בשישים מילים בדיוק הגדיר יעקב ריבלין, אחד מבכירי הפרשנים המשתייך לעולם החרדי, את התובנה שיש המגדירים אותה היסטורית, "הדתיים־לאומיים עומדים לתפוס את מקומם של החרדים במערכות החיים הדתיות והשלטוניות וצריך להשלים עם זה", הוא הצהיר, "יש רק לקוות שהם יתייחסו אלינו יותר יפה ממה שהתייחסנו אליהם בימים שבהם ישבנו ליד השיברים של המינויים והג'ובים, ולא השארנו להם אפילו פירורים: לא ברבנות הערים, לא במועצות הדתיות ולא ברשויות המקומיות. על היחס המשפיל הזה נשלם בממשלה הבאה את המחיר. והוא יהיה גבוה", חתם ריבלין את דבריו, כפי שפורסמו בשבוע האחרון בעיתון החרדי "בקהילה".
הברית הלא שגרתית בין נפתלי בנט ויאיר לפיד לא רק מקשה על ראש הממשלה את הקמת הממשלה הבאה, אלא גם נתנה לציבור החרדי סטירת לחי מצלצלת, "איך הגענו למצב שבו 'המזרוחניקים' (חובשי הכיפות הסרוגות) מרגישים קרובים יותר ללפיד מאלינו?" תהו השדרנים בתחנות הרדיו החרדיות. "כיצד צריך להתייחס אליהם כעת?" דנו בינם לבין עצמם. "האם מדובר בנקמה?" העזו לשאול.
בבחירות האחרונות נפל דבר מבחינתו של הציבור החרדי, שהיה רגיל לשמש לשון מאזניים בעזרת בלוק של 18-15 מנדטים (ש"ס ויהדות התורה), שהפכו לחסרי משמעות. הציבור הדתי־לאומי קיבל כוח אלקטורלי משמעותי, ובעזרתו ביצע פניית פרסה דווקא לעבר המפלגה הנחשבת חילונית והמונהגת בידי מי שמכונה אצל המפלגות החרדיות "הבן של טומי", הלוא הוא יאיר לפיד.
הח"כים של הבית היהודי נזהרים מהמילה נקמה, הם מבהירים בתוקף כי ברצונם לשמור על עולם התורה, בניגוד למה שמתעקשים לצייר בעולם החרדי, אך רובם מסכימים שאי אפשר להימנע מתחושת הצדק שהם חשים בימים אלה. "במשך שנים החרדים התנהגו לציבור הדתי־לאומי כאילו הוא עובד אצלם, שלא לדבר על התנשאות הלכתית", מספר ח"כ ממפלגת הבית היהודי. "תראה איך הרב שרמן החרדי פסל גיורים של הרב חיים דרוקמן, מענקי הציונות הדתית, בלי למצמץ בכלל; איך דחו את הרב יעקב אריאל מראשות הרבנות הראשית לטובת הרב יונה מצגר, שהיה שליחו של הרב אלישיב".
לכל זה מצטרפת השריפה שהבעירו הרב עובדיה יוסף וביטאון ש"ס "יום ליום", שמקורה בכינויים שהוצמדו לבנט ולאנשיו "גויים", "כופרים" ו"עמלק". על כך, כנראה, הציבור הדתי־לאומי עוד לא סלח. הרב שמואל אליהו, שלא נחשב לדתי "לייט" אלא לכמעט חרדי, צוטט כשהוא אומר בריש גלי כי "הלב עוד פגוע, כואב ובוכה מהאמירות הללו, קשה להתעלם מהן, ואנשי ש"ס צריכים להתנצל".
"חוברים לרשעים"
המצב החדש יצר סיטואציות שעד לאחרונה נראו בלתי סבירות. כך לדוגמה הרב אלי בן דהן, אחד המייצגים נאמנה את הזרם החרד"לי (חרדי־דתי) האדוק, שכיהן במשך 20 שנה כמנכ"ל בתי הדין הרבניים ולפני זה היה עוזרו הצמוד של הרב מרדכי אליהו ז"ל, זכה השבועות לקיתונות של בוז ברדיו "קול ברמה" מבית היוצר של ש"ס.
בתחילת הראיון נשאל בן דהן כיצד הגיע למצב שבו הוא מעדיף את לפיד על פני אחיו החרדים, ובן דהן השיב בפשטות כי "מי שמונע את זה שנהיה מחוץ לקואליציה הוא יאיר לפיד, הוא אמר לראש הממשלה שאם הבית היהודי לא תהיה בקואליציה גם הוא לא יהיה", סיפר הרב. "המפלגות החרדיות לא היתנו את כניסתן לממשלה בכניסתה של מפלגת הבית היהודי. אם היו עושות זאת, יכול להיות שהמצב היה נראה אחרת", הוא הודה. מהר מאוד הפך בן דהן למושא השמצות ולרמיזות על כך שהוא באמת גוי ורפורמי כפי שכונה בש"ס, "מי אתה בכלל", "אתם חוברים לרשעים", הטיחו בו.
מהלך שנוי במחלוקת נוסף השבוע היה ביקורו של נפתלי בנט בישיבות חברון ומיר. בעילום שם הביעו רבנים בציבור הדתי־לאומי מורת רוח מביקורו של בנט. "הם רוצים להראות שנפתלי הוא באמת 'גוי' ו'כופר' ולא מבין את עולם התורה, אז הם עושים לו אקט ששמור רק לחילונים, לוקחים אותו לראות מה זה בחורי ישיבות", הם אמרו.
הרבנים המשיכו: "הוא כנראה לא הבין את ההשפלה. הוא לא יודע מה זה עולם תורה? מה עושים בישיבות? זה היה לשחק לידיים שלהם ולשים אותו במקום של החילוני שבא לראות מהו עולם תורה. זאת היתה שטות". מאידך, ח"כ אורי אורבך מהבית היהודי מסרב להתרגש מהביקור. "הציונות הדתית לא זקוקה להכרה של הציבור החרדי, זה נחמד לבקר בישיבות, אם יזמינו אותי - אני אלך.
"אנחנו לא צריכים לבקר בישיבות כדי לדעת שרש"י בצד אחד ו'תוספות' בצד השני", הוא ממשיך. "החרדים חושבים שהם צריכים להסביר לנו מה זה עולם התורה וזה מגוחך. החרדים לא מבינים שהמשחק השתנה. שצריך לצאת מהבועה. הכל הצגה, שכן ממילא הכוונה היא לא לגייס את הבחורים מישיבת פוניבז' או מיר, אלא כאלו שרוצים להתגייס".
אשר גולד, דוברו של אריאל אטיאס מש"ס, טוען שהביקור דווקא שיחק לטובתו של בנט. "אנשי הישיבה עשו מעשה שגוי. כעיקרון, בנט נתפס כמתנגד לעולם הישיבות, אבל מבחינה תודעתית אחרי ביקור כזה הוא יוצא כלפי חוץ כידיד עולם הישיבות. הוא גם דופק אותן וגם יוצא מלך", טוען גולד.
נורה אדומה נוספת שנדלקה השבוע במגזר החרדי היתה סביב נאומה של ח"כ רות קלדרון החילונית ממפלגת יש עתיד, שהפגינה בקיאות מרשימה בגמרא. באתר החרדי "כיכר השבת" מיהרו לטעון כי מדובר ב"איום קיומי" ופירטו: "קלדרון וחבורת יש עתיד אינם רוצים למחוק את תורת ישראל, הם אינם רוצים להפוך אותנו לעם ככל הגויים. ההפך, הם רוצים להגדיל תורה, הם רוצים 'רמב"ם לעם', הם דורשים 'תלמוד לכל' - וכאן טמונה הסכנה הגדולה מכולן".
החבירה של בנט לאותה חבורת "מרביצי תורה" חילונים הוסיפה עוד שמן למדורת הכעס על חובשי הכיפות הסרוגות, והעלתה את סוגיית רמת אדיקותם הדתית של הכיפות הסרוגות. אחד הרבנים החרדים הבכירים מירושלים, המזוהה גם עם הציבור הדתי־לאומי ואף מקיים שיעורי תורה בשכונות ה"סרוגות", נשמע מוטרד מאוד השבוע.
"ישבתי בעבר עם הרב אברהם שפירא (הרב הראשי לשעבר ואחת הדמויות הדתיות־לאומיות הבכירות בקרב חובשי הכיפות הסרוגות; י"ש) וניסינו לטכס עצה ולהכניס יותר תורה לציונות הדתית. 'רייב אברום' אמר שהצלחנו להכניס התמדה בתורה בישיבות הציוניות, אבל את האש של התורה לא הצלחנו להכניס", הוא הודה.
לדבריו, לא מדובר בהקנטה מצידו של המגזר החרדי. "דיברנו בהבנה הדדית, מתוך אותו מחנה. אחת המסקנות היתה שלא התמקדו מספיק בלימוד הספר 'נפש החיים' של רבי חיים מוולוז'ין, שמשמש ספר הדרכה בעבודת השם. כל ראשי הישיבות של ליטא ידעו את עיקרי הספר הזה בעל פה, ועל פי זה ניווטו את הישיבות, ואילו בציונות הדתית, אולי בגלל שהתרכזו בספרים של הרב קוק, לא התמקדו בו.
"האש שחסרה היא שיוצרת את הבעיות הרוחניות בציונות הדתית", טוען הרב. "הבעיות הן קשות יותר ממה שאתה חושב". לדבריו, הבעיה נעוצה בהבדל שבין שני הציבורים - החרדים פועלים רק לפי הוראות הרבנים, ואילו הדתיים־לאומיים רק מתייעצים ברבנים.
"הגיעו תוצאות האמת"
הרב מדגיש כי הוא לא מעוניין להעליב מגזר זה או אחר, אלא אומר את הדברים מתוך כאב ודאגה לציבור הדתי־לאומי, שעימו יש לו יחסים הדוקים. למרות זאת, הרב אינו חוסך ביקורת קשה מבנט. "יש אנשים שנפגעים ממה שנפתלי בנט עושה. נתנו לאדם, שספק אם בביתו הוא שומר את כל המצוות, להנהיג את הציונות הדתית.
"יאיר לפיד ירד מהבמה אחרי נאום קשה, ובנט התחבק איתו מול כולם. הוא מדרדר את הצביון הרוחני של הציונות הדתית אל התהום. זה אסון. הוא תינוק שנשבה. הוא לא מכיר את התורה. זה נכון שבמשך שנים לא 'ספרו' אותם בצורה הכי משפילה, עשו להם תרגילים. אבל גם אם הפוליטיקאים עשו את זה, מה פשעו בחורי הישיבות בפוניבז'? על מה נוקמים ברבבות בני תורה שאין עוול בכפם? רובם לא מתעניינים בפוליטיקה בכלל".
כנגד זה, ח"כ אורי אורבך טוען שהריחוק בין החרדים ובין הדתיים־לאומיים הוא לא בהכרח הסיבה שהאחרונים התקרבו ללפיד.
"הגיעו תוצאות האמת, או האמת שבתוצאות. בכל מוסדות המדינה הקשורים לנושאי דת, החרדים דחקו באופן שיטתי את אנשי הציונות הדתית. בבחירות האחרונות אמר הציבור הציוני־דתי והמסורתי שהוא לא רוצה יותר את הצביון החרדי בסוגיות הדת, הוא רוצה משהו אחר, ואנחנו נעזור לזה לקרות. נגמרה השליטה הבלעדית של החרדים בחיי הדת, אני לא אומר את זה בטון מאיים, אלא בטון ידידותי, זה מה שהציבור רצה". אורבך מוסיף שהסערה היא לא רק סביב סידור ג'ובים. "זה עניין עקרוני, אנחנו נמנה אנשים שמזדהים עם העבודה שלהם. אם אתה ברבנות - אתה לא יכול לקדם כשרות של רבנות של בית יוסף, אלא כשרות של הרבנות. צריכה להיות ברבנות תפיסה ממלכתית. אם אתה עובד ברבנות ולא מאמין בחשיבות שלה, אז זה רק ג'וב".
לדברי אורבך, "העולם החרדי הפוליטי מפגר אחרי העולם החרדי הרגיל. בדומה לכך שעד הפריימריז העולם הפוליטי פיגר אחרי השינויים של העולם הציוני־דתי. המפד"ל שינתה את צורתה, עם כניסתו של נפתלי בנט ועם כניסתה של חילונית לרשימה, והתאימה עצמה לשאיפות של הציבור.
"גם העולם הפוליטי החרדי ישתנה בהתאם למה שקורה בציבור החרדי. נשים הולכות לעבודה, בשוליים החרדיים שוקלים אפשרות ללכת לצבא, נכנסה המדיה החדשה. אולי יום אחד יקום נפתלי בנט חרדי. מי יודע, אולי בעוד קדנציה או שתיים יעמוד בראש יהדות התורה חרדי עובד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו