"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכרעה או בחירות נוספות? כל התרחישים האפשריים, רגע לפני פתיחת הקלפיות

האם הימין יכול לנצח? • מה הסיכוי לבחירות נוספות? • כיצד תוכל כחול לבן להקים ממשלת מיעוט? • מה המסלול הפוליטי שיאפשר לליכוד להקים ממשלה גם בלי רוב לגוש הימין? • והאם לגנץ יש סיכוי לשכנע את הימין להפנות עורף לנתניהו? • ישראל בוחרת בפעם השלישית בתוך שנה

,עודכן
רה"מ נתניהו בכותל היום

בחירות רביעיות, הכרעה של גוש הימין, ממשלת מיעוט או מרד בליכוד נגד נתניהו, אלה חלק מהתרחישים האפשריים רגע לפני פתיחת הקלפיות לבחירות לכנסת ה-23.

ניצחון גוש הימין:הליכוד, ש"ס, ימינה ויהדות התורה. בפעם הקודמת מנתה קבוצה זו55 מנדטים,אולם בפעם לפניה (בחירות 2019 א') הצליחו יחד עם כולנו להגיע ל-60 מנדטים. המשימה שנטל על עצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו תגיע הערב לרגע המבחן כאשר יתברר אם מאמציו בשבועות האחרונים נשאו פרי או לא. במקרה של 61 מנדטים למפלגות גוש הימין יחד (החלוקה הפנימית פחות רלוונטית לעניין זה), יקים נתניהו ממשלה ובשלב מאוחר יותר ינסה להרחיב את המבנה הקואליציוני בחודשים הבאים. במקרה כזה יהיה בני גנץ יו"ר האופוזיציה ויהיה חייב לנסות בכל כוחו לשמור על שלמות מפלגתו בעוד שבליכוד ינסו לנגוס בכחול לבן ולגייס ח"כים לשורות הממשלה.

יגיעו ל-61 מנדטים? נתניהו, בנט ודרעי // צילום: אורן בן חקון
יגיעו ל-61 מנדטים? נתניהו, בנט ודרעי // צילום: אורן בן חקון

היעדר הכרעה בין הגושים:חוסר הכרעה בין הגושים שמוביללבחירות נוספות.זהו התרחיש המדובר ביותר והצפוי ביותר במערכת בחירות זו. על פי תוצאות האמת של שני הסיבובים הקודמים, וכמו תוצאות הסקרים במהלך השנה החולפת, אין לאף גוש 61 מנדטים להקמת ממשלה. בשל כך, ובשל הערכה כי הצדדים גם הפעם עשויים להתחפר בעמדותיהם ולא להסכים לשבת זה עם זה בממשלת אחדות - אנו צפויים בנסיבות אלה להגיע למערכת בחירות בסיבוב נוסף, רביעי במספר, ברציפות.

ממשלת מיעוט בראשות כחול לבן:בפעם הקודמת סירבו אביגדור ליברמן וסיעת ישראל ביתנו, כמו גם ח"כים בודדים בסיעת כחול לבן, להקים ממשלת מיעוט הנשענת על הרשימה המשותפת. אולם אין זה אומר, ולמרות ההבטחות הנשנות, שלא זה מה שכן יקרה הפעם. אמנם גם יו"ר כחול לבן בני גנץ וגם יו"ר ישראל ביתנו ליברמן התחייבו שלא יתנו יד להקמת ממשלה בתמיכת או בהימנעות הח"כים הערבים, אולם גורמים אחרים בגוש השמאל, ובהם גורמים בכחול לבן, לא שוללים זאת. רק לאחרונה אמר יו"ר העבודה-גשר-מרצ,ח"כ עמיר פרץ,כי קואליציה של כחול לבן, העבודה-גשר ומרצ ותמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת וליברמן היא דבר שבהחלט נמצא על הפרק.

עמיר פרץ ואביגדור ליברמן // צילום: אורן בן חקון
עמיר פרץ ואביגדור ליברמן // צילום: אורן בן חקון

ממשלת ליכוד בשיתוף עריקים מגוש השמאל:זה אמנם תרחיש דחוק ביותר, אולם אין להסיר אותו לחלוטין מהשולחן. אם נתניהו משיג 60 מנדטים ומטה עבור גוש הימין, בטרם יחזיר את המנדט שיקבל להרכיב ממשלה, ינסה ראש הממשלה לגייס כמה ח"כים משורות כחול לבן או ישראל ביתנו, על מנת להרכיב ממשלה בכל זאת באמצעותם.

במערכת בחירות 2019 א' ניסה נתניהו ביום האחרון לגייס את מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי לקואליציה בראשותו, אבל גבאי החליט ברגע האחרון לא להיכנס לממשלה והכנסת פוזרה. נתניהו ינסה גם הפעם, במקרה של חוסר הכרעה, לגייס ח"כים באופן דומה. עם זאת, החוק מקשה על פרישה ממפלגה ומהלך כזה גורר סנקציות על אותו ח"כ שפרש כמו למשל שלילת האפשרות שיתמודד בכנסת שלאחר מכן ברשימה קיימת. דבר זה עשוי להרתיע ח"כים מלפרוש מכחול לבן או ישראל ביתנו ולעבור לקואליציה.

גוש הימין מתפרק:גם פה מדובר בתרחיש דחוק למדי אולם גם אותו אין להסיר מהשולחן. במקרה של חוסר הכרעה, ינסה גנץ לפרק את גוש הימין, משימה שבה נכשל בפעם הקודמת, ולצרף את אחת הסיעות החרדיות או את סיעת ימינה לקואליציה בראשותו.

הערכה היא כי תרחיש כזה יהיה אפשרי, אם בכלל, רק במקרה שגוש הימין ינחל מפלה בלתי צפויה וירד ממספר המנדטים הנוכחי. בפעם הקודמת סיכל נתניהו מעבר של הימין החדש באמצעות מינויו של נפתלי בנט לשר הביטחון. הערכה היא כי כעת, גוש הימין עוד מהודק יותר ומגובש יותר מהפעם הקודמת, כך שמשימת הפירוק תהפוך בפעם הזאת למשימה קשה בהרבה.

מרד בליכוד:תרחיש נוסף באותו כיוון הוא חבירה של גורמים מהליכוד לממשלה של כחול לבן. בני גנץ מכריז כי זו האופציה המועדפת עליו בנתונים הקיימים - ממשלה של כחול לבן וליכוד ללא נתניהו, אולם נראה כי כמו גוש הימין, כך גם הליכוד מגובש יותר מאשר בפעם הקודמת. זאת בעקבות הפריימריז לראשות המפלגה, שבהם ניצח נתניהו ברוב גדול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר