"ארגו" או "לינקולן"?

הלילה יתקיים בלוס אנג'לס טקס האוסקר ה־85, ושלא כמו בשנים קודמות, הוא אמור להיות קצת פחות צפוי • האם סרט ישראלי יחזור עם הפרס סופסוף? האם דניאל דיי לואיס ייקח אוסקר שלישי? • מבקר הבית מהמר

צילום: אי.פי // "לינקולן"

 

טקס פרסי האוסקר ה־85, שייערך הלילה באולם דולבי בלוס אנג'לס, מבטיח להיות קצת יותר מותח וקצת פחות צפוי מבדרך כלל.

 מלבד כמה זוכים ודאיים, המאבק במרבית הקטגוריות עדיין פתוח, שום סרט לא השכיל להתבלט על פני יריביו ולצבור מומנטום בישורת האחרונה, וגם המומחים הגדולים ביותר לנושא מודים בימים האחרונים ששנה כה משונה וייחודית אינה זכורה להם. הנה המצב, נכון לעכשיו, בקטגוריות המרכזיות.

הסרט הטוב ביותר

הקטגוריה החשובה ביותר בטקס היא גם אחת הקלות ביותר לניבוי השנה. "ארגו", סרטו השלישי של בן אפלק כבמאי (וסרט שמועמד לאוסקר בשבע קטגוריות), זכה בתואר בכל הטקסים המקדימים, והסיכוי שמישהו יפתיע אותו על קו הסיום נראה נמוך מאפס. 

ובכל זאת, היות שאפלק נדחק באופן משפיל מקטגוריית הבימוי, זכייה של "ארגו" תהיה אירוע חריג במיוחד (רק שלוש פעמים בעבר קרה שהתואר הוענק לסרט שהבמאי שלו לא זכה למועמדות). 

הפתעה, אם תבוא, יכולה להגיע מהכיוון של "לינקולן" של סטיבן שפילברג (הסרט שמוביל עם 12 מועמדויות), "חיי פיי", של אנג לי (שמועמד ב־11 קטגוריות), או "אופטימיות היא שם המשחק", של דיוויד או. ראסל (שמועמד ב־8 קטגוריות). אך, כאמור, לא הייתי בונה על זה.

הבמאי הטוב ביותר

שני במאים שכבר זכו בפרס בעבר נאבקים ביניהם על הפסלון בקטגוריה זו: סטיבן שפילברג ("לינקולן"), שהיה הפייבוריט המוקדם במירוץ, ואנג לי ("חיי פיי"), שהלך ותפס תאוצה ככל שחלפו השבועות. 

מבין השניים, דומה שלי ראוי יותר לפרס: "חיי פיי" התלת־ממדי, שמעבד למסך באופן מרהיב ספר שנחשב במשך שנים בלתי אפשרי לעיבוד, הוא ללא ספק הישג קולנועי וטכנולוגי מרשים, ורוב הקרדיט על כך נזקף לזכות הבמאי. 

אך תחושת הבטן שלי היא שהפרס ילך לבסוף לשפילברג, עבור "לינקולן" - סרט אוסקרים במלוא רמ"ח איבריו. הלוואי שאתבדה.

השחקן הטוב ביותר

כמו קטגוריית הסרט, גם קטגוריית השחקן נראית נעולה על בריח: דניאל דיי לואיס - שגרף שבחים מקיר לקיר עבור הופעתו כנשיא האמריקני הנערץ אברהם לינקולן, וזכה בקלילות בכל הפרסים המקדימים - ייקח השנה את האוסקר השלישי שלו. חבל, כי לחואקין פיניקס, שחרך את המסך ב"המאסטר", מגיע יותר. 

השחקנית הטובה ביותר

על הנייר, ג'ניפר לורנס, הכוכבת התוססת והכריזמטית של "אופטימיות היא שם המשחק", אמורה לנצח. היא צעירה, יפה, מוכשרת, מצליחה, וכפי שכבר ראינו בכמה טקסים השנה, היא אפילו נותנת אחלה נאומי תודה. 

אך עמנואל ריבה בת ה־86, שזכתה למועמדות מפתיעה עבור תפקידה המרגש והבלתי נשכח ב"אהבה" של מיכאל האנקה האוסטרי (מה שהפך אותה למועמדת המבוגרת ביותר בהיסטוריה של טקסי האוסקר), עוד עשויה לקלקל לילדונת את התוכניות. יכול להיות נחמד אם זה יקרה. 

שחקן המשנה 

קטגוריה נוספת שאין בה פייבוריט ברור, מה גם שכל המועמדים בה השנה כבר זכו בעבר. שני השחקנים שמובילים את החבורה הם טומי לי ג'ונס ("לינקולן"), שזכה בפרס גילדת השחקנים, וכריסטוף וולץ ("ג'אנגו ללא מעצורים"), שזכה בפרס באפט"א. 

אבל מי שבהחלט מסוגל לגנוב להם את ההצגה הוא רוברט דה נירו ("אופטימיות היא שם המשחק"), שלא היה מועמד לאוסקר מאז 1992. הגיע הזמן לתת לו סטנדינג אוביישן, לא?

שחקנית המשנה 

אן האת'ווי, שתפקידה המזעזע ב"עלובי החיים" סידר לה כל פרס אפשרי בחודשים האחרונים, לא אמורה להתקשות לגבור על יריבותיה (איימי אדאמס, סאלי פילד, ג'קי וויבר והלן האנט) ולזכות גם בפרס הגדול. רק שלא ייתפס לה שריר כשהיא מנסה להיראות מופתעת, צנועה ונרגשת. ורק שלא תבכה יותר מדי. כבר היה לנו די מזה ב"עלובי החיים". 

הסרט, אגב, מועמד לאוסקר בשמונה קטגוריות.

התסריט המקורי 

מלבד "טיסה", שנמצא כאן בטעות, כל המועמדים ראויים בהחלט ובעלי סיכויים תיאורטיים לזכות. באופן אישי, הכי הייתי שמח לראות את קוונטין טרנטינו עולה לבמה כדי לקבל כבוד עבור "ג'אנגו ללא מעצורים", אבל גם אם מיכאל האנקה ("אהבה"), מארק בול ("כוננות עם שחר") או ווס אנדרסון ורומן קופולה ("ממלכת אור הירח") ייקחו בסוף את הפסלון, יהיה לי קשה להתלונן.

התסריט המעובד 

התסריט ההיסטורי המושקע של טוני קושנר ל"לינקולן" הוא אמנם הפייבוריט לזכייה בקטגוריה הזו, אך לא מומלץ למהר ולהספיד את כריס טריו, התסריטאי של "ארגו", שנושף בעורפו. אין ספק שלקושנר מגיע יותר, אבל אם האקדמיה תחליט לפרגן ל"ארגו", לא מן הנמנע שהדבר יקבל ביטוי גם בקטגוריה הזו.

הסרט התיעודי 

עצם ההגעה של "שומרי הסף" (הישראלי) ו"חמש מצלמות שבורות" (הישראלי־פלשתיני־צרפתי־הולנדי) לרשימת המועמדים הסופית בקטגוריה המאוד צפופה הזאת היא הישג ענק וחסר תקדים לקולנוע התיעודי המקומי. 

למרבה הצער, "Searching for Sugar Man" - שמביא סיפור סינדרלה מדהים, מרגש ומחמם לב על זמר אמריקני נשכח, קטף כל פרס תיעודי אפשרי, והוא צפוי להשיב את הישראלים לארץ הקודש בידיים ריקות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר