מגפה כלל-עולמית מסכנת חיים שפוגעת בסין, באירופה ובארה"ב ומצריכה היערכות מיוחדת ושינוי סדרי חיים ומשפיעה לרעה גם על העולם הדתי? – לא, זו לא הקורונה שלנו אלא מגפת הכולרה, שהשתוללה בעולם לפני כמאתיים שנה, הכניסה המונים להסגר כפוי והפילה חללים רבים בכלל רחבי העולם. אך בעוד בימינו בחזית המאבק במגפה ניצבים האפידמיולוגים והרופאים, בימים ההם מי שעמד בחזית היו דווקא הרבנים, מנהיגי הקהילות – ובהם רבי עקיבא איגר, מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים, שחי בפוזנא.
כאשר הכולרה הגיעה לפולין, ארץ מגוריו של הרב איגר, הוא פרסם קובץ הנחיות מפורט לקהל שנועד לסייע בעצירת התפשטות המחלה. בין ההנחיות הייתה הוראה להגביל ל-15 את מספר המתפללים בכל אחד ממנייני התפילה בבית הכנסת: "בעניין תפלה בבית הכנסת, לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון, אבל אפשר להתפלל כתות כתות ובכל פעם במתי מעט, ערך ט"ו אנשים".
הרב איגר לא הסתפק באמירה בלבד וביקש שההנחיה תיאכף באמצעות המשטרה המקומית, שתקפיד למנוע מאנשים להתקבץ בקבוצות גדולות: "ולחוש שלא ידחקו אנשים יותר מט"ו לבא לבית הכנסת, ואפשר על ידי עמידת שומר מפאליציי שומר מהמשטרה, להשגיח בזה, שמאחר ויש כבר כפי המספר אל יניחו לאחר לבוא לשם עד אחר ישלימו הם".
הרב איגר // צילום: ויקיפדיה
כדי להקטין את סכנת ההדבקה שבהתכנסויות מרובות משתתפים, קבע הרב איגר שאין חובה להתפלל במניין, ולקראת הימים הנוראים אף צמצם את מספר הבאים לבית הכנסת בראש השנה ויום הכיפורים באמצעות הגרלה שבה נקבע מי יזכה להתפלל במניין ומי יאלץ להתפלל בביתו. בנוסף, קיצר הרב את התפילות בציבור וחייב את המתפללים לשתות לפני התפילה לשם שמירה על בריאות הגוף.
מלבד זאת הנחה הרב איגר את קהל שומעיו להקפיד על הרתחת מי השתייה, שמירת ההיגיינה האישית ועל ניקיון הבתים, אוורורם ושטיפתם במים וחומץ, שנחשב אז לחומר חיטוי. הרב אימץ את הנחיות הרופאים של זמנו, ובמקום אחר כתב בחריפות נגד אלו שאינם מצייתים להוראות, ש"העובר על דברי הרופאים בזה חוטא לאלוקים במאוד וגדול עוונו מנשוא"; את היהודים מפרי הוראות הבידוד שקבע הוא המליץ למסור לידי רשויות, כדי שהם יטפלו בהם ביד קשה.
לאחר שהמגיפה עברה, זכה הרב איגר למכתב הוקרה מפרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, על חלקו בעצירתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו