הקאמבק של העונה שייך ללא ספק לאיתן טיבי. בלם הנבחרת, שאת מרבית העונה שעברה העביר ביציע, פרח העונה במכבי ת"א ובעיני רבים אף נחשב למועמד מוביל לשחקן העונה. אלא שעם כל הכבוד להצלחה על כר הדשא, הכדורגל הפך השנה להיות משני עבור טיבי.
החברים ממכבי ומהנבחרת ידעו, גם כמה עיתונאים ששמרו על כך בסוד, והבוקר השחקן החליט לחשוף בראיון ל"ישראל היום" מה עובר עליו מחוץ למגרש. "כל העולם חווה עכשיו משבר בגלל הקורונה, אבל אני חווה טראומה אישית גדולה מאוד", הוא חושף, "אבא שלי חולה מאוד כבר יותר משנה. המצב לא קל ואנחנו מקווים לימים טובים יותר".
כמעט בכל יום העונה טיבי היה מסיים אימון בקריית שלום ונוסע היישר לחיפה, לבקר את אביו משה באשפוז בבית החולים או בבית. גם את הראיון הזה אנחנו מקיימים בלילה, כשטיבי בדרכו חזרה לביתו שבמרכז הארץ, אחרי ששהה לצד אביו משעות הבוקר. "אני לא רואה קושי בנסיעות האלה", מבהיר הבלם, "הגוף קצת יותר עייף, אבל מה שחשוב זה מה שבלב והרצון לעזור לאבא. מגיל אפס הוא דואג לי ואיתי בכל מקום, בכל מגרש - המלאך ששומר עליי, אבל השנה אני יותר דאגתי לו. בסופו של דבר, המשפחה שלך, הקן שלך, זה הדבר הכי חשוב בחיים. הם כל העולם שלי".
איך מתנתקים מהמצב באימונים ובמשחקים?
"בכל פעם שהגעתי למשחק או לאימון ניסיתי לשחרר את עצמי. חשבתי לעצמי 'זה הזמן ליהנות ממה שאני הכי אוהב'. הטלפון הראשון אחרי כל משחק היה תמיד לאבא, לשמוע מה הוא חושב, האם הוא נהנה. השיחה הזאת עם אבא אחרי משחק חסרה לי, ואני בטוח שגם לו. אני מפעל החיים של אבא שלי. קשה לי עם המצב הזה מאוד, בטח שאני בעונה כל כך טובה, אבל אני אדם מאמין וחושב שהכל מלמעלה. זה שהוא רואה אותי כל יום ולא רק בכדורגל, גם עושה לו טוב".
אז בואו נדבר כדורגל. לקראת סיום העונה השמינית שלו בקריית שלום ובדרך לאליפות שביעית בקריירה, טיבי הוא שיאן ההופעות של הצהובים באירופה והיה אחד הגורמים לשיא המטורף ששברה האלופה העונה כשלא ספגה שער במשך 1,272 דקות.
"תשאל את האוהדים אם הם כבר מחשיבים אותי מכביסט", הוא אומר ונזכר ברגע מיוחד בצהוב: "כשהעפלנו לליגת האלופות לפני חמש שנים הכל עלה לי כמו סרט נע. איפה התחלתי ופתאום אני נמצא במעמד הזה, שומע את השיר המרגש של ליגת האלופות - זו הפסגה של הכדורגל, הטופ של טופ, זה היה חלום שהתגשם. אני מאוד מקווה שנחזור לליגת האלופות ושנעשה קמפיין יותר טוב ממה שעשינו".
אתה מועמד לשחקן העונה, זו העונה הכי טובה שלך בקריירה?
"תמיד כיף להיות מועמד לשחקן העונה, כל שחקן רוצה להיות במעמד כזה. אני עובד קשה כל הזמן כדי להיות יותר טוב. השתדרגתי כי במשך שנה שלמה לא ראו אותי ואנשים שכחו. אפשר להגיד שעד עכשיו זו העונה הכי טובה בקריירה שלי, אבל היו לי עוד הרבה שנים יפות במכבי, במיוחד השנים הראשונות של התארים".
"איביץ' נתן לי יחס"
אבל לא הכל היה ורוד בקריירה של הבלם, במיוחד לא בעונה שעברה. תשע דקות לסיום המשחק נגד סרפסבורג הבלם הכשיל שחקן יריב ברחבה, הנורבגים כבשו מהנקודה הלבנה ומכבי הודחה מאירופה. רק שטיבי לא האמין שהטעות הזו תהפוך לסיוט הגדול בקריירה שלו, שכן מאז המאמן ולאדן איביץ' פשוט מחק אותו, אבל הבלם הוותיק לא נשבר.
"יכולתי להיות ממורמר ולעשות פרצופים, אבל העדפתי לקחת את זה למקום אחר", הוא מסביר, "הבנתי שזה המצב ושאני צריך להיות טוב כדי שאם ירצו אותי אהיה מוכן. זה לא היה קל. הייתי משתף במצב את המשפחה ודיברתי עם הפסיכולוג שאני עובד איתו ומקבל ממנו את החיזוקים. המצב בהתחלה היה הכי מדכא - אתה נותן את כל כולך ועדיין לא בסגל, וזה לא נמשך שבוע־שבועיים או חודש־חודשיים, אלא שמונה חודשים וחצי שהייתי מחוץ לסגל.
"לקחתי את זה כתקופה שיכולה לבנות אותי. אמרתי לעצמי שזו העבודה שלי, משלמים לי עליה, אני חייב לעבוד הכי קשה שאפשר ואם אצליח פה - טוב, אם לא - אצליח במקום אחר. לפעמים אנשים בכדורגל ומחוצה לו לוקחים את הכדורגל כאילו זה סוף העולם ושוכחים שזו הנאה. כשאתה עושה הכל כדי להצליח בסוף הדברים מסתדרים, וגם כשלא משחקים יש הרבה דברים יותר חשובים וגדולים".
כמה כעסת על איביץ' בזמנו?
"הוא היה אומר לי בתקופה הזאת שהוא רוצה אותי, ולא העלים עין מהרצינות שלי. הגלולה היתה פחות מרה בגלל שהוא נתן לי את היחס. גם כשקשה אתה מבין שהדברים לא נעלמים מהעין שלו. הוא היה אומר לי שהכל עניין של זמן, כי הקבוצה מאוד הצליחה והוא לא יכול היה לתת לי מקום בסגל. אמרתי לאיביץ' 'מתי שתרצה אני לשירותך'. חזרתי לשחק רק בפלייאוף, וזה היה האושר הקטן שנהניתי ממנו בעונה הזאת. בסופו של דבר, הכל זה קבלת החלטות. אם תקלל זה יעזור? אם אתמרמר זה יעזור? הבנתי שזה המצב ושההחלטה לא בידיים שלי אלא בשלו".
"הכדורגל חסר לכולם"
בקיץ האחרון מצא עצמו טיבי ללא קבוצה. דור מיכה ושחקנים אחרים במכבי נפרדו ממנו, האלופה פתחה את העונה בלעדיו והודחה מאירופה. אף אחד לא האמין שטיבי יחזור לקריית שלום, אבל אז, משום מקום, הבלם חתם לשנתיים.
"הרבה אנשים חשבו שזו התאבדות מקצועית", הוא מספר, "אבל אני ראיתי אתגר מקצועי. הרבה הספידו אותי וזו זכותם, אבל ידעתי מה אני שווה וזה רק נתן לי עוד מוטיבציה. בהתחלה היה לי רצון לצאת לאירופה ולהגשים חלום, אבל לא קיבלתי שום הצעה כי לא שיחקתי כמעט שנה שלמה. אחרי שעשיתי חושבים ואיביץ' שוב אמר לי שהוא רוצה שאשאר, קיבלתי את ההחלטה לחתום במכבי. ראיתי שזה הדבר הכי נכון עבורי לעשות, שמתי בצד את כל מה שהיה וחשבתי ענייני מה קורה עכשיו".
כמה אבא שלך שמח אחרי הצמד שכבשת מול חדרה?
"התקשרתי לאבא והוא לא ענה כי הוא ישן. בבוקר ששלחתי לו את הסרטון, הוא ראה את הגולים והיה בעננים. כמה אושר זה עשה לו, חבל על הזמן. גם אני הייתי בעננים, אין הרגשה כזאת. כשאתה כובש אתה בעולם אחר לגמרי".
לפני עשור דמיינת שתזכה בכל כך הרבה תארים?
"כל הקריירה שלי בנויה על אמונה. אם לא הייתי מאמין בעצמי, לא הייתי עושה שום דבר ממה שעשיתי והשגתי בכדורגל. היו לי כל כך הרבה מקרים שיכלו לשבור אותי, אבל לקחתי הכל כאתגר ולא נשברתי. לא חלמתי לקחת כמות כזו של תארים, אבל ניתנה לי הזכות ואני רוצה וצריך לזכות בעוד".
ציון לעונה של מכבי עד עכשיו?
"בין 7 ל־8. העונה עוד לא הסתיימה ומצפים לנו משחקים לא קלים, אבל גם הודחנו מהגביע ומאירופה. אם אני מסתכל על העונה רק מבחינת הליגה, אז זו עונה ממש יפה. אולי לא הכי סקסית, אבל תארים לא לוקחים רק כשמשחקים יפה וסקסי".
קיצצתם בשכר בגלל משבר הקורונה, תסכימו לקצץ גם בעונה הבאה?
"אני חושב שכרגע לא נכון להתעסק בזה. אתה רואה מה קורה בעולם ואי אפשר לדעת מה יהיה מחר, אז בוא נעסוק בכאן ועכשיו. קיצצנו בשכר כי חשבנו שזה הדבר הנכון ואנחנו כמו כל המשק ונמצאים באותה הסירה. ההחלטה היתה מאוד מהירה, בלי יותר מדי דיונים".
כמה הכדורגל חסר לך?
"הכדורגל חסר לכולם. אנשים מחפשים את השעה וחצי ליהנות ממשהו, גם אם זה בבית ולא ביציע. אם יחזירו את הכדורגל זה יעשה טוב להמון אנשים וייתן להם קצת אנרגיות. התקופה הזאת גרמה להבין כמה אנחנו אוהבים את הכדורגל, זה מחזיר אותך לילדות שרק היית רוצה לרדת לשחק בשכונה".
אתה המון שנים בנבחרת וסופג המון ביקורות, למה?
"אני חושב שאיתי היד יותר קלה על ההדק. אולי בגלל שאני אחד שלא ממתג את עצמו יותר מדי, לא קרוב לעיתונאים, ולכן יותר קל לצאת עליי ולבקר אותי".
עד איזה גיל תרצה לשחק?
"בחיים יש רצון ויש מציאות, לכן אני לא רוצה להגיד סתם דברים. אני רוצה לשחק כמה שאפשר, עד שארגיש מיצוי גם מבחינת היכולת, אבל אני לא מתעסק בזה אלא רק במה שקורה עכשיו".
