"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מגפה? תלמדו מההנחיות של הרב מהמאה ה-19

איסור התכנסות של יותר מ-15 בני אדם והגרלה על תפילה בימים הנוראים בשל מגפת הכולרה • הרב עקיבא איגר חיבר הנחיות שמתאימות גם לימינו

,עודכן
תמונת המחשה // צילום: EPA

מגפה כלל-עולמית מסכנת חיים שפוגעת בסין, באירופה ובארה"ב ומצריכה היערכות מיוחדת ושינוי סדרי חיים ומשפיעה לרעה גם על העולם הדתי? – לא, זו לאהקורונהשלנו אלא מגפת הכולרה, שהשתוללה בעולם לפני כמאתיים שנה, הכניסה המונים להסגר כפוי והפילה חללים רבים בכלל רחבי העולם. אך בעוד בימינו בחזית המאבק במגפה ניצבים האפידמיולוגים והרופאים, בימים ההם מי שעמד בחזית היו דווקא הרבנים, מנהיגי הקהילות – ובהם רבי עקיבא איגר, מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים, שחי בפוזנא.

כאשר הכולרה הגיעה לפולין, ארץ מגוריו של הרב איגר, הוא פרסם קובץ הנחיות מפורט לקהל שנועד לסייע בעצירת התפשטות המחלה. בין ההנחיות הייתה הוראה להגביל ל-15 את מספר המתפללים בכל אחד ממנייני התפילה בבית הכנסת: "בעניין תפלה בבית הכנסת, לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון, אבל אפשר להתפלל כתות כתות ובכל פעם במתי מעט, ערך ט"ו אנשים".

הרב איגר לא הסתפק באמירה בלבד וביקש שההנחיה תיאכף באמצעות המשטרה המקומית, שתקפיד למנוע מאנשים להתקבץ בקבוצות גדולות: "ולחוש שלא ידחקו אנשים יותר מט"ו לבא לבית הכנסת, ואפשר על ידי עמידת שומר מפאליציי שומר מהמשטרה, להשגיח בזה, שמאחר ויש כבר כפי המספר אל יניחו לאחר לבוא לשם עד אחר ישלימו הם".

הרב איגר // צילום: ויקיפדיה

כדי להקטין את סכנת ההדבקה שבהתכנסויות מרובות משתתפים, קבע הרב איגר שאין חובה להתפלל במניין, ולקראת הימים הנוראים אף צמצם את מספר הבאים לבית הכנסת בראש השנה ויום הכיפורים באמצעות הגרלה שבה נקבע מי יזכה להתפלל במניין ומי יאלץ להתפלל בביתו. בנוסף, קיצר הרב את התפילות בציבור וחייב את המתפללים לשתות לפני התפילה לשם שמירה על בריאות הגוף.

מלבד זאת הנחה הרב איגר את קהל שומעיו להקפיד על הרתחת מי השתייה, שמירת ההיגיינה האישית ועל ניקיון הבתים, אוורורם ושטיפתם במים וחומץ, שנחשב אז לחומר חיטוי. הרב אימץ את הנחיות הרופאים של זמנו, ובמקום אחר כתב בחריפות נגד אלו שאינם מצייתים להוראות, ש"העובר על דברי הרופאים בזה חוטא לאלוקים במאוד וגדול עוונו מנשוא"; את היהודים מפרי הוראות הבידוד שקבע הוא המליץ למסור לידי רשויות, כדי שהם יטפלו בהם ביד קשה.

לאחר שהמגיפה עברה, זכה הרב איגר למכתב הוקרה מפרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, על חלקו בעצירתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר