"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשל הקורונה: כינוס הח"כים - מחוץ לכנסת

נוכח הגבלות התנועה וההתקהלות נראה כי בתקופה הקרובה לא יוכלו 120 הח"כים להתכנס • חוק יסוד הכנסת מאפשר לקיים את הדיונים והישיבות במקום אחר

,עודכן
בנייני האומה בירושלים // צילום: אורן בן חקון // בנייני האומה בירושלים // צילום: אורן בן חקון

חוק יסוד: הכנסת קובע (בסעיף 26) כי בנסיבות מיוחדות רשאייו"ר הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים, לכנס את מליאת הכנסת במקום אחר. לנוכח האיסור על יותר מעשרה אנשים להיות באולם אחד, לא יוכלו בחודשים הקרובים 120 הח"כים לשבת באולם המליאה כדי לקיום דיונים והצבעות.

הפתרון הזמני שנמצא לבעיה זו הוא שהח"כים ייכנסו לאולם מצידו האחד, ובתום נאומיהם ייצאו מהאולם מצידו האחר. בהצבעות אולם המליאה יהפוך למעין תחנת רכבת, והח"כים ייכנסו לאולם, יגידו אם הם "בעד", "נגד" או "נמנע" וייצאו. ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציעה ליו"ר הכנסת לשקול את האפשרות להכניס תיקון בתקנון הכנסת, שיקבע שבשעת חירום רשאי יו"ר הכנסת לאפשר לתקופה מוגבלת לקיים ישיבות מליאה במקום אחר, למשל בנייני האומה שבהם יש אולם גדול מאוד שכל 120 הח"כים יוכלו לשבת בו במרחק סביר זה מזה.

באשר לדיוניםבוועדות הכנסת, סעיף 111 (א) מאפשר, באישור יו"ר הכנסת ובמקרים מיוחדים, לקיים ישיבות מחוץ למשכן. בסעיף נאמר: "ישיבותיהן של ועדות הכנסת יתקיימו במשכן הכנסת; ועדה רשאית, באישור מראש של יו"ר הכנסת ובמקרים מיוחדים, לקיים ישיבות מחוץ למשכן הכנסת". לדעת חוקרי המכון לדמוקרטיה, "בהיעדר הוראה מפורשת הסותרת זאת, יש לפרש סעיף זה כמתיר עריכת ישיבות גם מרחוק, ומצפים שיו"ר הכנסת יאשר זאת". לחלופין מוצע לקיים דיונים והצבעות מרחוק, תוך שימוש בתוכנות ובאמצעים טכנולוגיים אחרים.

במכון לדמוקרטיה מדגישים כי "נראה שיהיה צורך בהנחיות ובאישורים מיוחדים כדי לקיים ישיבות מליאה ודיונים בוועדות מרחוק. עם זאת, לנוכח החשיבות העליונה של פיקוח פרלמנטרי על הממשלה במשטר דמוקרטי, וחשיבותו המיוחדת בישראל בימים אלה, אנו סבורים כי על הגורמים הרלוונטיים - בפרט יו"ר הכנסת והיועץ המשפטי לכנסת - להפעיל את מלוא סמכותם, במסגרת החוק, כדי לאפשר את פעולתה התקינה של הכנסת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר