"בחדר היו חשש ופחד; אנחנו הבאנו את האומץ והאחריות"

לאחר שבוע שלם של מאבקים אל תוך הלילה, יצא ביום חמישי בצהריים יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס ממשרד ראש הממשלה, ומלמל לעצמו "שהחיינו".

"זה היה שבוע מהמורכבים ביותר בחיי", אומר ביבס בראיון ל"ישראל השבוע", "אבל ברגע שנכנסתי לחדר וראיתי את כל הגורמים יושבים מולי, ידעתי שהפעם יהיה מי שיקשיב לרצון שלי לקחת אחריות. בלילה שבין רביעי לחמישי, הרגשתי שזו הפעם הראשונה שבה באמת כולם מקשיבים, ומבינים שיש לרשות המקומית את היכולת לקחת אחריות".

בזמן ששר החינוך, הרב רפי פרץ, היה טרוד בסידור ג'וב לעצמו לממשלה הבאה, ביבס סיים דיון בהשתתפות מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"לי משרד הבריאות והחינוך, וכן נציג משרד האוצר, ובסופו הושג הסכם חזרה מלאה של מערכת החינוך באזורים שבהם תחלואת הקורונה נמוכה.

יומיים קודם לכן, פגשתי אותו כשהוא טעון וזועם על מנגנון הניהול הממשלתי. "הרגשתי שבר סימן טוב והממשלה לא סופרים אותי, אז החלטתי שאני לא אספור אותם בחזרה", הוא אומר לי. "חודש אנחנו דוחפים את משרדי הממשלה כשעל הכתפיים שלנו 2.5 מיליון תלמידים ומיליוני הורים, אבל בחדרי הישיבות ראיתי חשש ופחד. אנחנו הבאנו אומץ ואחריות".

בין שאר הדברים שהכעיסו אותו היו המתווה החלקי והמבלבל של החזרה ללימודים בגנים ובבתי הספר, והעובדה שבעלי המסעדות ושאר העסקים הקטנים והעצמאיים נמצאים על סף קריסה כלכלית, אם לא כבר סגרו את עסקיהם. ראשי הערים במדינה, וביבס בראשם, החליטו שדי.

נראה שהקולות בשטח העניקו להם רוח גבית: איבוד אמונו של הציבור בממשלה המנופחת ופרישתם של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד באמצע משבר רפואי וכלכלי, שהם בעצמם הגדירו כ"אירוע שואתי", הובילו לכך שקרנו של השלטון המקומי עלתה בעיני הציבור. "אנחנו, ראשי הרשות המקומית, לא מנותקים. ההחלטות שמתקבלות על ידי הממשלה ועל ידי משרד הבריאות הן החלטות שמראות על ניתוק מהעם וניתוק מהקרקע. אם יש משהו שהמשבר הזה הוכיח, הוא שהרשות המקומית מחוברת לשטח והציבור מאמין ומקשיב להוראות שלה יותר מאשר למשרד הבריאות או לממשלה. אנשים פונים לראשי הערים שלהם כדי לדעת מה מתרחש".

אז למה חיכיתם עד עכשיו כדי להילחם בהחלטות של משרד הבריאות?

"עד חג הפסח, הניהול של משבר הקורונה היה טוב מאוד, אבל מאז איש כבר לא מנהל אותו. אני שומע שבר סימן טוב עוזב, שבאב"ד עוזב ושיש 'אווירת סוף קורס'. הם עוזבים והחזרה לשגרה של מיליון אזרחים מתעכבת. כל יום הוא קריטי. את שר החינוך, אוטוטו לשעבר, רפי פרץ, אנחנו כמעט לא שומעים. אנחנו רואים פקידי ממשלה בכירים שיושבים בתוכניות טלוויזיה ואומרים לאזרחים כואבים שהם לא בטוחים שהם 'רעבים ללחם'. זהו בדיוק הניתוק שאני מדבר עליו, שגרם לכך שאיימנו בשביתה עד אשר כל הילדים יהיו במסגרות".

רון חולדאי בתל אביב, כרמל שאמה הכהן ברמת גן ורן קוניק בגבעתיים מודיעים ומצהירים הצהרות שעל הנייר נשמעות טוב, אבל בפועל אתם כבולים להחלטות משרד הבריאות.

"בגלל שלא היתה כאן ממשלה מתפקדת, למדנו להתנהל לבד. הרשות המקומית נכנסה מתחת לאלונקה, שימו עלינו אחריות, תייצרו דיפרנציאליות ותאמינו שנסתדר טוב יותר מהממשלה. כשאצלי בעיר היתה התפרצות של תחלואה, מי טיפל בזה? משרד הבריאות? אני טיפלתי בזה יחד עם הצוות שלי. אני מוכן לפתוח כבר עכשיו מסעדות ובתי קפה ולציית לכל ההנחיות, אבל תנו להם לפתוח קודם כל, זה הכי חשוב".

משרד הבריאות לא באמת התחשב בדעות של גורמים חיצוניים ובטח לא נתן התייחסות לפן הכלכלי.

"אני אומר לברסי (משה בר סימן טוב; ע"ר) 'איך יכול להיות שאיקאה, עם 250-300 איש שעומדים צפופים אחד על השני, פותחים, ואת בית הקפה אצלי בעיר אני לא יכול לפתוח? איך זה נראה בעיני הציבור?' הצענו מתווה גם לזה וגם לחינוך, והוא אפילו לא חזר אלינו. ברגע שהבנתי שהוא לא מתייחס, אימצתי גישה של 'ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו'. הראינו בעבר את כוח ההתגייסות של הרשות המקומית ואת היכולת שלנו להזיז דברים.

"לנקוט חשיבה רחבה יותר". בר סימן טוב // צילום: אורן בן חקון

"משרד הבריאות התייחס למשבר הזה רק מהפרספקטיבה הרפואית־בריאותית, ואני מבין את הראש שלו כי ככה פועלים משרדים ממשלתיים, אבל בשלב מסוים בר סימן טוב היה צריך לגלות חשיבה רחבה יותר ולהתייחס לפן הכלכלי. היה עליו לשאול את עצמו ממה ייפגעו יותר אנשים: מהקורונה עצמה או ממה שגורמת הקורונה? אדם בתפקיד שלו צריך לעבוד על פי חישוב סיכונים ולהבין לבד שאם בעיר אחת נדבק בן אדם בשבוע, אולי צריך לחשוב אחרת ולא לתת לאנשים לקרוס נפשית וכלכלית".

אתה מסיר כאן אחריות מראש הממשלה ומשר הבריאות, הם אלו שנתנו לפקידים לנהל את המשבר.

"אני ממש לא מסיר אחריות. הם היו עסוקים בלבזבז זמן וכסף על עוד מערכת בחירות במקום ליצור יציבות. ובסוף קרו שני דברים: הראשון הוא שהמערכת הממשלתית לא הגיעה מוכנה למשבר הקורונה - כי היו עסוקים בקרבות פוליטיים. והדבר השני הוא שאם לא הקורונה, הם כנראה לא היו מקימים את ממשלת האחדות והולכים אולי לעוד מערכת בחירות. הקורונה כפתה עליהם את הדבר הזה. לשמחתי, ביום חמישי רה"מ קיבל את ההמלצות שלנו".

"אנשים לא ישכחו כל כך מהר"

ביבס נכנס לתפקיד יו"ר השלטון המקומי בגיל 44, לפני שש שנים. בעמותה מאוגדות כל העיריות והמועצות המקומיות בישראל, מתוכן 75 ערים ו־128 מועצות מקומיות מכל המגזרים ומכל רחבי המדינה: יהודיות, ערביות, דרוזיות וצ'רקסיות, חילוניות וחרדיות, במרכז הארץ ובפריפריה.

כשפגשתי אותו לראשונה עם כניסתו לתפקיד הימרתי שזו רק ההתחלה של הפוליטיקאי הצעיר, שזוכה במודיעין־מכבים־רעות לאחוזי תמיכה שלא היו מביישים את האהדה שזכה לה אסד האב בבחירות. הוא נחשב לנסיך הליכוד: מראש הממשלה נתניהו ועד לגדעון סער, לא הייתם שומעים מילה אחת רעה על הצעיר מבית שאן, שיועד לכבוש את המפלגה בסערה. אבל מאז, יגידו הנשמות הטובות, ביבי קצת התרחק, סער התקרב - ובליכוד של ימינו גזר הדין הוא ברור. ביבס דוחה מכל וכל את התיאוריות, וטוען שהכל נעשה מבחירה שלו.

"החלטות שנעשות מפחד". חזרה לבי"ס בבאר שבע // צילום: דודו גרינשפן

"יש בכנסת ישראל שמונה תיקים רלוונטיים ורציניים. לא מזלזל באף אחד אבל אני לא אחליף את מה שאני עושה עכשיו, עם העצמאות והתקציב, רק כדי להגיד שאני חבר כנסת. אם אתה שואל אותי, להיות שר הבריאות היה משהו שמאוד היה מתאים לי עכשיו. אני לא פוחד מזה. אבל אני חושב שאם יש משהו שהקורונה חשפה זה האופן שבו הביורוקרטיה הישראלית מתנהלת, הגיע שיטפון גדול והציף למעלה את ההתנהלות האיטית והמסורבלת של פקידים ויועצים משפטיים שמנותקים מהעם ולא רואים אותו נאבק ביומיום".

אתה מספיק שנים בפוליטיקה כדי לדעת שכשיחזרו לשגרה בעוד כמה חודשים ישכחו מכל מה שהיה ויקצצו גם אצלכם. לרשויות המקומיות צפויה מכה כואבת.

"אנשים לא ישכחו כל כך מהר, ואנחנו נדאג להזכיר להם. כל תהליך החזרה למסגרות התעכב בשבוע, וכך גם היה בכל הקלה שנכנסה לתוקף מאז הפסח, ולא מסבירים לאנשים למה. מורה היום צריך להיות מתמטיקאי או פיזיקאי כדי להבין בכל בוקר לאיזו קפסולה הוא צריך להגיע הבוקר ואיך הוא מתנהל במהלך היום".

אתה אופטימי. בעוד שנה וחצי הממשלה הזו יכולה ליפול, ושוב אנשים ילכו להצביע בבחירות לאנשים שעכשיו לא מתייחסים אליהם.

"מערכת השלטון המקומית היתה מוכנה יותר מהמערכת הארצית כי אנחנו מתרגלים שעות חירום כל הזמן. אנחנו עבדנו ופעלנו מהר והם פעלו כרגיל בצורה ביורוקרטית. עוד ישיבה, עוד סחבת של יועץ משפטי ובינתיים אנשים מתמוטטים עם העסקים שלהם כי ממתינים לאיזו ישיבה לילית שתתחיל ומי יודע מתי ייצאו ממנה התשובות. אני חושב שהקורונה שינתה את מערכת הכוחות של הרשות המקומית מול הממשלה, וזה ישפיע על האופן שבו אנחנו נפעל מולה בהמשך. כבר לא נחזור אחורה. הקורונה איחדה שורות ברשות המקומית ואנחנו נדע לעמוד על הדרישות שלנו וגם לקבל אותן. בכל מקרה, תקציב המדינה כבר מוכן ואושר מזמן".

העידן שאחרי נתניהו

ביבס, שנכח בפגישות עם משרד האוצר והבריאות, מתאר את הלך הרוחות ששרר בדלתיים סגורות. "יש פחד לקבל החלטות ואני אומר: 'אין בעיה, אנחנו ניקח החלטות בשבילכם. תנו לי את הסמכות ואני אקח את ההחלטה ויחד איתי כל ראשי הרשויות המקומיות. אתם שוכחים איך אנחנו מתנהלים כבר שנה וחצי עם ה'אין ממשלה'. המשכנו לתפקד, עמדנו ביעדים. אל תפחדו, תנו לנו. אנחנו יודעים מה טוב עבור התושבים שלנו".

ומה קורה עם משרד העבודה והרווחה והגנים המפוקחים, שיצרו אפליה בין ילד לילד.

"מדובר בהחלטה אומללה ששוב מראה כמה גדול הניתוק בין מקבלי ההחלטות לציבור. אני הייתי שמח לקחת את החלק הזה תחת הרשויות המקומיות. יש לנו את היכולת והתקציבים לטפל גם בנושא הזה. ההספקים של הרשות המקומית ביום־יום גבוהים יותר מהמשרדים הממשלתיים".

אתה מתאר את המערכת הביורוקרטית כאילו הגעת מחוץ לארץ. מה השתנה בתקופת הקורונה?

"המתווים של החזרה למשק היו עבודה בעיניים. או שחוזרים למשק או שלא. מסבירים לי שאסור שהילדים יהיו ביחד, ואז בפארק העירוני כולם מתערבבים ומשחקים יחד. אני הרגשתי שבמשרדים הממשלתיים מקבלים החלטות מתוך פחד וחרדה, ואני מאמין שצריך לקבל החלטות מתוך מחשבה על טובת הכלל. בתפקידי כראש עיריית מודיעין נפרדתי ממשרדים ממשלתיים ולקחתי על עצמי את האחריות. היום ראש רשות מקומית יכול לפעול בצורה עצמאית עם תקציבים וגב מאיתנו. נגמרו הימים שאם לא היית מחובר למפלגה הנכונה לא היית מקבל תקציב. ואם מישהו אומר לך את זה הוא שקרן".

אתה מדבר כפוליטיקאי שמוכן לטבול בבריכה הארצית.

"אני לא נולדתי בפוליטיקה ואני לא אמות בפוליטיקה. אני מקווה שתהיה כאן ממשלה שתצליח למשול אבל אם זה לא יקרה, המערכת הפוליטית צריכה להתכונן לעידן שאחרי ביבי נתניהו. ואז, גם עבורי הכל יכול לקרות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו