"בשבילי אתם מתים 2": אכזבה מרושלת

כשהעונה השנייה נפתחת בגופה של סטיב צפה בבריכה, שכבר הספיקה להתקרר מסוף העונה הראשונה, אפשר לנחש שבהתאם לפורמטים שהפכו כבר לקבועים בנטפליקס, גם העונה הזאת של "בשבילי אתם מתים" תוביל לשקרים, לחברויות משותפות אינטרסים ולעוד פלונטרים שכל כך אהובים בענקית הסטרימינג.

כזכור, ג'ן (כריסטינה אפלגייט) היא אם לשניים שאיבדה את בעלה בתאונת פגע וברח. מי שנהגה ברכב הפוגע היתה ג'ודי (לינדה קרדליני) שבעידודו של סטיב, ארוסה, שישב לידה בליל האירוע, ברחה מזירת התאונה. בעונה הראשונה היא נכנסה לחייה של ג'ן והתוודתה שהיא עומדת מאחורי מותו של בעלה. באורח פלא, היא רק נכנסה יותר ויותר לחייה של ג'ן, ובסוף העונה הראשונה ג'ן מתעמתת עם סטיב והורגת אותו.

"בשבילי אתם מתים" ממשיכה בעונה השנייה את הקו הקומי בין שתי הדמויות המרכזיות, שמאופיינות כניגודים המשלימים זה את זה. אחת רוחניקית והשנייה עם רגליים על הקרקע, אחת מוצאת את הטוב בכל דבר והשנייה את השלילי. המשותף לשתיהן הוא הגברים בחייהן שהן העלימו, ניסיונות ההסתרה והחיים בחשש שבכל יום הן יכולות לשמוע את הדפיקה של השוטרים בדלת.

הרבה אלכוהול יש על המסך. למעשה, כמעט שאין סצנה שבה מופיעה אפלגייט ואין לה כוס יין, שוט של וודקה, בקבוק של וויסקי או כוס שמפניה ביד. היא שותה בכמויות כאלה שזה כבר נראה כמו פרסומת. אני לא אהיה מופתע לגלות שנטפליקס עשו שת"פ עם חנות שמוכרת אלכוהול.

כריסטינה אפלגייט משחקת טוב את האישה הנוירוטית שכל חייה נהרסו, והם ממשיכים להתהפך בכל פרק מחדש. אבל צריך להודות שיש גם ירידה באמינות שלה ככל שהפרקים מתקדמים. כמה את יכולה להיות שיכורה ולהמציא הסברים מתקבלים על הדעת בשלוף, ושזה עדיין ייראה אמין? לא לאורך זמן.

העלילה תפורה בצורה הגיונית בהתחלה, אבל לאט-לאט נפרמים כל התפרים של הסדרה. יש המון חורים בעלילה, ולא מעט קטעים לא סבירים בעליל (מי עורך טקס זיכרון למישהו שעדיין בגדר נעדר?) וכן צירופי מקרים בלתי אפשריים, ומפגשים מתוסרטים מדי שנועדו לקדם את העלילה.

‭10‬ פרקים יש בעונה השנייה (שצפיתי בכולה בשבילכם), והם מתקדמים באיטיות רבה לעבר פרק הסיום, שאמור לפתור לנו את התעלומה ולתת לנו קליף-האנגר לעונה הבאה. וכאן כגודל הציפייה כך האכזבה.

מבלי לעשות לכם ספוילר, מבחינה תסריטאית זה מסתיים בצורה הכי מרושלת שיש. כאילו שמי שכתב את זה הגיע למבוי סתום, ואז אמר לעצמו: בוא נעשה פרסה ונפתור את זה בצורה הכי לא צפויה, אבל הכי נוחה - ובדרך איבד את כל האמינות שנבנתה מול הצופים.

יש הסכם לא כתוב בין היוצרים לצופים, ולפיו הם אמורים לתת לנו תסריט הגיוני, מעניין, מפתיע או מרגש, ואנחנו הצופים הולכים איתם יד ביד, פרק-פרק, עד הסיום המיוחל. אבל כשפתרון הקונפליקט המרכזי בסדרה הוא כל כך נוח לכותבים וכזה שגורם לנו, הצופים, להרגיש שמזלזלים בנו, התחושה היא שרימו אותנו ולא עמדו בהסכם.

"בשבילי אתם מתים" בעונתה השנייה התחילה מנקודת פתיחה טובה. גם היה לה כבר את הקרדיט מהעונה הראשונה, וגם פלונטר מעניין לפתור. מכאן היא רק היתה צריכה להמשיך את המגמה - אבל היא נכשלה במשימה בגדול. בשבילי הם מתים.

"בשבילי אתם מתים", עונה ‭ ,2‬ נטפליקס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו