"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה בתעמולה: בקמפיין כחול לבן כישלון רודף כישלון

הניסיון להציג ליכודניקים מתלבטים שעברו להצביע לרשימה הסתבך וההצהרה בעניין "רוב יהודי" נתפסה כביטוי גזעני • בינתיים, קמפיין השנאה של ליברמן ממשיך • דעה

,עודכן
יו"ר כחול לבן בני גנץ ומספר ארבע גבי אשכנזי // צילום: יהודה פרץ

משהו לא טוב עובר על הקמפיין של כחול לבן. המציאותלא מרחמתעל התעמולה. קחו, למשל, את קמפיין "הליכודניקים המאוכזבים". הרעיון לכאורה נהדר: בואו נמשוך ליכודניקים מתלבטים בכך שנראה להם עוד ליכודניקים שעברו להצביע כחול לבן. ככה מייצרים מומנטום של עריקה המונית, לא? אבל איכשהו בשלב המעבר לביצוע, המציאות התערבה ועשתה את החיים קשים.

"מצביעי ליכוד כל החיים" שכיכבו בקמפיין, נחשפו על ידי גולשים ברשתות החברתיות כפעילי יש עתיד ותיקים. ליכודניקים בולטים שצוטטו בקמפיין כ"מאוכזבי ליכוד" - דרשו מכחול לבן שלא להשתמש בדבריהם. השרה לשעברלימור לבנתהתלוננה שהמפלגה פרסמה "פייק סרטון מבושל" שלה, וזו הסירה את הסרטון לאחר אזהרות. "נולדתי מח"ל ונשארתי מח"ל", הבהירה לבנת. וליכודניק אחר שצוטט בקמפיין, יו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון, פנה גם הוא למפלגה בדרישה להסיר את תמונתו וקולו מסרטוני התעמולה, כדי שלא ייווצר רושם שתיכון תומך במפלגת כחול לבן. החיים קשים.

הסרטון המזויף של כחול לבן שהוסר מהרשת

ופלופ רודף פלופ: חברו של גנץ למפלגה, יאיר לפיד, הצהיר שהמפלגה שואפת ל"רוב יהודי" בכנסת, דהיינו: קואליציה שאינה נשענת על קולות המפלגות הערביות. מעבר לעובדה שמדובר בתרחיש דמיוני לעת עתה, מצביעים רבים של גנץ-לפיד לא אהבו את הביטוי ה"גזעני" הזה. חוץ מהסכסוך עם הבייס, גם החבר למפלגה עפר שלח אמר שהוא "לא כל כך אוהב את הביטוי הזה".

רוב יהודי, כזכור, הוא בכללהדגל של השמאלבכל תוכניות הנסיגות למיניהן, והמשפט "אנו מאמינים בזכותנו לחיות במדינה עם רוב יהודי" עדיין מתנוסס באתר יש עתיד. לפיד הבין את הרמז, חזר בו ואמר שהוא בכלללא היה צריך להשתמש בביטוי.וכך הצליח לפיד לעצבן גם את התומכים משמאל וגם את המתלבטים מימין ויצא קירח מכאן ומכאן. אגב, הליכוד לא טען שבכחול לבן נשענים על קולותיהם של אזרחי ישראל הערבים - אלא על מפלגות ערביות המגלות הזדהות עם האויב. מי שהפך את הדברים לעניין גזעני, למרבה האבסורד, היו דווקא החברים בכחול לבן.

***

ועוד משהו: המוטיבים האנטי־חרדיים, המזכירים מאוד מוטיבים אנטישמיים, ממשיכים ללבלב בתעמולה של ישראל ביתנו, בעיקר זו שפונה לקהל דובר רוסית. העיתונאי ישי פרידמן מ"מקור ראשון" פרסם שבסרטון תעמולה שפורסם בדף הפייסבוק ברוסית שלאביגדור ליברמן,מוצג החרדי בארכיטיפ הישן של היהודי תאב הבצע: החרדי מחבק שק כסף גדול (בכיתוב "התקציב"), בעוד החייל נותר עם כיסים ריקים.

קמפיין שנאה שכזה ראוי שיהיה מחוץ לתחום של התעמולה, אך הנה אנחנו רואים שקמפיינרים סבורים שהוא דווקא גורף קולות. אז אם תהיתם מיהו הציבור שמוכן להצביע למפלגה שבזכותה אין יכולת להרכיב ממשלה, ואיתה נגיע גם לבחירות רביעיות, חמישיות וכן הלאה - ייתכן שהתשובה טמונה כאן, למרבה העצב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר