"אם יהיה סגר כללי - החירשים יופקרו כליל"

מה קורה לחירש במצב של בידוד? כיצד אפשר לסייע לחירשים בימים של הסגר והתפשטות נגיף הקורונה? ולמה אין חוק שמסדיר את התרגום לשפת הסימנים בכלי התקשורת? בראיון ל"ישראל היום", הפעילה החברתית שירלי פינטו, עד לא מזמן מספר תשע ברשימת "ימינה" לבחירות לכנסת ה-23, מרחיבה באשר להיבטים השונים של האתגר ומה ניתן לעשות בעניין.

"בצלמשבר הקורונהאנשים חירשים וכבדי שמיעה מופקרים בכל מה שקשור בהודעות חירום ממשלתיות", מזהירה פינטו, חירשת דוברת שפת הסימנים, יזמת חברתית ליברלית לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות.

פינטו מסבירה כי "אנשים חירשים דוברי שפת הסימנים לא זוכים להנגשה בטלוויזיה. או שבועת התרגום קטנה ולא ברורה או שהיא לא מופיעה כלל. במידה שיהיה עוצר או סגר כללי, האנשים האלה יופקרו כליל".

מה קורה בקרב אוכלוסיית הקשישים החירשים?

"אוכלוסיית הקשישיםבסיטואציה לא פשוטה בכלל,לקשישים החירשים יש חסר כפול, ונשקפת להם סכנה מיידית במצב של עוצר. הם בסיכון גבוה יותר. ערוצי המידע לתקשורת של חירשים וכבדי שמיעה מאוד מאוד מצומצמים. עברית היא שפה שנייה בשבילם והם מתקשים להבין אותה, זו שפה זרה עבורם. מעבר לכך הם סובלים מבדידות איומה. חירשים לא גרים עם שכנים שהם חירשים לרוב, כל החירשים מפוזרים ואין להם עם מי לדבר, הם לא נפגשים במועדוני החירשים שהיו נפגשים באופן קבוע מאז ההסגר, כך שהבדידות שלהם חמורה ביותר".

מה הדבר הקריטי שצריך כרגע לעשות ומהו המסר שלך לעיתונאים?

"הבעיה הכי קשה לחירשים וכבדי שמיעה זה שגם כשהמידע מועבר או שאין בכלל תרגום לשפת הסימנים וכבר שיש תרגוםבערוצי הטלוויזיה המרכזיים,הבועה קטנה מאוד וקשה מאוד להבין. זה מה שקורה כל הזמן, ובעיקר עכשיו בשעת משבר של נגיף הקורונה, בפרט כשיש הודעות חירום. גם כתוביות נסתרות לכיבדי שמיעה - או שהם מגיעות בדיליי, או שהן חלקיות, או שלא מופיעות בכלל.

"מה שנדרש, זה לפקח על הכתוביות בצורה מוסדרת שלא יהיו בדיליי, יותר מדויקות למה שנאמר, ולהגדיל משמעותית את בועת התרגום. אני שמחה לומר ש'כאן' באופן תקדימי פתחו ערוץ יוטיוב משלהם שמחובר ומתחבר בהודעות חירום להודעות ראש הממשלה ומשרד הבריאות, בהן רואים את המתורגמן על חצי מסך. אבל זה משרת רק את הצעירים או כל מי שאינו מאותגר טכנולוגית, הרבה מבוגרים לא יודעים איך לתפעל את היוטיוב".

למה אין חוק שקובע שחייבים לשים בועה של תרגום בשפת הסימנים בכל ערוצי התקשורת?

"הבעיה מתחילה קודם כל בחוק. החוק הוא חוק חלקי, וגורם למחדלים חמורים. אין לנו כנסת מתפקדת וממשלה כבר במשך יותר משנה ולכן צריך לבצע את השינוי כבר עכשיו, במיוחד לאור מצב החירום הקשה שעובר על כולנו. הערך העליון שיש לנו פה בארץ זו הערבות ההדדית ואין זמן, זה הזמן הוא עכשיו. חשוב שהערוצים המרכזיים - ערוץ 12, 13, 11 ישימו בועה בשפת הסימנים ויגדילו אותה משמעותית".

מה קורה לחירש במצב של בידוד?

"במצב של בידוד אנשים חירשים כבדי שמיעה עוד יותר מרגישים מבודדים. יש אוכלוסייה נוספת שהיא עוד יותר במצב סיכון, למשל אימא שלי. אימא שלי חירשת עיוורת. אנשים שיש להם תסמונת אשר נעזרים בתרגום שפת סימנים במגע כדי לתקשר עם אחרים. עכשיו שהם בבידוד אסור לגעת בהם אז זה עוד יותר מחמיר את הבדידות שלהם. זה יכול לגרום למצב נפשי קשה מנשוא. תדמייני מה זה להיות גם חירש וגם עיוור כשיש מגפה. מה זה אומר להיות במצב סיכון מבלי יכולת לתקשר עם אף אחד בעולם? חירשים עיוורים שנמצאים בבידוד נמצאים בסיטואציה קשה ובלתי נתפסת. ולא פשוטה. אין לזה פתרון כרגע כי הבריאות חשובה יותר ומה שחשוב זה שנעבור את המחלה הזו קודם כל או את החשד למחלה".

כיצד אפשר לסייע לחירשים או לחירשים עיוורים שנמצאים בבידוד?

"צריך לבקש לבקש שמי שנמצא בבידוד ישתמש בטכנולוגיה, ברייל, טלפון עם ברייל, ולשמור על הקשר עם העולם החיצון איכשהו. מעבר לזה אני לא רואה פתרון לחירשים-עיוורים. חרשים בבידוד זקוקים לשיחות וידאו כמו כל אחד אחר, החשש הקריטי כיום הוא שהמידע הקריטי שעובר בערוצים מרכזיים ובאתרי הדיגיטל, בפרט כל הודעות החירום לא נגישות.

"גם מוקדי החירום: מד"א משטרה, רשויות בשלב זה לא מספיק נגישים, בוודאי בזמנים כמו היום כשיש עומס על המערכת. אם חלילה קורה משהו למי חירש יסמס? עם מי ייצור קשר זה ממש לא ברור? חירשים מקבלים חצי מהשירותים שאדם לא חירש מקבל בימים אלה. אנא מכם עיתונאים יקרים, הפנימו את המסר וסייעו קודם כל בהפצת המידע לאוכלוסיות המוחלשות והנזקקות ביותר. חוסנה של חברה נמדד בערבות הדדית וקודם כל בדאגה לחלש".