לנשום אוויר צח, לחזור לעבודה, לשווקים, לפארקים: ישראל מתחילה ללקק את פצעי משבר הקורונה ולצאת מהבית אחרי כמעט חודשיים. מגבלות הריחוק החברתי ואיסור ההתקהלות עדיין כאן, מאות אלפי מפוטרים ובעלי עסקים מנסים להשתקם, אבל התחזיות שלפיהן יהיו בישראל 5,000 מונשמים, 2,000 נפטרים ומאות אלפי חולים, התבדו. עד אמצע השבוע התגלו בישראל 16,548 חולים בקורונה, 264 איש נפטרו, 12,232 החלימו.
החשש הגדול בקרב ראשי מערכת הבריאות הוא שהיציאה לרחובות והתרופפות המגבלות יגרמו לגל שני של המחלה, כמו שקרה במדינות אחרות, למשל דרום קוריאה, סינגפור, וגם סין, שבה היתה השבוע התפרצות מחודשת בעיר ווהאן. שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין, מקבל מערכת שהוזנחה במשך שנים, ושבחודשיים האחרונים נאלצה להתמודד עם אתגר שכמותו לא הכירה.
אף אחד לא יודע לומר מתי יגיע הגל הבא ומה יהיה היקפו, אבל מומחים שעימם שוחחנו טוענים שבזמן שנותר, חובה לתגבר את מערכת הבריאות, שמראש נכנסה למערכה בחוסר. הנושאים העיקריים הדורשים טיפול מיידי הם ניטור האוכלוסייה על ידי הרחבת הבדיקות ככל האפשר, תוספת מיטות לבתי החולים ותוספת תקנים של כוח אדם רפואי בבתי החולים וגם במעבדות, שבהן מנותחות הבדיקות.
ב־26 במארס פורסם דו"ח של המרכז למחקר ומידע של הכנסת, ובו נתונים בנושא ההתמודדות עם מגיפת הקורונה. נכון לאותו יום היו בישראל 2,173 מכונות הנשמה, מהן כשליש בשימוש, 28 לא תקינות ו־1,437 פנויות. משרד הבריאות הנחה את בתי החולים להיערך לתרחיש של 5,000 מונשמים, ולכן היה ברור שדרושות מכונות נוספות. מכונות ההנשמה מיועדות לשימוש גם בשגרה, במטופלים הזקוקים להנשמה.
על פי גורמים במשרד הבריאות, בחודשים מארס ואפריל רכשה ישראל מאות מכונות הנשמה חדשות, כמו גם ציוד רפואי רב, במקומות שונים בעולם. חלקן נרכשו בסיוע המוסד. לרוב, בשעת משבר הקורונה משרד הבריאות הוא שמקבל את המכונות ומחליט על הקצאתן לפי מפתח שנקבע מראש, בהתאם לצורך. בד בבד, בתי החולים הונחו לפתוח מחלקות ייעודיות לטיפול בחולי קורונה, ולהיות מוכנים להרחבתן בשעת הצורך.
מבדיקה שערכנו השבוע עולה כי רוב בתי החולים הגדילו את מלאי מכונות ההנשמה. כך, למשל, בבית החולים פדה־פוריה בטבריה היו עד סוף מארס 20 מכונות הנשמה, ונכון להשבוע - 33 מכונות. במרכז הרפואי לגליל בנהריה היו 25 מכונות הנשמה, ובחודש האחרון נוספו להן עוד 106. בבית החולים מצפים לקבל עוד 176 מכונות הנשמה, במסגרת מחלקות קורונה חדשות שצפויות לקום.
בבית החולים שערי צדק בירושלים היו 100 מכונות הנשמה, ולאחרונה נוספו עוד 20. בבית החולים איכילוב בתל אביב היו במארס 138 מכונות הנשמה למבוגרים, 21 מכונות הנשמה להעברה (ניידות, לא מתאימות לשימוש לאורך זמן) ו־14 מכונות הנשמה לילדים. בחודש האחרון נוספו לבית החולים 29 מכונות, וכיום יש בו 202 מכונות בסך הכל. בבית החולים וולפסון בחולון היו 170 מכונות, וכיום יש קרוב ל־200.
בבית החולים רמב"ם בחיפה היו 125 מכונות הנשמה, מהן שבע שהתגלו כתקולות. בזכות טיפול של יחידה 108 של חיל האוויר, המשמשת מפעל האלקטרוניקה של החיל, הצליחו לתקן שש מהמכונות. היחידה אף הופנתה לטפל במכונות תקולות של בתי חולים נוספים. בית החולים קיבל 14 מכונות חדשות המיועדות לחירום.
בבית החולים שיבא פיתחו, ביחד עם יחידה 81 של חיל המודיעין, מערכת חדשנית המאפשרת הסבה של מכונות עזר נשימתי ביתיות למכונות הנשמה המתאימות לטיפול בחולי קורונה קשים. בית החולים קיבל 100 ערכות כאלו, נוסף על כ־300 מכונות הנשמה חדשות.
בית החולים הלל יפה, שבתחילת מארס החזיק ב־60 מכונות הנשמה, קיבל עוד 25, והצפי הוא שיקבל 15 נוספות. במקביל, יזמו אנשי המחלקה להנדסה רפואית של בית החולים שימוש במדפסת תלת־ממד כדי להדפיס שני מפצלים לכניסה של מכונת ההנשמה, מה שיאפשר הנשמה סימולטנית של שני חולים ממכונה אחת, כפתרון ברירת מחדל במקרה הצורך.
בבית החולים סורוקה בבאר שבע, הגדול בדרום, יש היום 264 מכונות הנשמה, ובבית החולים יוספטל - 52. באסותא באשדוד יש כ־70 מכונות הנשמה, ובקרוב אמורים לקבל עוד 10.
בבית החולים לניאדו, בית חולים ציבורי בבעלות פרטית, היו עד סוף מארס 35 מכונות הנשמה. במהלך אפריל נוספו שבע מכונות, ועד אמצע החודש הבא אמורות להגיע עוד 24.
בבית החולים האנגלי בנצרת, גם הוא ציבורי בבעלות פרטית, נפתחו שלוש מחלקות קורונה, ומחלקה רביעית נמצאת בהכנות, למקרה של גל תחלואה נוסף. עד מארס היו בבית החולים שבע מכונות הנשמה, ובמהלך אפריל נוספו עוד שבע. בבית החולים מתכוננים להרחבת מחלקות הקורונה עד 90 מיטות המיועדות לאשפוז חולים, מהן 40 מיטות למונשמים - מה שיחייב תוספת של מכונות.
נכון להיום, ובניגוד לתחזיות הקודרות, לא נרשם ניצול של כל מלאי מכונות ההנשמה בבתי החולים. השאיפה היא שגם בגל השני, בתי החולים לא יגיעו לתפוסה מלאה של מונשמים.
בכירים במערכת הרפואית טוענים שגם תוספת משמעותית של מכונות הנשמה אינה מהווה פתרון לטיפול בשעת הצורך. "אפשר לרכוש מאות מכונות הנשמה ולהכין מחלקות ייעודיות לטיפול בחולים, אבל כיום אין מספיק אנשים שיכולים לטפל בכל אלפי המונשמים שעלולים להגיע במקרה של התפרצות גדולה", אומר פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת המנהלים של אסותא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר.
"התהליך הראשוני של ההנשמה הוא טכני ופשוט, אבל כדי לטפל בעשרות אלפי מונשמים דרושים אלפי רופאים, רופאות, אחים ואחיות בעלי ידע מתאים. רופאי טיפול נמרץ כבר הבינו שהטיפול בחולי קורונה הוא שונה, כי למחלה יש מאפיינים מיוחדים. לכן צריך להכשיר כבר היום חלק גדול מהרופאים שלא עובדים בטיפול נמרץ ולא מטפלים במונשמים באופן שוטף. זה לא צריך להיות רק באחריות בית החולים, אלא להגיע גם כהנחיה ממערכת הבריאות.
"הגל הבא של המחלה עלול להגיע בחורף, והמערכת יכולה למצוא את עצמה מתמודדת עם שפעת וקורונה במקביל. בלי תוכנית סדורה, נחזור שוב לתמונות של המאושפזים במסדרונות, שבמקרה של התפרצות כפולה יהיו עומס גדול על בתי החולים. אפשר למנוע את המצב הזה.
"בכל שנה יש בקופות החולים בישראל כ־2.5 מיליון חיסוני שפעת, שנקנים בארץ ובחו"ל. כבר עכשיו מתחיל להיווצר בעולם מחסור בחיסונים. ההיענות הראשונית של האוכלוסייה בארץ לא גבוהה, ובנובמבר שיעור המתחסנים עומד בדרך כלל על פחות מ־15 אחוזים. אבל אז מגיעים שיעורי תמותה גבוהים או הרבה אירועי חולי, הציבור רץ להתחסן במכה אחת - והחיסונים נגמרים.
"צריך להיערך כבר מעכשיו עם כ־5-4 מיליון חיסונים לשפעת. בסתיו יש להתחיל קמפיין הסברה אינטנסיבי, שיעודד את הציבור להתחסן מייד, ולא לחכות לינואר או לפברואר.
"נוסף על כך, חייבים להרחיב את מערך בדיקות הקורונה, ולאפשר לכל מי שיהיו לו סימפטומים של שפעת או קורונה להיבדק. צריך להקים מערך בדיקות של 100-50 אלף בדיקות ביום (בשיא משבר הקורונה דיבר רה"מ נתניהו על יעד של 30 אלף בדיקות ביום; ב"א), שיבוצעו על ידי קופות החולים ולא על ידי אחרים. ברגע שנהיה מוכנים להיקף כזה, ויהיה לנו הציוד המתאים, אפשר יהיה גם לתת תשובות מהירות, לא בתוך כמה ימים אלא בתוך כמה שעות. יש לנו עכשיו מספיק זמן להגדיל את המעבדות בבתי החולים, ואולי אפילו לפתוח מעבדות חדשות, שבהן יוכלו לפענח את הבדיקות".
"להכפיל מיטות טיפול נמרץ"
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון, סבור כי "חייבים להגדיל את תקציב מערכת הבריאות, אבל לא רק לצורך הצטיידות וטיפול נמרץ, אלא גם לחיזוק מערכת הבריאות הקהילתית, שירותי בריאות הציבור והוספת תקנים של כוח אדם רפואי וסיעודי". דוידוביץ' היה בין המומחים היהודים והערבים שחיברו בחודש שעבר דו"ח ובו המלצות לדרכי התמודדות עם הקורונה בתחומי חיים שונים - בריאות, חינוך, רווחה, נשים, ועוד.
על פי הדו"ח, ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם כ־3.3 מיטות טיפול נמרץ לכל 100 אלף איש, הרחק ממדינות שבהן שיעור התמותה היה גבוה - דוגמת איטליה (12.5 מיטות לכל 100 אלף איש) או גרמניה (29.2 מיטות לכל 100 אלף איש). שיעור הרופאים והרופאות בישראל הוא 3.1 לכל 1,000 נפש, לעומת ממוצע של 3.5 ב־36 מדינות ה־OECD; שיעור האחים והאחיות הוא 5.1 לכל 1,000 נפש, לעומת ממוצע של 9.2 במדינות ה־OECD.
המלצות המומחים להבראת מערכת הבריאות נוגעות בעיקר להגדלת התקציבים. "כדי לקרב את המערכת לממדים המאפיינים את שאר מדינות המערב, יש צורך בהשקעה ממשלתית של כ־14 מיליארד שקלים, סכום שיהיה מורכב מתוספת חד־פעמית של 12.6 מיליארד שקלים, שתיפרס על פני שמונה שנים, ומתוספת שנתית קבועה של 1.4 מיליארד שקלים לסל הבריאות, לטובת תיקונים ותוספות למקדמים הקיימים". התוספות הללו, אפשר להניח, לא יגיעו עד החורף.
"מצוקת האשפוז התגלתה כקריטית במגיפה הזאת", מדגיש פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית. "בינואר 2019 היו בבתי החולים בארץ 16,021 מיטות לאשפוז כללי בתקן, ויש צורך בתוספת של 6,000 מיטות לפחות. הייתי אפילו מקים עוד שני בתי חולים, אחד בצפון ואחד בדרום, כדי שיוכלו לתת מענה ביומיום, ובשעת הצורך יוכלו להפוך לבתי חולים לטיפול במגיפות ולהגדיל במהירות את מערך הטיפול הנמרץ.
"כיום יש בארץ 700 מיטות טיפול נמרץ, וכדי להיות מוכנים לטיפול במגיפה המונית צריך לפחות כפליים, ובהתאמה - גם כפליים מכשור ולהכפיל את מספר העובדים בסגל הרפואי.
"האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב של 2 אחוזים בשנה, ותוחלת החיים עולה. על פי ההערכות, בתוך עשור נגיע ל־400 אלף איש מעל גיל 75. אלה אנשים שלרוב חולים בכמה מחלות מורכבות ודורשים יותר טיפול מאשר כלל האוכלוסייה. כדי לטפל בהם, צריך להיערך עם מערך של טיפולי בית וטיפול בקשישים בקהילה. זו משימה לאומית שטרם מבוצעת, יש לה רק ניצנים פה ושם. לשם כך צריך להגדיל באופן משמעותי את מספר הרופאים, ולהגדיל את התקציב למערכת הבריאות לפחות ב־5 מיליארד שקלים.
"בשנת 2030 יהיו חסרים בישראל כ־5,000 רופאים. לכן חייבים למשוך יותר רופאים לעבודה. אנחנו מנסים כבר היום למצוא פתרון לקיצור שעות התורנות של המתמחים במקצועות מסוימים, כדי לאפשר תנאי עבודה נאותים יותר. ברגע שאתה מקצר את התורנויות, המתמחה נחשף לפחות מקרים, ואז יש לו פחות ניסיון פרקטי. צריך למצוא את הנוסחה שעל פיה נצליח גם לשמור על המתמחה וגם לשמור על רמת לימודים גבוהה מספיק. זה חלק מהאתגר".
חלק גדול מחולי הקורונה לא נזקק לטיפול בבתי החולים ונקרא להישאר באשפוז ביתי. תוך כדי המגיפה התארגנו בארבע קופות החולים לסייע למטופלים הללו - באמצעות רופאים המאבחנים בשיחות וידאו, הזמנת תרופות מרחוק ובדיקות בית.
"אחד הדברים שלמדנו בתקופה הזאת הוא שלא תמיד חייבים ביקור רופא קונבנציונלי כדי להגיע לטיפול מיטבי", אומר פרופ' חגי. "אפשר לייצר שיחות וידאו, אפשר לערוך ביקורי בית, אפשר לתת שירות של הבאת תרופות הביתה.
"צריך להקים תוכנית לאומית אסטרטגית לטיפול בקשישים, ומערך כולל של טיפול רפואי מונע, טיפול קהילתי וטיפול בבית, בהתאם לצורך הרפואי. מערכת של אנשים שיידעו להתקשר לאנשים בודדים ולבדוק מה מצבם, יעקבו מרחוק אחר המדדים שלהם ויציעו אשפוז ביתי או טיפול שלא מחייב אשפוז. הרחבה של המערך הזה על ידי קופות החולים תקל את העומסים בבתי החולים ובמרפאות".
פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, סבור כי "ישראל כשלה לגמרי בנושא של בתי האבות, ואסור שזה יקרה בגל שני. צריך לבודד את כל הקשישים מעל גיל 67 כדי להגן עליהם, ולא לבודד את כלל האוכלוסייה.
"במקרה של גילוי חולה אחד בבית אבות, צריך לבודד את המקום ממבקרים ולהקפיד שהצוותים הרפואיים יהיו ממוגנים. הפעם עשו את זה מאוחר מדי, ולצערנו, יותר מ־95 אחוזים מהנפטרים היו קשישים".
לדעת אדלר, "יש לגייס לבתי החולים רופאים בפנסיה או סטודנטים לרפואה, שיוכלו לשמש ידיים עובדות - כפי שנעשה במשבר האחרון. נוסף על כך, חייבים להפיק לקחים ולבצע סגרים נקודתיים במקומות שבהם תהיה התפרצות, ולא לחזור שוב על סגר מוחלט, שגורם לנזקים כלכליים וגם בריאותיים לחודשים רבים, אם לא לשנים.
"מחיר הבידוד היה כבד"
עדיין קשה לקבוע מה היתה הנוסחה שהובילה לירידה הדרסטית במספר הנדבקים בישראל. האם זה היה הסגר, מזג האוויר שהתחמם, או שרבים חלו במחלה בלי לדעת כלל, הבריאו ופיתחו חיסון טבעי. השאלה הגדולה ביותר היא אם אפשר היה להגיע לאותן תוצאות בלי להטיל סגר מסיבי כל כך על כלל האוכלוסייה, אלא רק על אוכלוסיות בסיכון או על אנשים שבאו במגע עם חולים.
"הצלחנו למנוע שיעורי תמותה גבוהים, וזה יפה מאוד, אבל אולי היינו יכולים להשיג תוצאה דומה בלי סגר מוחלט, שפגע בצורה חמורה כל כך בחברה, בכלכלה ובבריאות", אומר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "כדי להגיע מוכנים לגל הבא, אם וכאשר יגיע, צריך להתחיל לבצע בדיקות סקר כבר עכשיו, ולא לחכות. רק כך יהיו לנו יותר נתונים בנוגע לגל תחלואה חדש, ונוכל להיות ערוכים לעלייה במספר הנדבקים".
איך עושים את זה?
"למשל, לוקחים 100 ילדים מכמה בתי ספר ובודקים אותם. בצורה דומה, מבצעים בדיקות מדגמיות גם בחדרי כושר, בקניונים או בכל מקום סגור יחסית שיש בו כמות של אנשים. כך אפשר לגלות אם הימצאות במקומות הללו מגדילה את שיעורי התחלואה. ככל שיהיו לנו יותר נתונים, כך נוכל לקבל יותר החלטות מושכלות לגבי מניעת התפרצות חוזרת של המחלה.
"המחיר של הבידוד היה כבד, ולא בטוח שבפעם הבאה הציבור יאמין שהשימוש באמצעי הזה הכרחי כדי למנוע מגיפה. מבחינתי, כמעט אין חשיבות למספר מכונות ההנשמה או המטושים, אם אין מערכת שיודעת לתעדף, לזהות ולטפל במי שצריך בזמן הנכון".
פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית וחבר הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות, אומר גם הוא כי "את הגל הבא נרצה לעבור ללא סגר, והדרך לכך היא בניית מערכת שתדע לזהות את האירוע ולהכיל אותו. מערכת כזאת צריכה לכלול אנשים מכל התחומים - בריאות, רווחה, כלכלה וכדומה, שיוכלו לבנות תוכנית סדורה לטיפול במגיפה.
"הזיהוי הוא כמובן הדבר הראשוני, ולכן יש חשיבות לערוך בדיקות רבות ככל האפשר וחקירות אפידמיולוגיות, כדי לגלות את החולים ולבודד אותם. לשם כך צריך להכשיר כוח אדם מתאים ולהפעיל את המערכת בצורה הרמונית, כך שיהיו יותר בדיקות ותוצאות בפחות זמן.
"קופות החולים צריכות להיות אמונות על הטיפול בחולים בביתם, והעיריות - על מענה לוגיסטי, שיקל על האוכלוסיות בסיכון את השהייה בבית. במשבר הנוכחי היה מודל שסייע לדיירי בתי האבות, והיתה גם התגייסות חברתית יפה לסיוע לקשישים שהיו בבידוד בבתיהם. אבל המענה צריך להיות לאומי ומסודר, של מחלקות רווחה וכדומה, ולא להסתמך על התגייסות.
"הדבר החשוב ביותר הוא לתגבר באופן משמעותי את מערכת הבריאות, כי זו מערכת שעובדת כמעט ללא יצירתיות תפקודית. זו העת להשקיע משאבים ולהכניס עוד כוח אדם, בכל התחומים".
"תחושה שעובדים באפלה"
לדברי פרופ' חגי לוין, "אחת הבעיות במשבר הזה היתה תחושה של חוסר שקיפות מצד משרד הבריאות. "צריך להקים צוות לאומי של מומחים מתחומים כמו בריאות הציבור, רווחה, כלכלה וחינוך, שישתף בצורה שקופה את נתוני התחלואה וידון בצעדים שעומדים לנקוט כדי לצמצם אותה. הצוות שהוקם בממשלה על ידי המל"ל לא כלל נשים, ערבים, מומחי חברה, ואפילו לא רופאים ואפידמיולוגים, ובצורה כזאת קשה למקבלי ההחלטות להגיע להחלטה מושכלת, שמביאה בחשבון את כל ההיבטים ואת כל סוגי האוכלוסייה. עד עכשיו התחושה היא שאנחנו עובדים באפלה ולא יודעים באמת כמה חולים יש, ומה שיעור החולים באוכלוסייה.
"מערך הבדיקות והניטור דורש שיפור משמעותי. זה יחייב תוספת תקציב של כמה עשרות מיליוני שקלים, אבל לא מדובר בסכום גבוה במונחים של תקציב בריאות. אם לא בודקים את האוכלוסייה, לא יודעים מה היקף התחלואה האמיתי, ובלי ידע כזה אי אפשר להתקדם בצורה חכמה כדי לצמצם את התחלואה ולמנוע גל הדבקה.
"לאורך כל הטיפול במגיפה היו עשרות אחים ואחיות של בריאות הציבור, שביצעו יותר מ־15 אלף חקירות אפידמיולוגיות כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה. בחקירות כאלו מבררים היכן המטופל שהה ועם מי בא במגע, על מנת לבודד את אלו שבאו איתו במגע או לפחות לדעת לבדוק אותם. אנשי המקצוע יצרו קשר עם כל מאובחן וחקרו כל מקרה. אלה גיבורים בשטח, שדאגו לעצור את המשך ההדבקה".
השבוע גובש מסמך על הקמת צוות שתפקידו יוגדר כ"ניהול הבדיקות וקטיעת שרשרת ההדבקה", ובו ישתתפו נציגים מהשב"כ, מצה"ל ומהמשטרה. הצוות יעבוד תחת הנחיות משרד הבריאות והמל"ל.
"הקמת מערך צבאי שיבצע איסוף נתונים טכנולוגי, הוא רעיון מסוכן", אומר פרופ' לוין. "תארי לך מה היתה התגובה אילו העמידו בראש חיל האוויר רופאה אפידמיולוגית. כשיש לנו מערך מקצועי חזק, צריך לעבות אותו באנשי מקצוע. בדיוק כמו שנְצפה שהרופא שמנתח אותנו יהיה כירורג ולא קצין מחיל האוויר, למשל, גם הטיפול הרפואי במגיפות צריך להיות על ידי גורם מקצועי.
"במהלך המשבר השתמשו באמצעי מעקב, שפגעו מאוד בפרטיות של התושבים. אי אפשר להסתמך בצורה עיוורת על טכנולוגיה, והיא לא יכולה להחליף את אנשי המקצוע שיבצעו את החקירות הללו בעצמם. אפשר לעבוד בשיתוף איתה, אבל לא במקום אנשי המקצוע.
"מערכת איכון טלפונים לא יודעת בהכרח להבדיל אם מדובר בשני אנשים שהיו במגע זה עם זה, או שכל אחד היה ברכבו או במרפסת שלו, ולהבדלים האלה יש חשיבות גבוהה כשרוצים לעצור שרשרת הדבקה על ידי בידוד אנשים שבאו במגע עם חולה, אבל לא לעצור את מהלך החיים.
"הכפפת מערך בריאות הציבור למערך חיצוני בלתי מקצועי תוביל לביטול העצמאות המקצועית האפידמיולוגית של המערך הקיים ותסכן קשות את בריאות הציבור ואת המוכנות שלנו לגל תחלואה נוסף. אכן, משרד הבריאות זקוק לסיוע לוגיסטי אופרטיבי על ידי הקצאת המשאבים המתאימים, תחת המנהלים המקצועיים, שיודעים מה נדרש. במקום לבסס שיתופי פעולה ותיאום בתוך המערכת הקיימת, עם רגליים על הקרקע, ממשיכה המגמה של הישענות על גורמי חוץ חסרי מקצועיות רלוונטית".
בתחילת מארס, עם הופעת החולים הראשונים בישראל, התבצעו בדיקות לזיהוי קורונה במעבדה אחת בלבד, בבית החולים שיבא. לאחר מכן הורחב המערך לארבע מעבדות, וכיום הוא כולל 35 מעבדות ציבוריות, שבהן כ־2,000 עובדים. חלקם עבדו 24 שעות ביממה כדי לספק תוצאות במהירות האפשרית.
"אנשים עבדו כאן שעות על גבי שעות בתנאים קשים, עם מיגון מלא, שלרוב עובדים איתו שעתיים בלבד", אומרת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות. "במקום שקופות החולים ייקחו דגימות ויודיעו למעבדה בכל בוקר כמה בדיקות מגיעות ומאיפה, התחיל להיווצר בלבול, ומערך הנתונים לא היה מדויק, כך שהיינו צריכים להזין את הנתונים למחשב באופן ידני, ונוצר כאוס.
"בארץ יש כעשרת אלפים אזרחים עם רישיון לעבוד במעבדה, אבל בפועל עובדים רק חמישית מהם, כי רמות השכר נמוכות מאוד. בעלי תואר ראשון מקבלים 30 שקלים לשעה, ובעלי דוקטורט - 40 שקלים לשעה. אין פלא שאנשים בורחים למחקר, לאקדמיה או למפעלים פרטיים.
"במשך שנים אנחנו מתריעים בפני אנשי משרד הבריאות שאוכלוסיית עובדי המעבדה מתבגרת. 70 אחוזים מהעובדים עברו את גיל 62 וייצאו לפנסיה בקרוב. נציבות שירות המדינה, שאליה כפופים עובדי המעבדה, ניסתה לגייס עובדי מעבדה כבר לפני כשנה וחצי, ולא הצליחה, בגלל השכר הנמוך. ואז הציעו לגייס עובדים בחוזים אישיים או גמלאים, ולתת להם שכר שגבוה ב־50־30 אחוזים משכר העובדים בהסכם הקיבוצי. באמת התחלנו להחזיר גמלאים לעבודה".
השבוע שלחה אדמון מכתב לראש הממשלה ולבכירי מערכת הבריאות, בבקשה לתגבר את מערך עובדי המעבדות. לדבריה, כדי להיערך לגל הבא ולאפשר מספר רב של בדיקות ותשובות מהירות יש להוסיף למערך לפחות 60 עובדי מעבדה.
"המעבדות הן לרוב מעבדות קטנות, שעבדו שמונה שעות ביום. הבדיקות עצמן מהירות, הבעיה היא המספר שלהן. מעבדות שהיו רגילות לבדוק 800 בדיקות ביום שגרתי, מקבלות פתאום עוד 2,000-1,000 בדיקות של קורונה, וחייבות לעבוד הרבה יותר שעות.
