"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם הרשות הפלשתינית פעלה לעידוד ההצבעה בבחירות?

שיעור ההצבעה החריג של ערביי מזרח ירושלים בבחירות אינו מקרי • חברי הרשימה המשותפת פגשו את נציגי הרשות והווקף, ושוחחו על הבחירות שלושה שבועות לפני קיומן • בבחירות האחרונות נרשמה עלייה של יותר מ־4,000 מצביעים בשכונות הערביות בעיר

,עודכן
השייח' עכרמה סברי // צילום ארכיון: דודי ועקנין // השייח' עכרמה סברי // צילום ארכיון: דודי ועקנין

האם הרשות הפלשתינית עודדה לראשונה ערבים ממזרח ירושלים שמחזיקים באזרחות ישראלית, להשתתף בבחירות האחרונות לכנסת כדי שיצביעו לרשימה המשותפת ויחזקו את כוחה? נתוני ההצבעה החריגים והגבוהים יחסית בקלפיות שעמדו לרשות אזרחים ערבים, תושבי מזרח ירושלים, לצד פגישה שהתקיימה כשלושה שבועות וחצי לפני הבחירות בין חברי הרשימה המשותפת לבין אנשי הווקף וגורמי הרש"פ - מרמזים על תיאום אפשרי מוקדם מסוג זה.

באופן מסורתי מחרימים ערביי מזרח ירושלים את הבחירות, וזאת בהוראת הרש"פ וחמאס, אלא שהפעם השתתפו בבחירות לכנסת ה־23 יותר מ־6,000 אזרחים תושבי מזרח ירושלים. 5,304 מהם נתנו את קולם לרשימה המשותפת, וזאת בהשוואה ל־3,582 שהמשותפת קיבלה את קולם בבחירות לכנסת ה־22 ו־1,950 קולות בלבד שניתנו למרכיביה (שרצו אז בנפרד) בבחירות לכנסת ה־21.

באופן פורמלי נועדו הפגישות להביע התנגדות לתוכנית המאה, ובעיקר להביע תמיכה והזדהות עם השייח' עכרמה סברי, לשעבר המופתי של ירושלים ויו"ר דרשני אל־אקצא, שהורחק על ידי גורמי ביטחון לארבעה חודשים מהר הבית בעקבות מהומות שהתחוללו בהר. סברי מזוהה כבר שנים עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל שהוצא אל מחוץ לחוק, והוא מקורב גם לנשיא טורקיה ארדואן. בעבר ייחל סברי לחורבנה של ארה"ב ולהשמדתה של בריטניה, נפגש עם מנהיג חיזבאללה נסראללה והביע בעקיפין תמיכה (בתקופת האינתיפאדה השנייה) בפיגועי התאבדות.

בפגישות השתתפו כמעט כל חברי הרשימה המשותפת, ובהם אחמד טיבי - שכידוע שימש בעבר יועצו של יאסר ערפאת -וכן חתאם עבדל כאדר, מחזיק תיק אל־קודס ברש"פ, ראש מועדון האסיר הפלשתיני בירושלים מוחמד קודס, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שייח' כמאל חטיב, יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל מוחמד ברכה, וגם השייח' סברי.

מאור צמח, יו"ר ארגון "לך ירושלים", שסייע באיסוף החומרים לידיעה זו, העיר כי אין זו הפעם הראשונה שבה חברי הרשימה המשותפת מתערבים בנעשה במזרח ירושלים, וכי אפשר לראות אותם נוכחים בצמתים קריטיים, כגון משבר המגנומטרים ביולי 2017, ההשתלטות על מתחם שער הרחמים והפיכתו למסגד ועוד. לדברי צמח, ההתערבות לא נועדה להניח תשתית ליצירת חיים טובים יותר ודו קיום, אלא כדי לקדם את חלוקת העיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר