ליל הסגר של הקשישים

חג הפסח העצוב של הקשישים: בבתי האבות, בדיור המוגן או בבית - זה הולך להיות החג העצוב של בני הגיל השלישי בישראל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. הגעגועים למשפחה חונקים ותחושת הבדידות מורגשת.

"בשלוש השנים מאז שאני בדיור מוגן הייתי עושה את החגים עם המשפחה", מספר יוסי בלייכר (73). במקור הוא מהקריות, כעת הוא דייר בדיור מוגן בבית האבות "בית הורים דורון" בקיבוץ אושה. "השנה גם אני תכננתי כמו כל עם ישראל להיות עם המשפחה, אבל אין ברירה, אנחנו חייבים להישאר בדיור המוגן. אנחנו נעשה ארוחה משותפת ואני בטוח שגם פה יהיה נחמד". 

לדבריו, מנסים להיאבק בגעגועים באמצעות שיחות רבות: "הם מתקשרים ואני מתקשר. יש הרגשה מעט מדכאת אבל אין ברירה". ויש לו מסר: "צריך להחזיק מעמד ולקוות שהתקופה הזאת תעבור. הלוואי שבראש השנה נוכל לחזור ולחגוג את החג עם המשפחות". 

בבתי אבות רבים, בשל הצורך בבידוד, בוטלה ארוחת החג הגדולה שהיתה משותפת לכל הדיירים. רק במספר קטן של בתי אבות, שבו כולם בריאים ואין חשש להידבקות, ייערכו ארוחות חג משותפות.

אדיר אלוש, המנהל והבעלים של "בית הורים דורון", החליט לעשות את החג עם הדיירים. "החלטתי שבתור מנהל הבית אגיע לערוך את ליל הסדר עם הדיירים במקום עם משפחתי", הוא מספר, "הצוות והדיירים בבית האבות הם ממילא כמו משפחה אחת גדולה, ולכן המטרה היא לערוך חג אינטימי ושמח מאי פעם". 

אלוש מציין כי "השנה המצב שונה, אנחנו לא מתירים כניסת אמנים ומשפחות לתחומי הבית וזה מייצר צורך לחשוב מחוץ לקופסה על מנת לייצר אווירה שמחה וחגיגית לדיירים. אנחנו מכינים המון הפתעות". 

 "לבד בין 4 קירות"

בתוך כך, שרה (90) שמתגוררת לבד בתל אביב, תיאלץ להישאר השנה לבד בזמן סעודת הסדר. "אני נשארת לבד בין ארבעה קירות", היא אומרת בעצב, "המשפחה לא גרה קרוב אלי, אבל הם בלב שלי. במצב רגיל שאין קורונה הם היו באים אלי בכל יום שבת. כעת אני מאוד בודדה וזה מאוד קשה, במיוחד בימים האלה של החג, זה עוד יותר קשה". 

לדבריה, היא מרגישה מנותקת: "כשהייתי בריאה וצעירה יותר הייתי כל הזמן מחפשת מה לעשות, היום אני כבר לא מסוגלת, כי יש לי בעיות בריאותיות. בדרך כלל יש מתנדבים ומטפלת שמגיעים אלי ומסייעים לי. בן אדם צריך מישהו לדבר איתו, לשוחח, לחלוק". על אף הדברים היא אופטימית: "אני מאמינה שקיבלנו את המכה הזאת כי עשינו משהו לא בסדר, זה בא לפתוח לנו את העיניים, אני מקווה שנהיה בסדר, שנהיה בריאים ונעבור את הצרה הזאת". 

"הבדידות היא מהמצבים הקשים ביותר שניתן לחוות", אומר ד"ר שי חן־גל, פסיכולוג ראשי, של רשת "עמל ומעבר", "בספרות המחקרית הבדידות מוגדרת כמגיפה, ומחקרים רבים הצביעו על הקשר בינה לבין נזקים בריאותיים: מחקר שנעשה באוניברסיטת ברמינגהאם בארה"ב מצא כי תחושת בדידות מובילה לסיכון בריאותי שווה ערך לעישון 15 סיגריות ביום".  

בישראל יש כ־950 אלף מבוגרים בני יותר מ־65. "הנחיות משרד הבריאות לגבי הבידוד של מבוגרים מכל מגע פיזי עם הסביבה החיצונית, שהתקבלו לפני כשבועיים, הובילו מאות אלפי אנשים להתבודד בבתיהם, לנתק קשרים חברתיים, לא לצאת כלל החוצה ולהסתפק בצפייה בחדשות, המגבירות את תחושות החרדה והפאניקה" הוא אומר.

מבחינתו, "הנזק הבריאותי שעלול להיגרם כתוצאה מהבדידות עלול להיות הרבה יותר חמור מהנזק של היחשפות לנגיף הקורונה. יש צורך בהפעלת תוכנית לאומית מיידית להפגת הבדידות. היא אמורה לכלול את הגברת הביקורים הפיזיים של מטפלות ביטוח לאומי שנותנות מענה מקצועי לצרכים, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות; גיוס סטודנטים וסטודנטיות מבתי הספר לרפואה לסיוע על פי ההנחיות; הקמת מערך מוקדי טלפונים המיועדים רק לקשישים שיאוישו על ידי אנשי מקצוע, מיפוי ארצי של הקשישים הנמצאים בסיכון מוגבר ודאגה לכך שהם יקבלו את הטיפול שהם זקוקים לו".  

בחג הפסח - לא משאירים את המבוגרים לבדם

מחר יחולקו ארוחות חמות לבתי קשישים לחג הפסח. מדובר במבצע "משמרות הזהב" לחלוקת מנות מזון חמות לאזרחים הוותיקים.

במסגרת המבצע של משרד הרווחה מחולקות לקשישים המוכרים לרווחה כמה מנות ארוזות שאותן הם יוכלו לחמם ולאכול בימים הקרובים. מחר יחולקו שש מנות לערב החג וכן לחול המועד לכל אזרח הזקוק לכך. אזרחים ותיקים יכולים לפנות למוקד 106 או למוקד 118 של משרד העבודה והרווחה.

בימים אלה גם פועל המוקד של המשרד לשוויון חברתי (8840*). הוא נותן מענה בכמה תחומים ובהם: קניות מזון ותרופות - מערך מתנדבים שמגיע לבית האזרח הוותיק, לוקח ממנו כסף ורשימת קניות ומבצע בעבורו את קניית המזון והתרופות, ולאחר מכן מביא לו את המצרכים עד הדלת. מענה פסיכו־סוציאלי - המוקד מתוגבר עם עובדים סוציאליים שמעניקים מענה פסיכו־סוציאלי. מידע וזכויות - המוקד מעניק מידע לאזרחים הוותיקים בנוגע לזכויות, התנהלות מול משרדי ממשלה, אופן ביצוע פעולות ודרך התנהלות בשגרת החיים הנוכחית וכו'.

כמו כן, בעקבות משבר החירום חנכה האגודה הישראלית לגרנטולוגיה מוקד חירום לסיוע לאוכלוסיית הזקנים. במוקד 60 מתנדבים, כולם אנשי מקצוע בתחום הזקנה והם מתקשרים לזקנים בודדים ומסייעים להם להתמודד עם הבדידות והמצב הקשה. הפניות למוקד של האגודה הישראלית לגרנטולוגיה מתבצעות דרך העמותות למען הזקן ברשויות המקומיות השונות ודרך קו החירום של המשרד לשוויון חברתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו