במדינות השונות מחפשים דרכים יצירתיות על מנת להתמודד עם מגפת הקורונה. סין, שבה פרצה המגפה, עשתה שימוש ברחפנים ובכלים בלתי מאוישים אחרים, הן כאמצעי למניעת הידבקות וצמצום המגע האנושי, הן ככלי שליטה ובקרה בערים שבהן הוטלו הנחיות והן כסיוע לצוותים הרפואיים – במדידת חום, בנשיאת תרופות, בחיטוי אזורים ועוד.
האם מדינת ישראל, אשר נערכת גם היא להתפשטות הקורונה, תאמץ גם היא שימוש נרחב ברחפנים ובכלים בלתי מאוישים למיגור המגפה, והאם היכולת לכך קיימת?
פרופ' יצחק אשכנזי, מומחה בינלאומי לניהול אסונות ומנהיגות בשעת חירום, חוסן קהילתי ואירועים רבי נפגעים, אשר נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם במוכנות רפואית למצבי חירום מורכבים ואסונות, אומר כי השימוש בכלים בלתי מאוישים בחירום למניעה ולטיפול באסונות הולך ומתרחב באופן דרמטי.
פרופ' אשכנזי, שחבר בוועדת ההיגוי של אירוע "InnoTech Tel Aviv Expo iHLS", שירת כרופא בצה"ל וזכור בישראל כמי שעמד בראש המשלחת הרפואית של פיקוד העורף לחילוץ נפגעי רעידת האדמה בטורקיה בשנת 1999. שם היה פרופ' אשכנזי שותף לחילוץ של הילדה הישראלית שירן פרנקו מבין ההריסות.
לדברי פרופ' אשכנזי, בעתיד, הרחפנים ישמשו את כל אחד מארגוני החירום לרבות: משטרה, כיבוי אש, שירותי אמבולנסים, פיקוד העורף, משטרת התנועה, רשויות מקומיות ועוד. סביר להניח שתוך זמן קצר, ארגוני חירום יכניסו רחפנים לתרגילים שהם מבצעים, ובהמשך גם לשגרת העבודה שלהם.
עופר חרובי, לשעבר רמ"ח כטב"מ בחיל האוויר וכיום יזם בתחום הרחפנים, אומר כי השימוש ברחפנים בזירה האזרחית בישראל הוא מינורי: "למרות היות מדינת ישראל מעצמה טכנולוגית בתחום כלי טיס בלתי מאוישים, שימוש נרחב ברחפנים בזירה האזרחית מחייב רגולציה כבדה, וזו נמצאת עדיין בחיתוליה - בישראל כמו במדינות רבות בעולם".
המומחים מסבירים כי כללי הרגולציה בישראל מקשים מאוד על הפעלת רחפן שלא בקשר עין עם מפעיל, ובכך מצמצמים מאוד את מגוון המשימות שהוא יכול לבצע.
כוחות הביטחון וההצלה בישראל עושים שימוש ברחפנים. השימוש הנרחב ביותר נעשה בצה"ל והוא הולך ומתרחב, כאשר כיום יש כמעט לכל מפקד פלוגה רחפן ומטיס רחפן כחלק מחוליית הפיקוד שלו. גם במשטרת ישראל עושים שימוש ברחפנים, בעיקר לאיסוף מידע ולפעילויות אכיפה, אך גם במשטרה, למעט מקרים חריגים המקבלים אישור מיוחד – עומדים בכללי הרגולוציה המחמירים.
להערכת פרופ' אשכנזי, השוק ימשיך ויסבול מרגולציה מסיבית, אך זוהי רגולציה של שגרת החיים, ובמהלך אסון הכול משתנה. "מכריזים "מצב חירום" וכול כללי המשחק משתנים באופן חד, כשהמטרות העיקריות הן: הצלת חיים, מניעת סבל והגברת החוסן הקהילתי. לכן סביר להניח, שבכול אסון משמעותי, המדינה תתיר שימוש נרחב ברחפנים. כמובן, הבעיה העיקרית היא, שאין עדיין מספיק מומחים בעולם היודעים לאפיין את מאפייני הרחפנים שישמשו את המענה לאסון".
אבי יריב, יו"ר "iHLS InnoTech Tel Aviv Expo" ומומחה בנושאי ביטחון המולדת, אומר כי נשאלת השאלה אם מחר בבוקר, כאשר הרשויות ירצו לאכוף הוראה שלא לאפשר לאנשים לצאת מבתיהם באזור מסוים – כוחות הביטחון וההצלה ידעו לבצע את המשימה הזו? האם בהמשך לדיונים התיאורטיים והערכות המצב על יכולות ומקרים ותגובות, האם ריאלי לצפות מכוחות הביטחון וההצלה לפעול ביעילות בהתראה מיידית – אם וכאשר יעלה הצורך? לדבריו, יש לבחון את התרחישים הללו כבר היום (סימולציות והרצת תרחישים), ללמוד ממה שעשו נכון בסין ולתרגל כבר עכשיו שילוב רחפנים ככלי שליטה, בקרה וסיוע בחירום. בנוסף יש לתת לנושא מענה רגולטיבי מיידי, ולא להגביל את כוחות ההצלה או להפוך אותם ל״מפירי חוק״ דה-פקטו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו