המפעל הציוּני: כך עובד המרכז המאובטח לבדיקת בחינות הבגרות

רגע לפני בחינות הבגרות של התיכונים, קיבלנו הצצה נדירה למתחם המאובטח בו הכל קורה - המרב"ד, המרכז המתוחכם והמאובטח לבדיקת בחינות הבגרות.

הכנת הבחינות והדפסתן

ועדה חסויה כותבת, תהליך ההדפסה מאובטח ומצולם

בחינת הבגרות נכתבת 6-5 חודשים לפני קיומה בפועל. הבחינה נכתבת על ידי ועדה חסויה, שאת הרכבה אישר המפקח על המקצוע (מפמ"ר). באותו מעמד גם נכתבות התשובות של הבחינה, שבהתבסס עליהן אמורים לתת לתלמידים את הניקוד. לאחר מכן, כדי לבדוק את רמת הבחינה, פותרים אותה שני "מורים בודקים" שאינם מלמדים באותה שנה, לא לקחו שום חלק בתהליך כתיבתה ואינם יודעים אחד את זהותו של האחר. בסיום הם מחווים עליה את דעתם - אם היתה קלה מדי או קשה מדי, פשוטה או מורכבת, ומעירים הערות. בשלב זה הוועדה שחיברה את הבחינה מתכנסת בשנית, ובחלק מהפעמים מחליטה לשנות את נוסח הבחינה בהתאם להערות. לאחר מכן השאלון נחתם סופית, ואז יוצא בצורה חסויה למדפיס הממשלתי, שם מודפסות בחינות הבגרות. 

עוד בנושא: 

• הבגרויות יבוטלו? "ראש הממשלה יכריע" 

• הלמידה מרחוק בתיכונים תימשך 

• בגלל הביקורת: מסגרות לילדי הצוותים הרפואיים עד גיל 3 

• בשל הקורונה: מועדים חדשים לבחינות הבגרות

הדפסת בחינות הבגרות מתבצעת באופן מאובטח כחודש לפני מועד הבגרות. עוד קודם לכן דואג כל בית ספר להזמין לעצמו את מספר הבחינות הנדרש לו בכל מקצוע, בהתאם למספר התלמידים הניגשים לאותה בחינה. השאלונים נשלחים לכל בית ספר באריזות ייעודיות. כדי למנוע טעויות, מקפידים על הפרדה גם במועד ההדפסה של בחינות במקצועות שונים; כך, לדוגמה, בין הדפסת בחינת הבגרות בהיסטוריה לבין הדפסת הבחינה בביולוגיה נשמרת הפרדה של יום אחד. 

צעד דומה ננקט גם כדי למנוע בלבול בין סוגי שאלונים (למשל, בין 3 יחידות לימוד במתמטיקה לבין 5 יחידות באותו המקצוע): בין הדפסה להדפסה מתבצעת הפסקה של שעה, אשר בסיומה בודקים ששום שאלון לא תויק בטעות בחבילה שאינו שייך אליה. התהליך, ליתר ביטחון, מצולם לכל אורכו. 

אחסון השאלונים ושליחתם לבית הספר

כספות ענק, מיון קפדני וצבא של משגיחים במיליוני שקלים 

לאחר ההדפסה מועברים שאלוני הבגרות לשתי כספות ענק ארציות - אחת מהן נמצאת בלוד, והשנייה בחולון. לאיש אסור להיכנס לכספות ולהיחשף לתוכן הבחינות. מכספות הענק הן נשלחות ל־1,350 תיכונים, שכל אחד מהם מחזיק כספות ייעודיות משלו שבהן נשמרים השאלונים. אלו נשלחים לבתי הספר רק ימים בודדים לפני קיום הבחינה. 

את השליחה מבצעות שתי חברות אבטחה באמצעות 40 בלדרים, המודיעים לתיכון על בואם חצי שעה בלבד לפני הגעתם. "על כל חבילת בחינות מופיע ברקוד מסוים, והבלדרים מכניסים אותה לכספת ספציפית", מסביר מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך, דוד גל, "אם אין התאמה בין הברקוד שעל השאלון לכספת שאליה הוכנס, מתקבלת התרעה במערכת ומתבצע תחקיר, שבסיומו חברת הבלדרות עלולה לקבל קנס גבוה מאוד. הסיבה ברורה: אם, לדוגמה, שאלון לבגרות באנגלית, שאמורה להתחיל ב־16:00, הוכנס לכספת השאלון שהבחינה בו מתקיימת ב־14:00 - השאלון ייחשף מוקדם מדי, כלומר 'ידלוף'. אגף הבחינות ומשרד החינוך מייחסים חשיבות גבוהה להקפדה מקסימלית על טוהר המידות". 

המנגנון החדש והמתוחכם שולט על כ־1,350 כספות בבתי הספר, ומאפשר את פתיחתן זמן קצר לפני הבחינה באופן דיפרנציאלי. בבתי ספר שבהם אירעה בעבר הפרה של טוהר הבחינות, ייפתחו הכספות ממש בסמוך לתחילת הבחינה, לעיתים לא יותר מ־20 דקות לפני כן. יום הבחינה, כפי שאפשר להסיק, הוא מבצע צבאי של ממש: בבחינות הבגרות במקצועות המרכזיים, דוגמת מתמטיקה ואנגלית, משרד החינוך מגייס כ־17 אלף משגיחים בעלות של מיליוני שקלים - הכל כדי לשמור על טוהר הבחינות.

קביעת הציון וחשיפת התוצאות

שני מורים "רבים"? השלישי לוקח

המורים בודקים את הבחינות במערכת מאובטחת, בלי שיידעו שום פרט על זהות הנבחן. הם מזינים את הניקוד עבור כל שאלה, והמערכת מנפיקה ציון סופי. לאחר שהמורה מסיים לבדוק את המחברת, היא עוברת לבדיקה נוספת אצל מורה־בודק אחר - שאינו יודע את זהות הבודק הקודם וגם לא איזה ציון נתן לבחינה. הציון שמקבל התלמיד הוא ממוצע הציונים שנתנו שני המורים הבודקים. אם קיים פער משמעותי בין הציונים שנתנו שני המורים, עוברת הבחינה למורה־בודק שלישי שהוא מעריך בכיר, והציון מחושב לפי נוסחה. 

המורים הבודקים מקבלים 50-30 שקלים למחברת, ומשרד החינוך מוציא בשנה כ־200 מיליון שקלים עבור בדיקת כ־3.5 מיליון מחברות בחינה (מספר זה כולל לא רק בחינות בגרות אלא גם עבודות גמר ותוצרים אחרים). הציונים מוזנים למערכת של משרד החינוך, אך הם אינם מתפרסמים עד שלא מסתיימת בדיקת הבחינות של כל מקצועות הבגרות באותה שנה. יוצאים מן הכלל הם הציונים במתמטיקה ואנגלית שמתפרסמים מהר יחסית, כדי שהתלמידים יוכלו לגשת למועדי ב'. 

לאורך התהליך מחברות הבחינה לא עוזבות את המרב"ד, וכמעט לאיש אין גישה אליהן. בסיום הבדיקה הן מאופסנות בארכיון. מדי כמה חודשים מגיעה אל המרב"ד מכונת גריסה, שמשמידה את הבחינות – בתוך המתחם עצמו.

סריקת הבחינות והאחדת התשובות

המורים מחכים לתוצאות המדגמים

כאשר בחינת הבגרות מסתיימת, שני אנשים – אחד עובד בית הספר, והשני "נאמן בחינה" חיצוני - לוקחים את הבחינות ומפקידים אותן בתחנות קליטה שונות ברחבי הארץ. בתחנת הקליטה הבחינות, שעליהן מספרי תעודת הזהות של התלמידים, נסרקות אחת־אחת. משם שהן מועברות לאולם הסורקים, שנמצא במרב"ד בלוד. 

כל מחברת בגרות עוברת "סריקה חכמה" והופכת לקובץ שנשמר במערכת מאובטחת. זמן סריקה של מחברת אחת עומד על דקה אחת בלבד, ובעתיד יתאפשר לסורקים לעבור על מחברת אחת בלא יותר מ־15-10 שניות. בשגרה  עובדים בקומה השנייה כ־30 טכנאי סריקה במקביל, אולם בשל התפשטות נגיף הקורונה הם פוצלו ועובדים בבניינים נפרדים. 

אחרי שהמחברות ובהן התשובות נסרקו, נדגמות כ־500-300 מחברות של תלמידים מרחבי הארץ ומכל המגזרים. בשלב זה מתבצע תהליך סטנדרטיזציה של התשובות: קבוצת מורים־בודקים קוראת את השאלונים הפתורים, בוחנת כיצד התמודדו עם השאלות ובמה התקשו, ובהמשך לכך מחליטה אילו תשובות לקבל (גם אם לא נכללו בטופס התשובות המקורי). בשלב הבא מגיעים כל המורים הבודקים לתדריך בנוגע לבדיקת הבחינה. לאחר מכן מחלקת מערכת ממוחשבת את בחינות הבגרות בין המורים הבודקים. 

  טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו