"הפלשתינים מדקלמים כל נאום של בר סימן טוב ושל נתניהו על קורונה"

"בצה"ל נערכים להקים בתי חולים לפלשתינים אם הקורונה תצא מכלל שליטה ביו"ש, וכן להכנסה של כוחות רפואה בינלאומיים לרצועה אם המגיפה תשתולל בעזה", כך אומרים תא"ל רסאן עליאן, ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, ואל"מ איאד סרחאן, ראש מינהלת התיאום והקישור לעזה, בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע".

השניים מובילים בשבועות האחרונים את המאמץ הישראלי לבלום את הקורונה בצד הפלשתיני. מדובר במאמץ שמתנהל תחת משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים בראשותו של אלוף כמיל אבו רוקון, וקורה על רקע ההבנה בישראל שמדובר במרחב גיאוגרפי אחד: אם בישראל תשתולל מגיפה, היא תגלוש גם לעזה ולרצועה; ואם הקורונה תצא מכלל שליטה ברחוב הפלשתיני, היא תגיע גם אלינו.

מטבע הדברים, הנושא הזה כמעט לא זוכה לכותרות בישראל. אמצעי התקשורת עסוקים בעיקר במה שקורה אצלנו, ולא בזירה הפלשתינית. אבל מה שקורה שם הוא דרמטי וחסר תקדים: משיתוף פעולה יוצא דופן בין ישראל לרשות הפלשתינית (ובעקיפין גם עם חמאס בעזה), דרך הכנות למצבי קיצון שידרשו התערבות ישראלית פיזית לרבות הקמת בתי חולים שדה בשטחים לטיפול בפלשתינים, ועד לצעדים שנוקטים הפלשתינים בעצמם - כולל הטלת סגר וכתר עצמיים על כל המרחבים בגדה ופעילות נרחבת לבידוד חולים ברצועה.

"אנחנו נמצאים מתחילת האירוע בקשר עם הרשות הפלשתינית. הם מאוד ערים וקשובים למה שקורה אצלנו. הם יודעים לדקלם את ההנחיות שמנכ"ל משרד הבריאות שלנו נותן, או כל נאום של ראש הממשלה שקשור לקורונה", אומר עליאן.

הרשות הפלשתינית, הוא מספר, הקדימה את ישראל בלא מעט צעדים. "הם ביצעו סגר לפנינו על מרחבים שהם איתרו כנגועים, וסגרו את בתי הספר יותר משבוע לפנינו, ובהמשך לכך גם את האוניברסיטאות ואת כל המסגדים".

כל יו"ש בסגר?

"ביום שני בלילה הרשות הכריזה על סגר על כל יהודה ושומרון. חוץ מבתי מסחר חיוניים שממשיכים לעבוד, הכל סגור, וגם אין תנועה בין מרחבים. הם עושים בעצמם כתרים על חלק מהערים, ומבקשים מאיתנו שנסייע להם עם חסימות במקומות שיותר קשה להם".

למשל?

"למשל סביב שכם. יש מרחבים כפריים שיותר קשה להם לאכוף את הכתר מבחינת כמות הכוחות שיש להם, אז הם פנו אלינו לעזרה".

המטרה של הרשות הפלשתינית זהה לזאת של ישראל: להחזיק כמה שיותר אנשים בבתים, כדי למנוע הדבקה בקהילה. כאשר התפרצה הקורונה בבית לחם, החליטו הפלשתינים (בעצה אחת עם ישראל) על כיתורה ובידודה, כדי למנוע הדבקה נרחבת. הפעולה המהירה והאגרסיבית שנקטו, התברר, אפשרה להם להישאר בשליטה.

אבל במקביל לחששם להדבקה בתוך הרשות, חוששים הפלשתינים שהמגיפה תעבור אליהם מישראל. לכן, הם לחצו לצמצם למינימום את התנועות בין יו"ש לישראל. מדובר, בעיקר, על עשרות אלפי הפועלים שנכנסים מדי יום לעבודה בארץ, וחוזרים ללון בשטחים. "הם ניסו לנטר אותם ולראות שהם לא מכניסים מחלות", אומר עליאן.

שיח קבוע. עליאן // צילום: דובר צה"ל

לבסוף, הוחלט על צמצום דרמטי במספר הפלשתינים המורשים לעבוד בישראל: רק 47 אלף, שמחזיקים גם באישורי לינה בארץ. כל אחד מהם קיבל הודעה להתכונן לשהות של חודשיים רצופים לפחות בישראל, מבלי שתינתן לו האפשרות לשוב הביתה. לאחר מכן נסגרו המעברים בין ישראל לגדה, למעט למקרים הומניטריים.

כמה חולים יש היום ברשות הפלשתינית?

"58, מהם 17 שהחלימו. בין החולים יש גם שישה ערבים־ישראלים שמתגוררים בשטחים הפלשתיניים. אבל צריך להודות שכמות הבדיקות שהם עושים היא מועטה, וכנראה שהמספר האמיתי הוא שונה".

יש להם מספיק אמצעים - ערכות בדיקה, מסיכות, חומרי חיטוי?

"הם רכשו מה שהצליחו, וגם קיבלו תרומות. גם אנחנו סייענו היכן שיכולנו. הם לוקחים את זה ברצינות. מנגנוני הביטחון שלהם, למשל, קיבלו אחריות על ניוד חולים, על אכיפת מרחבי סגר ועל בנייה של מרחבי בידוד".

6,500 פלשתינים בבידוד

ישראל העבירה לפלשתינים כ־600 ערכות בדיקה, 600 ערכות נוספות עברו השבוע מירדן, וכ־2,500 מארגון הבריאות העולמי. כמו כן, הועברו כ־20 טונות של חומרי חיטוי ממפעלים ישראליים למפעלים פלשתיניים, וכן כ־100 ליטר אלכוג'ל להיגיינה. על פי הנתונים שקיימים בישראל, כ־6,500 פלשתינים נמצאים כעת בבידוד, שנאכף בקפדנות.

עליאן נותן ציון גבוה לציבור הפלשתיני על מידת הציות שלו להנחיות. "התודעה שלהם הולכת ועולה, והמנגנונים פועלים נחרצות לאכיפת הבידוד והסגר. אנחנו רואים הרבה חיילים שמכניסים אנשים לבתים".

המינהל האזרחי גם העביר לפלשתינים את כל חומרי ההסברה שקיימים בישראל. "כל הידע שהתפתח אצלנו מתורגם ומועבר להם", הוא אומר. "עד כה גם ביצענו ארבע הדרכות מעשיות - שתיים בבית החולים תל השומר של צוותים פלשתיניים שהגיעו לשם, אחת ביריחו ואחת במזרח ירושלים. זאת אמנם היתה בקשה שלהם, אבל זה גם אינטרס שלנו".

איך מתבצע התיאום מולם?

"הדבר היחיד שהשתנה הוא שהתיאום לא מתבצע פנים אל פנים, למעט חריגים. אבל אנחנו נפגשים ומדברים איתם באופן קבוע. בכל יום יש שיחות ועידה בין קצינים שלנו ושלהם, והתיאום הוא פרטני בכל אזור. התיאום הוא מעולה גם ברמה האזרחית וגם בהיבט הביטחוני".

אתם רואים ירידה בהיקף הטרור בגלל הקורונה?

"יש ירידה, זה ברור. בשלושת השבועות האחרונים אמנם היו שלושה פיגועים - מהם שני פיגועי ירי באזור טלמונים ועוד פיגוע שבו הושלך סלע לעבר רכב ישראלי - אבל באופן כללי, בגלל הסגר והכתר ההדוק שהם מטילים על עצמם, יש ירידה ברורה".

ועדיין, בצה"ל מודים כי במצב הקיים יש גם סיכון: כתוצאה מהקורונה נכנסים הכוחות רק במקרים של פצצות מתקתקות לבצע מעצרים בתוך שטחי A. זה נובע מהחלטה שלא להפריע למנגנוני הביטחון הפלשתיניים בשמירה על הסדר הציבורי, וגם כדי למנוע עימותים מיותרים עם הרחוב הפלשתיני בתקופה רגישה.

כמה זמן יוכל הציבור הפלשתיני להחזיק כך בבית - סגור, בלי פרנסה, בלי אופק?

"זאת שאלת מיליון הדולר שמטרידה אותנו מאוד. אנחנו מדברים הרבה על מספר המובטלים אצלנו, אז תחשבו מה קורה עכשיו ברשות הפלשתינית, ותוסיף על זה עשרות אלפי פועלים שעבדו בארץ והחזיקו חלק ניכר מהכלכלה הפלשתינית ועכשיו אין להם עבודה".

תיאום מורכב. סרחאן // צילום: דוברות מתפ"ש

עליאן מעריך שכל עוד המצרכים החיוניים יזרמו לרשות, תימנע הקריסה. "כמה זמן? קשה להעריך. הסיפור האזרחי הזה הולך להיות מאתגר מאוד, וכמובן גם הסיפור הבריאותי, כי אני מוטרד מאוד ממצבה של מערכת הבריאות הפלשתינית, שהיא חלשה מאוד ביחס למקומות אחרים".

איך הם יתמודדו עם התפרצות קורונה מסיבית?

"אם העלייה תהיה כמו בעולם, אני חושש שמערכת הבריאות הפלשתינית לא תעמוד בזה".

ואז מה יקרה?

"נצטרך להיכנס לתמונה. זה יהיה מאתגר, כי אני מניח שזה יקרה כשגם המצב בישראל יהיה לא קל. נצטרך להחליט מה וכמה להביא ולספק להם, כי מה שקיים היום בארץ ובעולם הוא מוגבל מאוד".

עליאן אומר כי גם בתרחישי קיצון תנסה ישראל להשאיר את מלוא האחריות בידי הרשות הפלשתינית, ולסייע לה ככל האפשר. "עלולים להיות מצבים שבהם הרשות ומנגנוני הביטחון שלה יתפקדו, אבל מערכת הבריאות תקרוס", הוא אומר. "במצב כזה ניאלץ לקבל על עצמנו חלק מהאחריות - מהכנסת ואספקת תרופות, ועד הקמה של בתי חולים שדה".

המגיפה מחלישה או מחזקת את הרשות?

"בטווח הקצר אנחנו רואים שהיא מחזקת מאוד את הרשות, שמשדרת שליטה, נמצאת עמוק בעניינים ואוכפת את ההנחיות שלה. אבל לאורך זמן אני חושב שזה יקשה מאוד על התפקוד שלה. ההנהגה תהיה מאוד מאותגרת אם המצב הבריאותי והכלכלי יחמיר".

מה מצבו של אבו מאזן?

"הוא ברמאללה, סגור בביתו. הוא בן 85, ולכן הוא חזק בקבוצת הסיכון והם שומרים עליו. הוא נותן את ההנחיות, אבל מי שמנהל את העניינים הוא ראש הממשלה הפלשתיני".

רק 85 מיטות למונשמים

בעזה המצב (כרגיל) מסובך יותר. ישראל לא מדברת ישירות עם חמאס אלא דרך מתווכים, בעיקר משלחת האו"ם בראשות ניקולאי מלאדנוב. בעזה התגלו עד כה תשעה חולים - שני תושבי הרצועה שחזרו מלימודי דת בפקיסטן, שהדביקו שבעה נוספים. הם אותרו עם כניסתם במעבר רפיח, ובודדו, אבל החשש מהתפרצות הוא כבד: גם משום שבעזה - אחד האזורים הצפופים בעולם - עלולה ההדבקה להיות מהירה מאוד, וגם כי מערכת הבריאות ברצועה חלשה.

על פי הנתונים בישראל, בעזה יש 3,100 מיטות אשפוז בלבד, מהן רק 85 מיטות למונשמים ומורדמים. ברצועה יש 3,000 רופאים (מהם 700 בהתמחות), כ־4,000 אחיות ו־450 רוקחים. פועלות בה גם עשרות מרפאות - בעיקר ממשלתיות ושל ארגונים שונים, וכן פרטיות - ועל פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי חסרות בה כ־50 אחוזים מהתרופות הנדרשות.

"חסר להם ציוד, מיטות, תרופות", אומר סרחאן. "אנחנו כבר שנים מנסים לעזור להם כמה שאפשר, אבל המצב לא פשוט".

כחלק ממאמצי הסיוע, הכניסה ישראל בשבועות האחרונים מאות ערכות בדיקה לקורונה, שהועברו מארגון הבריאות העולמי. בראשית המשבר גם הועברו הבדיקות עצמן למעבדות ברמאללה ובישראל, אבל כעת הן מתבצעות בשתי מעבדות בעזה.

"ועדיין, חסרות להם ערכות בדיקה ומטושים", אומר סרחאן. "זאת מערכת בריאות שגם קודם לכן היתה במצב מאוד לא טוב".

איך מתבצע התיאום מולם?

"השוני ביני לבין מה שקורה ביהודה ושומרון הוא שאני לא יושב בעזה, ואני לא נגיש אליה. אנחנו גם לא מדברים ישירות עם חמאס, כך שכל התיאום הוא מורכב הרבה יותר".

מי מנהל שם את העניינים?

"כל מערכת הבריאות בעזה מנוהלת בידי חמאס. הם עוסקים בזה ברצינות, כולל בניית מרחבי בידוד. עד עכשיו הם בנו כבר 22 מרחבים כאלה, כולל בתי ספר ובתי מלון שהוסבו למתקני בידוד. עכשיו הם בונים מתחם נוסף כזה סמוך למעבר ארז, שיוכל להכיל כ־1,000 איש".

בעזה לא קיים עדיין סגר מלא. הלימודים אמנם הופסקו וכך גם התפילות במסגדים, אבל בינתיים לא ניתנו הנחיות לתושבים להישאר בבתים. "אני מניח שבימים הקרובים נראה גם את זה", אומר סרחאן. "הם נערכים לכך, כולל לחלוקה של מזון לבתים. חמאס גם שוקל עכשיו לבטל מסים, כדי לצמצם את הקריסה הכלכלית".

כמו יו"ש גם עזה סגורה לישראל (למעט מקרים הומניטריים) כדי למנוע הדבקות משני צידי הגבול. כל מי שמגיע מישראל נכנס מיידית לבידוד, כדי לוודא שהוא לא נושא את הנגיף. גם הסחורות שמועברות מדי יום מישראל לעזה עוברות חיטוי יסודי. השבוע עברו מדי יום כ־550 משאיות עם סחורות, במסגרת המאמץ הישראלי למנוע משבר בעזה.

דובר על סיוע חירום של 150 מיליון דולר מקטאר.

"גם אני ראיתי את הפרסומים האלה. בינתיים, הסיוע הקטארי לנזקקים מתבצע מכספים שכבר קיימים ברצועה. אני לא ראיתי שהגיע סיוע חדש כלשהו".

"פוטנציאל לשינוי האזור"

סרחאן אומר כי מניעת הקריסה בעזה תלויה במידה רבה בסיוע הבינלאומי שיגיע בזמן הקרוב. בסוגיה הרפואית הוא מוטרד עוד יותר, משום מצבה הרעוע של מערכת הבריאות הפלשתינית.

"ננסה לעזור שם במקרה של התפרצות נרחבת, אבל זה לא יבוא על חשבון אזרחי ישראל. גם עכשיו אנחנו מנסים לגייס כמה שיותר סיוע בינלאומי לרצועה, אבל אני מזכיר שבסופו של דבר אנחנו לא יכולים להיכנס פנימה ולנהל את העניינים, אלא אם כן תהיה מלחמה".

המשמעות היא שבתרחיש קיצון מי שתקבל אחריות על עזה היא הקהילה הבינלאומית. ישראל תסייע בהעברת ציוד ואמצעים - ותאפשר הקמה של בתי חולים - אבל תישאר מהצד המזרחי של הגדר. זה ישתנה כמובן אם תהיה החמרה במצב הביטחוני בדרום.

בינתיים נשמר אמנם שקט כמעט מוחלט מהרצועה (סרחאן תולה אותו במשבר הקורונה, וגם ברצון חמאס להתקדם במאמצי ההסדרה), אך צה"ל נערך גם לתרחישים שבהם המצב הפנימי בה מתדרדר והזעם מתועל לעבר ישראל בדרכי טרור. על הרקע הזה משמר צה"ל את ההיערכות לאורך הגדר, שסיכלה בשבועות האחרונים כמה ניסיונות פלשתיניים לחצות לשטח ישראל.

גורם צבאי בכיר העריך כי הנפיצות בעזה תישמר "למרות הקורונה", אולם לדבריו - "מדובר במשבר בעל פוטנציאל לשינוי האזור". במערכת הביטחון סבורים כי אם הדברים לא ייצאו מכלל שליטה ויתגלגלו לאנרכיה, או למצב שבו חמאס מעדיף להפנות את זעם הרחוב כלפי ישראל - ואם תשכיל ישראל להמשיך ולסייע לציבור הפלשתיני בגדה וברצועה - "לפעילות שמתבצעת היום יש פוטנציאל משמעותי לקרב בין הצדדים ולפתוח אפיקים חדשים של הידברות ושיתוף פעולה". הבכיר הוסיף כי "על רקע הקורונה והמשבר העולמי, הכל מקבל פתאום פרופורציה אחרת, גם אצלנו וגם אצלם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו