המסע של יחמיר היקה וחברו סאבין לילאי בחזרה מאלבניה לישראל מזכיר עליות בשנות ה־50 לארץ הקודש ופחות את העידן המודרני. כאשר נעצרה הליגה, סקציה נס ציונה אפשרה לשחקניה הזרים לשוב למולדתם. אבל כשהיקה ולילאי רצו לחזור לישראל זו כבר היתה משימה הרבה יותר קשה. אלבניה סגרה את שדה התעופה בטיראנה, ולראשי המועדון כבר נדמה היה שלא יצליחו להחזיר לארץ את שני הזרים.
אלא שבשבוע שעבר נפתחה טיסה אחת בודדת מטיראנה לפרנקפורט ובנס ציונה קפצו על המציאה. גם שני האלבנים הביעו נכונות לצאת למסע, ובראיון ל"ישראל היום" מספר היקה על התלאות שעברו.
"בסך הכל לקח לנו יומיים להגיע מאלבניה לישראל. בימים רגילים זו טיסה של פחות מארבע שעות", אומר היקה וממשיך לגולל את המסע: "ניסינו הכל כדי למצוא פתרון להגיע לישראל, אבל לא היו טיסות, רק אחת לשבוע, אז אמרנו שקודם כל נעלה על הטיסה לגרמניה ומשם נמשיך לישראל.
"בסוף מצאו לנו טיסה לתל אביב אבל רק ביום אחרי. נחתנו, ואז גילינו שאין לנו מקום לישון בו בפרנקפורט. אסור היה לצאת משדה התעופה בגלל נהלים של הממשלה עם הקורונה וכל מקומות הלינה בשדה התעופה היו מלאים. 28 שעות היינו בשדה התעופה. אני וסאבין מצאנו שם פינה קטנה לישון וזהו, אין הרבה מה לעשות חוץ מלחכות".
היקה (משמאל). "לא דמיינתי מסע כזה ארוך" // צילום: ברני ארדוב
זה נשמע מטורף. מה אכלתם שם?
"באופן רגיל אנחנו ספורטאים, לא אוכלים שטויות אבל חוץ ממקדונלד'ס שום דבר לא היה פתוח. אכלנו בעיקר שם ושתינו הרבה קפה. יומיים שלמים לקח לנו להגיע מאלבניה לישראל, היינו חייבים לאכול משהו".
ידעת לקראת מה אתה הולך כשיצאת מהבית באלבניה?
"ידעתי שלא יהיה קל, אבל לא דמיינתי מסע כל כך ארוך. מזל שסאבין עבר את זה איתי יחד. זה סיפור שאני יכול לספר לנכדים שלי, אבל אגיד לך את האמת? אם אשאר עם נס ציונה בליגה זה שווה את הכל".
"הכדור היה חסר לי"
אחרי מסע משוגע שכזה, היקה (32) עדיין לא חוזר למגרש. הוא כבר שלושה ימים בביתו מתוך שבועיים שבהם יצטרך להיות בבידוד. כמו כל השחקנים, גם לאלה של נס ציונה לא ברור באיזה כושר יחזרו ואיך הפגרה הכפויה שהביא איתו נגיף הקורונה תשפיע.
"לא נגעתי בכדור כבר חודשיים", סיפר האלבני והוסיף: "באלבניה אסור היה לצאת מהבית אז לא יכולתי להתאמן. גם בזמן שאישרו לנו לצאת מהבית, אסור היה להגיע למגרשים או לשחק כדורגל. ניסינו לשמור על עצמנו, לרוץ כמה שאפשר. לא האמנתי בחיים שנהיה במצב כזה. זה היה קשה מאוד, אבל עברנו את זה. ככדורגלן מקצועני עשיתי כל מה שאני יכול. אפילו בבית עבדתי קשה, אימוני כוח וריצות, אבל הכדור היה חסר לי".
היקה. "כדורגל בלי אוהדים לא שווה הרבה" // צילום: אלן שיבר
כשנחתָ בישראל החיים כבר חזרו כמעט לשגרה, מה חשבת לעצמך כשראית את זה?
"נחתנו בלילה ושדה התעופה היה ריק, אבל אז יצאנו החוצה וראיתי שהכל נראה נורמלי. המכוניות בכביש, אנשים ברחוב. שמעתי שאנשים הולכים לים. המצב כאן נראה טוב. אשמור על עצמי בבידוד כדי לחזור כמו שצריך".
שמעת שיש סיכוי שאולי גם הקהל יחזור ליציעים עוד העונה? זה לא בטוח, אבל אפשרי.
"באמת? זה טוב לשמוע. כדורגל בלי אוהדים לא שווה הרבה. ראיתי משחקים בחו"ל בלי קהל וזה נורא מוזר. אם המצב ישתפר בישראל אז אולי זה באמת יקרה".
אתה לא בכושר מלא וכך גם חבריך לקבוצה. גם שאר הקבוצות לא בשיא הכושר, אז איך חוזרים למציאות של שלושה משחקים בשבוע?
"גם כשאנחנו בכושר מלא קשה לשחק שלושה משחקים בשבוע. זאת הולכת להיות תקופה קשה ויש לשחקנים סיכון בפציעות. אני חושב שכולם מודעים לסיכונים שכרוכים בעומס גדול של משחקים בזמן קצר, על אחת כמה וכמה אחרי חודשיים בלי כדורגל".
היקה חוגג במדי מכבי נתניה. "העונה דברים לא בדיוק עבדו" '' צילום: דני מרון
זאת עונה לא רגילה גם מבחינה אישית. התחלת בנתניה ואז עברת לנס ציונה כי לא שיחקת.
"לפעמים זה קורה ככה בכדורגל. היתה לי התחלה טובה במכבי נתניה, היו לנו הצלחות, עלינו לגמר הגביע וסיימנו בפלייאוף העליון. העונה דברים לא עבדו והחלטתי לעבור לנס ציונה, לשחק יותר ולנסות לעזור לקבוצה להישאר בליגה. עם נס ציונה דברים עבדו לא רע לפני שהליגה נעצרה. היינו בכושר טוב ובמומנטום, הייתי מאוד אופטימי. עכשיו ברור שזה לא יהיה קל, זו מציאות אחרת".
למרות הכל אתה חושב שנס ציונה תישאר בליגה?
"ברור שכן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