"עד לפני שבועיים, כשהיה לחץ גדול והמשק היה מושבת, גייסנו עובדים ממעבדות שלא עבדו. אבל עם החזרה לשגרה, כולם חזרו לעבודה הקבועה שלהם, ואנחנו נותרנו בלי מספיק עובדים.
"הצוותים מותשים, הם עובדים שעות רבות בתנאים לא תנאים. במקרה של מגיפה אין לנו אפשרות לקלוט עובדים במהירות, כי כל העובדים מחויבים במבחני קבלה והשכלה, וגם צריכים לקבל חיסונים, שמעכבים את כניסתם למעבדה בחודשיים מעט. אם לא יעודדו את הצעירים להגיע למערכת הזאת, כולנו נהיה בבעיה".
משרד הבריאות: "ערוכים"
גם בתי החולים הפרטיים נערכים לטיפול בחולי קורונה, במידת הצורך. בבתי החולים לניאדו והאנגלי, למשל, הוקמו מחלקות קורונה ייעודיות. הגם שמשרד הבריאות אחראי לרגולציה של בתי החולים הללו, התקציב שלהם מגיע לרוב מתרומות. וכשיש משבר כלכלי עולמי, התורמים מתמעטים.
מנכ"ל בית החולים לניאדו, נדב חן, אומר כי "לבית החולים היה שיתוף פעולה מצוין עם משרד הבריאות, שנתן הנחיות וליווי בהקמה של שתי מחלקות הקורונה. המשרד הבטיח שיממן את עלויות כוח האדם, ההצטיידות, הבינוי וציוד המיגון, אבל עד עכשיו הגיע רק חלק קטן מהכסף. את העלויות של הנגשת המחלקות בבית החולים, כדי לעמוד בדרישות המשרד - מבחינת ניקיון, אבטחה, מעבדות - נאלצנו לספוג בעצמנו.
"שתי המחלקות שלנו עובדות באגף מופרד מהמחלקות האחרות, וגם עכשיו עדיין יש בהן מאושפזים. בחול המועד הודיעו לנו ממשרד הבריאות שמגיעים אלינו 20 חולים מבית אבות, מה שהכפיל את תפוסת המחלקות ביום אחד. אלה מטופלים עם מחלות רקע, חלקם דמנטיים, וכולם דורשים טיפול.
"בהוראת משרד הבריאות אני ערוך לפתיחה של עוד חמש מחלקות כאלו, ויכול להכין 97 מיטות הנשמה לחולי קורונה מונשמים ועוד 150 מיטות לחולי קורונה לא מונשמים. נקווה שלא יהיה בכך צורך, אבל אף אחד לא יכול להבטיח לנו שלא נקבל שוב מספר גדול של מטופלים מהיום למחר. לשם כך נזדקק לסיוע כספי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מערכת הבריאות וצוותי הרפואה ערוכים בכוננות מתמדת לגל נוסף של המחלה, הן בקהילה והן בבתי החולים. בתי החולים ערוכים לקליטת חולי קורונה ולהרחבת המתחמים המשמשים לאשפוזם, שצומצמו לאחרונה, וכך גם הקהילה, שערוכה לבדיקות, ניטור וטיפול בחולים הקלים.
"בישראל קיים מלאי של מעל 3,500 מכונות הנשמה, וההצטיידות במכונות נוספות נמשכת כל העת. המיפוי של המכונות מבוצע ברמה היומית.
"על רקע ההסכם שנחתם בין ההסתדרות, משרד הבריאות ומשרד האוצר לגבי תנאי העסקה של עובדי מעבדות קורונה, מעבדות קורונה נותנות כעת שירות במהלך כל היום, ולעתים בשעות הערב המוקדמות, כפי שניתן לפני חתימת ההסכם. בשעות הלילה, שישי ושבת, השירות ניתן למקרים דחופים בלבד".
batchene@israelhayom.co.il
