"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פורשים כנף: צפו בעונת הרבייה של הנשרים

רשות הטבע והגנים החלה בפרויקט מעקב משודר אחרי העופות הדורסים ברחבי המדינה • עונת הדגירה וגידול הגוזלים היא הזמן המושלם להצטרף דרך המסך

,עודכן
נשר ברמת הגולן // צילום: גיל אליהו - ג'יני

השיא בחיי העופות הדורסים הוא עונת הרבייה, רק שלבדיל מציפורים אחרות, עופות דורסים לוקחים את הזמן. משך הדגירה של עופות דורסים הוא מהממושכים בעולם העופות, נשרים למשל דוגרים 57 יום ועיטים – 42.

קינון עקבים פרויקט עופות דורסים // צילום: רשות הטבע והגנים

וגם אחר הבקיעה – זוג ההורים, ששניהם דוגרים ועוסקים בציד ובהאכלת הגוזל – עומלים במשך חודשים בהגנה, בחימום, בהצלה ובהאכלת הגוזל, או הגוזלים.

עוד בנושא:

בייבי קורונה: הכירו את קוביד

צפו: האכלה מיוחדת לפסח בספארי

תדהמה בארה"ב: טיגריס נדבק בקורונה

אך בשל משכה ומיעוט בצאצאים – זו גם תקופה רגישה במיוחד. ובצד גורמים טבעיים המסכנים את הצלחתה כמו זמינות מזון, מזג אוויר וגורמי מחלה טבעיים, האדם מציב עוד מגוון רב של איומים שהם הגורם לכך שהנשר, הרחם, העיט הזהוב והעיט הניצי בישראל נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בין הגורמים האנושיים שמקרבים מינים אלה לכיליון אפשר למנות הרעלות מחומרי הדברה, הרעלות עופרת, ציד, התחשמלות, הפרעות מצד מטיילים וכלי טיס.

במסגרת "פרויקט פורשים כנף" נוקטת רשות הטבע והגנים שורה של אמצעים להגנה ולניטור האוכלוסיות של מינים אלו במקביל למחקרים בשיתוף מוסדות אקדמיים. בין האמצעים, ברשות הטבע והגנים מפעילים שמירה על קינים, מעקב אחרי הקינונים ומישדור גוזלים, ומניעת ציד של מינים המשמשים מקור המזון העיקרים לעיטים: חוגלות, ארנבות ואפילו צבאים.

כחלק משיתוף הפעולה עוקבים אחרי החיים מקיני העופות הדורסים הגדולים בישראל נפתחה לאחרונה אפשרות לצפות בגוזלים במסגרת פרויקט "עופות דורסים בשידור חי", פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן דוכיפת, מיזם "צבא ההגנה לטבע", קרן המורשת ופרויקט "פורשים כנף". ניתן לצפות בשידורים החיים באתר הצפרות הישראלי ולעקוב אחר דף הפייסבוק של הפרויקט שנקרא: "עופות דורסים בשידור חי"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר