בוגי יעלון עבר תהליך מהיר, אפילו מואץ, מדמות רפולית אינטלקטואלית אבל מחוספסת עם כל החן הידוע של הטיפוס הזה, לדמותו של השוטה על הגבעה. אותן התבטאויות שחיבבו אותו בטעות על רבים, כמו נאום הנחשים שלו לאחר שהודח מהרמטכ"לות, מתקבלים בפרספקטיבה של היום בצורה אחרת. היינו צריכים לראות כבר אז שהחספוס הדוגרי השנון שלו הוא ביטוי לדריסת הערכים הדמוקרטיים.
יעלון ירד קצת מהכותרות עד שבחר בראיון בלעדי בטלוויזיה לתקוף את גנץ כמי שאינו מתאים לראשות הממשלה, ואת נתניהו על מחדליו בהנהגת המערכה נגד הקורונה. בעת שנתניהו טלטל את המערכת ודרך את החברה הישראלית להתמודדות הקשה, ליעלון היה להגיד: "נתניהו מנצל את משבר הקורונה לצרכיו הפוליטיים האישיים כנאשם בפלילים".
זה היה כבר לפני כחודש וחצי, ב־14 במארס. באותה תקופה, כאשר היה צורך להחדיר לציבור הישראלי את הצורך בהסגר ובמשמעת עצמית בכל הקשור למגיפה, עסקו יעלון, גנץ וחבריהם במאמצים בלתי נלאים להקים קואליציה עם אחמד טיבי, איימן עודה והיבא יזבק. "פיקוח נפש דוחה שבת", אמר יעלון בראיון האחרון. וזאת כאשר המדינה באמת עוסקת בפיקוח נפש, אך יעלון, לפיד ושלח עסקו כל אותה עת ביוזמות חקיקה להכשלת ראש הממשלה וממשלת ישראל בכלל.
יעלון שלל את ההחלטה להפעיל את שיטות האיכון של השב"כ לצורך התרעות לאנשים שהיו בסביבת חולי קורונה. הוא ראה בזה הוכחה שביבי הופך לארדואן.
חזרה להתבטאויות של יעלון מהימים שלאחר הרמטכ"לות המתוסכלת שלו ולאחר שהתפטר מתפקיד שר הביטחון, חושפת דמות של אדם נטול ערכים, חסר חוט שדרה, נקמן במשקפיים. "כאשר שאלו אותי למה אני מסתובב עם נעליים גבוהות בקריה, אמרתי שזה בגלל הנחשים שיש שם, אבל זה לא בלבל אותי", אמר עוד בטרם החזיר ציוד בבקו"ם (02.05.05). בטקס פרידה מוותיקי הצנחנים אמר: "עד שלב מסוים חשבתי שאני תמיד מחפש את האויב מלפנים, 180 מעלות. בשלב מסוים הבנתי שצריך להסתכל גם 360 מעלות מסביב".
יעלון הזכיר את תפיסתו החוכמולוגית כשכבר היה שר בממשלת נתניהו, מייד אחרי חשיפת פרשת מסמך הרפז: "אירועי השבוע האחרון מחדדים את מה שאמרתי על הנחשים בקריה". הוא האשים את שר הביטחון דאז, ברק, שהוא מגלגל אחריות על כולם. ב־2017, כשהוא מחוץ לממשלה, עם ניסיון של שמונה שנים בפוליטיקה, אמר: "דיברתי בזמנו על נחשים בקריה. אבל בקבינט, מה אני אגיד לך. זה לא סתם נחשים - זה קוברות. ובכנסת, צפעים" (ראיון ב"ידיעות אחרונות"). אגב, הוא מתלונן שביבי שולט בשיח הציבורי, אבל כמות הראיונות והחשיפה שהוא קיבל עצומה, ולמרות זאת הציבור סולד ממנו, ובצדק.
התבטאויותיו לאורך השנים חושפות את עולם הערכים שלו. לאחר שהעדיף באופן ברור את טיבי על ביבי, הוא ממשיך להמר בסכומים יותר ויותר גבוהים נגד הממשלה בעת משבר לאומי. אם כולם סביבו נחשים, מה הפלא שרצונו הוא לרוצץ ראשי נחשים. יעלון, יאיר גולן ויובל דיסקין נותנים תחושה של איום אנטי־דמוקרטי. הם מסווים את האיום הזה באמירות עקרוניות על שלטון החוק ועליונות מערכת המשפט.
