדם המחויב לתורה ולמצוות להיות מקובל ואהוד כל כך בקרב הקבוצות היותר מרוחקות מהעולם הדתי?

פעם הציע לי הרב מנחם לנסוע איתו לפגוש מנהיג ברשות הפלשתינית. אמרתי לו: האדם הזה הוא מכחיש שואה וידיו מגואלות בדם יהודי. הרב מנחם לא התווכח, אך אמר בחיוך: "אהה, אתה מאלה שלא מבינים שעם אלה צריך לדבר ורק כך נזכה גם לגאול את הארץ".

ובאמת התקשינו להכיל את הגודל של האיש שלא נרתע מלהפיץ את רעיונות השלום האוניברסלי לצד האהבה היוקדת לארץ ישראל, אהבת התורה והאלוקים, ואיתה האהבה לכל יצירה רוחנית. בפעם האחרונה ששוחחנו לא חדל להביע את התפעלותו מנאומה של ח"כ רות קלדרון בכנסת. הרב דוד, אמר לי, הרי לזה חיכינו כל כך, שהעם יחזור ויאמין בעוצמת התורה וביכולת שלה להאיר את דרכנו.

הרב מנחם, תחסר לנו מאוד. דמותך היתה עבורנו מקור להשראה ולאמונה ברוח האדם. אנחנו מבטיחים להמשיך בדרך של אהבת התורה והיהדות לכל חלקי האומה.

* * *

אדם מיוחד, רודף שלום

הלך לעולמו הרב מנחם פרומן, רבה של תקוע, שנודע בזכות מאמציו לקרב בין הישראלים לפלשתינים • ב־2011, כשהתגלה הסרטן בגופו, אמר: "קודם שהאנשים יחיו בשלום, אח"כ יגיע שלום בין הממשלות"

הרב מנחם פרומן, רב היישוב תקוע ואחת הדמויות המיוחדות ביותר בנוף ההתיישבות ובנוף המאמצים לכונן שלום בין הים לנהר, הלך אתמול לעולמו אחרי מאבק ממושך בסרטן. בן 68 היה במותו.

פרומן נולד בשנת 1945 למשפחה חילונית בכפר חסידים, למד בבית הספר הריאלי בחיפה, שירת בצנחנים ובמלחמת ששת הימים היה ממשחררי הכותל. את תהליך החזרה בתשובה החל בתיכון, והשלים בעת לימודיו באוניברסיטה העברית. את השכלתו התורנית רכש בישיבות "מרכז הרב", הכותל ואיתרי.

את עיקר פרסומו קיבל פרומן ממפגשים שערך עם אויבי ישראל. בסוף שנות ה־80 נפגש עם השייח' אחמד יאסין בכלא הישראלי. בשנת 2000 נועד עם יושב ראש הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, בכדי לברך אותו לרגל חג הקורבן. ערפאת העניק לבתו של פרומן צמיד ושרשרת זהב לקראת נישואיה. במהלך השנים הוא יצר קשרי ידידות עם שייח'ים רבים בארץ ובחו"ל ואף ספג ביקורת קשה כאשר נפגש עם ראש ממשלת טורקיה ארדואן ימים ספורים לאחר אירועי המרמרה.

בראיון שהעניק ל"ישראל היום" שנתיים בדיוק לפני מותו אמר: "הרעיון שלי הוא להביא שלום מהאדמה, מלמטה, מהאנשים שיחיו בשלום לפני השלום בין הממשלות. קודם שישחקו כדורגל ביחד, שישחקו בתיאטרון ביחד. זה הצעד המעשי הראשון. לעשות פוליטיקה מלמעלה - זה לא הולך. הפלשתינים בשטח מאוד רוצים שלום, רוצים קידמה".

כמו ייחודיותו ורוחב אישיותו, כך גם התגובות אמש למותו הגיעו מימין ומשמאל כאחת. ח"כ אחמד טיבי (רע"מ־תע"ל) סיפר כי הכיר את פרומן מאז שהוא נהג לבקר את עראפת במוקטעה. "הוא היה מלא מרץ לקדם רעיונות", אמר טיבי, "היה לא שגרתי, ושיתף פעולה עם אנשי דת מוסלמים. הוא גילה אמפתיה לסבל של האחר". ח"כ ציפי חוטובלי (הליכוד) אמרה: "הרב פרומן חי את חייו בלי להתחשב במוסכמות. הוא היה איש רודף שלום, שלום של אמת, ופעל לא מתוך סמלים פוליטיים אלא מתוך אהבת אדם". במועצת יש"ע אמרו כי "הרב פרומן פעל רבות לחיזוק מפעל ההתיישבות בגלוי ובסתר". ח"כ אורי אריאל (הבית היהודי) אמר: "הרב פרומן היה מלוחמיה ואוהביה הגדולים של הארץ. אוהב שלום, שונא את המחלוקת, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, תמיד ידע לראות את האדם שמעבר מחלוקת".

הרב פרומן יובא למנוחות היום בשעה 12:00 בתקוע.

יהודה שלזינגר ואפרת פורשרטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו