"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרב שרלו: אסור למבודד לצאת לחלק משלוחי מנות

הרב יובל שרלו קבע שאם אדם בבידוד יוצא לקריאת מגילה או משלוח מנות הוא חוטא • מכון צומת: אסור לקרוא מגילה בקהל של יותר מ-100 איש, וחל איסור לחלק מתנות לאביונים במזומן

,עודכן
משלוחי מנות // צילום: אורן בן חקון

הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, קובע בצורה חסרת תקדים כי אם אדם מבודד בבית חל עליו איסור לצאת לקרוא מגילה או לבצע משלוחי מנות בפורים, זאת מכיוון שהוא מסכן חיי אדם.

בטור שהתפרסם היום (חמישי) במסגרתבית מדרש "זיקים", קבוצת וואטסאפ שבה מועברים דברי תורה והגיגים של הרב, חידד את מחוייבות האדם להלכה, וכתב כי "החובה המוטלת על האדם אינה מוגדרת כחובה לקרוא מגילה, כמו גם לצום ביום הכיפורים, או לעלות לארץ ישראל. החובה המוטלת על האדם היא לקיים את ההלכה, ובדרך זו לממש את המחויבות לציוויו של הקב״ה. כשההלכה מחייבת לקרוא מגילה – הוא חייב לעשות כך; כשהיא מחייבת לצום – הוא חייב לעשות כך; כשהיא מחייבת לעלות לארץ ישראל – הוא חייב לעשות זאת. וגם להתפלל במניין".

"אולם, כשההלכה אוסרת לצאת לקריאת מגילה ולמניין או משלוח מנות ישיר; כשההלכה מחייבת אותו לשמור על נפשו ולא לצום; כשההלכה אוסרת לעלות לארץ ישראל בתקופות מסוימות – אזי הדברים אסורים", הבהיר הרב שרלו והוסיף: "זו צריכה להיות עמדת היסוד של שומרי ההלכה".

"על כן, במצב בו אנו נמצאים, מי שיוצא למקרא מגילה כאשר הדבר אסור – אינה מקיים מצווה אלא להפך; ומי ששולח מנות בדרך שמסכנת את המקבלים – אינו מקיים מצווה אלא להפך; ומי שמציית להלכה המחייבת להימנע מסיכון, ובוודאי שלא לסכן אחרים – הוא העושה את דבר ה׳", סיכם הרב שרלו.

ובתוך כך, פרסמו במכון צומת הוראות חד משמעיות בנוגע להתנהלות של שומרי מסורת בנוגע לפורים, ביניהם הוראה חריגה בדבר התכנסות לקריאת מגילה וקריאת פרשת "זכור". "על כלל הציבור להקפיד לא להתכנס יותר מ-100 איש לקריאת פרשת זכור, אם יש חשש שמישהו מהקהילה חזר מחו"ל לאחרונה – וזה כמעט בכל קהילה היום. לא להתכנס יותר מ-100 איש לקריאת מגילה", הורה הרב מנחם פרל, ראש המכון.

בנוסף, הורה לא להעניק מתנות לאביונים במזומן. "מתנות אביונים לתת באפליקציה או בהעברה בנקאית ולא מזומן", כתב. בנוגע למצוות זכר למחצית השקל, ציין "אשכנזים רגילים להגביה חצי שקל (או 3 חצאים) ולתת צדקה במקומם – לוותר על המנהג הזה השנה".

כמו כן, בעקבות הוראתו של הרב הראשי דוד לאו, הנחו בבית כנסת ברחבי הארץ לא לנשק ספרי תורה בעת הוצאתם מארון הקודש, ולוותר על נישוק מזוזות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר