דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל // צילום: לע"מ // דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל // צילום: לע"מ

האם ישראל באמת הוקמה ב-ה' באייר?

החלטת מועצת העם על הקמת מדינת ישראל מרמזת שדווקא ו' באייר הוא יום הקמת המדינה • לכבוד יום השנה הלועזי להקמת ישראל, בדקנו את השאלה

העולם מציין היום (חמישי) את יום השנה הלועזי ה-72 להקמתה של מדינת ישראל, ולכבוד המאורע בחרנו לחזור לאחת השאלות הפתוחות והמעניינות של רגעי לידתה של המדינה.

ב-14 במאי, ה' באייר תש"ח אחרי הצהריים, הכריז מנהיג היישוב היהודי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון בעיר תל אביב על הקמת המדינה. לכן, לכאורה, מבחינה היסטורית ומשפטית זכורים התאריכים ה' באייר וה-14 במאי כיום הקמתה של מדינת ישראל. 

אבל האם זה באמת תאריך הקמת המדינה? הרי לכאורה בהכרזה עצמה קובע בן גוריון כי המדינה תקום עם פקיעת המנדט הבריטי בארץ ישראל, שאמור היה לפקוע בחצות הלילה, קרי עם כניסת ה-15 למאי ו' באייר ולא לפני כן.

בנוסף, ואולי אף חשוב מכך, במגילת העצמאות עצמה נכתב: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת  השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל". מהנוסח הזה עולה בהחלט האפשרות כי יום הקמת המדינה הוא דווקא שבת, ו' באייר 1948. 

מכאן עולה השאלה האם אנו מציינים את קום המדינה ביום הנכון? או שאולי בעצם כולנו טועים ותאריך הקמת המדינה הוא יום אחד מאוחר יותר? את השאלה הזו הפנינו למשפטן ולמומחה למשפט הבינלאומי, אבי בל, פרופסור בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ושל אוניברסיטת סן דייגו, ועמית בכיר בפורום קהלת. 

"אין תשובה חד-משמעית לשאלה הזו"

"למעשה אין תשובה לשאלה הזו" מסביר בל, "כי בנוסח ההחלטה להענקת מנדט, דבר שהיה קיים בעולם מאז הקמת חבר הלאומים, ועד כמה שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, לא נקבע בסעיף הראשון איך למעשה פוקע מנדט בינלאומי".

"הדוגמה הכי יפה לכך היא השכנה שלנו סוריה, שהיתה תחת מנדט צרפתי. במלחמת העולם השנייה כבשה גרמניה את צרפת והוקמה ממשלת וישי. הממשלה של וישי טענה כי כל המנדטים הצרפתיים בעולם הם תחת החוק שלה, מנגד הגנרל דה גול טען כי כל המנדטים הם תחת שלטון ממשלת צרפת החופשית בהנהגתו. ולא היה ברור בכלל מה המעמד החוקי", מספר בל.



מורדים סורים נגד הכיבוש הצרפתי // צילום: ויקיפדיה
מורדים סורים נגד הכיבוש הצרפתי // צילום: ויקיפדיה

בל מסביר כי "בפועל עם סיום מלחמת העולם השנייה צרפת ניסתה להחזיר לעצמה את המנדט בסוריה שחזר למספר חודשים אבל אז התנועה הסורית הלאומית גירשה את הצרפתים. אבל השאלה נותרה בעינה: מתי נגמר המנדט הצרפתי בסוריה, מתי בעצם הפכה סוריה למדינה ריבונית? אין לזה תשובה ממשית. כלומר קשה לענות על התשובה מתי הקומה סוריה. כך אפשר להגיד גם עלינו, אין למעשה תשובה ברורה מתי ואיך פוקע המנדט הבריטי, מעולם לא נכתב כלל לזה. לכן כל התשובות הן נכונות". 

פרופסור בל גם מציין כי רוב חוקי המנדט, כולל רוב המערכת המשפטית שהיתה במילא יהודית, נותרו על כנם גם ברגע הביניים הזה שבין שלטון המנדט להקמת המדינה ולכן, כמעט אין משמעות לרגע המדויק.

"כל החוקים נותרו כמעט כמות שהם למעט חוקים כמו איסור על קניית אדמות על ידי יהודים בארץ ישראל. לכן טכנית כל פשע או עבירה שנעשו באותן שעות חל עליהן אותו חוק. בכל הנוגע לקניין אדמות אם מי שהוא היה קונה אדמה אז זו שאלה אבל היא כמו הרבה דברים לא רלוונטית באמת. כעיקרון צריך לזכור שבן גוריון הכריז ביום שישי ולא בשבת כדי לאחד את כל הציבור כי אחרת המפלגות הדתיות התנגדו לחילול שבת. כלומר בן גוריון ידע מתי רגע הפקיעה של המנדט והוא הקדים את ההכרזה במספר שעות כדי להשיג קונצנזוס מוחלט של כלל הציבור בארץ", מסכם הפרופסור. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו