"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כבר לא מלכת הרייטינג: ב-NBA ממשיכים לאבד קהל

שינויים בהרגלי הצעירים • הפרשי השעות בין המזרח למערב • חוקים שהפכו את הליגה בתחילת שנות האלפיים • ואולי מוצר הצריכה הבסיסי פשוט לא טוב? • נתוני הצפייה באן.בי.אי ממשיכים לצנוח, ופתרון ממש לא נראה באופק

,עודכן
צילום: אי-אף-פי // לברון ג'יימס. הליגה שינתה את פניה

הרייטינג של האן.בי.אי יורד גם השנה, והקצב שבו הוא דועך בשנים האחרונות מדאיג רבים סביב הליגה הטובה בעולם. לאחרונה כולם מעלים עוד ועוד תיאוריות, מנסים להסביר מדוע. ואיכשהו, משום מה, אף אחד כמעט לא שואל פשוט: 'רגע, אולי הכדורסל לא מספיק טוב?'

על מה כן מדברים? וואו, על המון דברים. על שינויים בהרגלי הצריכה, כמובן, ועל כך שהקהל הצעיר מעדיף קליפים באינסטגרם על פני משחקים שלמים בטלוויזיה, כי לצעירים אין יכולת להתרכז בדבר אחד למשך הרבה זמן (אבל לא תוהים איך זה שאותו קהל בדיוק יודע מצוין לשבת לבינג' של סדרה אחת בנטפליקס במשך לילה שלם).

מדברים על כך שהאן.בי.אי הפכה יותר ויותר לליגה של שחקנים ולא של קבוצות, מה שמתבטא בפחות צפייה במשחקים שלמים ויותר בתקצירים. או על כך שפציעות של לא מעט כוכבים - כמו שיש השנה - עלולות להוביל גם לירידה ברייטינג (אבל זו ממש לא השנה הראשונה שהוא יורד).

מדברים על זה שרוב כוכבי הליגה נמצאים במערב, ולכן המשחקים המרכזיים של הלייקרס והקליפרס משודרים מאוחר מדי עבור אוכלוסיות גדולות של החוף המזרחי, ושלוח המשחקים השנה הכיל הרבה משחקים של גולדן סטייט וניו אורלינס, שנפגעו מהפציעות של סטף קרי וזאיון וויליאמסון. ועוד ועוד.

אבל כשכולם יוצאים מנקודת ההנחה שאין בעיה במשחק, ברור שהם ימצאו סיבות אחרות לירידה ברייטינג.

אפילו כשמדברים על פתרונות, מדברים על לקצר את לוח השנה או לפחות להכניס בו שינויים שיאפשרו גמישות לגופי השידור (אגב, יכול להיות שפתרון חלקי באמת מעניין יהיה להציע את תוכני הליגה דרך שירותים כמו נטפליקס, אבל זו הצעה לא מבוססת שפשוט נשמעת לי הגיונית). מדברים על הוספת טורנירי "גביע" באמצע העונה ובסופה, על שינויי פורמט (כמו שעשו באולסטאר). אבל מישהו מדבר על איך נראה פוזשן באן.בי.אי?

לברון מול אמביד. מדברים על הוספת טורנירי "גביע" באמצע העונה ובסופה // צילום: אי-פי

ובאותו הזמן, אגב, נשמעים גם קולות הרגעה שאומרים שהרי שווי הקבוצות עדיין מטפס, ושאולי רייטינג מסורתי של טלוויזיה הוא כבר נתון די מיושן ולא חשוב כמו שהיה.

והכל נכון, במידה זו או אחרת. יש בעיה, גם הקומישינר של האן.בי.אי, אדם סילבר, התראיין בנושא. אבל איכשהו, אפילו כשמישהו כן מדבר על "המוצר עצמו" ואפילו משתמש במילים המפורשות "מוצר הבסיס", הוא עדיין תמיד מדבר על העטיפה. האם יש יותר מדי משחקים? האם יש יותר מדי הפסקות? האם רק הרבע האחרון מעניין?

העניין הוא שגם כל הדברים האלה הם הרי לא "המוצר הבסיסי". כי המוצר הבסיסי זה מה שקורה כשמתנהלת התקפה מול הגנה, זה המוצר הבסיסי. והוא השתנה מאוד בשני העשורים האחרונים - בכוונת תחילה של מנהלי הליגה. והשתנה יותר ויותר בשנים האחרונות.

ואולי חשוב לציין שכשהרייטינג של הליגה היה בשיאו, הכדורסל באן.בי.אי היה אחר לגמרי. כן, הוא היה יותר פיזי ואגרסיבי, ויותר איטי. אבל הרייטינג אז, בשנות ה־90, היה גבוה בהרבה, כשהמשחק היה "ספורט מגע" לכל דבר.

באג 2000

הפרישה של מייקל ג'ורדן ואירועים אחרים הובילו לירידה ברייטינג, וועדה מיוחדת שינתה בתחילת שנות האלפיים שני חוקים מהותיים במשחק, במטרה מוצהרת להפוך אותו למעניין יותר: איסור חמור יותר ויותר על השומר לגעת בתוקף, ואיסור על ההגנה "לחכות בצבע" ("3 שניות בהגנה"). זה שינה את המשחק, בכוונת מכוון כאמור - כדי להפוך אותו למהיר יותר, להתקפי יותר. כדורסל שעוזר לשחקני חוץ להלהיב.

הגריק פריק חוגג. יש בעיה במוצר? // צילום: אי-פי

לאחר מכן התווספה מהפכת האנליטיקס, שבעקבותיה כולם זורקים יותר ויותר (ויותר ויותר) שלשות. וכך כיום המשחק - יסכימו כולם - שונה מאוד ממה שהיה בעבר. ואין פה נקודה נוסטלגית. רק לוגיקה. פעם היה כדורסל אחר - והיה יותר רייטינג. היום יש כדורסל מסוג חדש - ויש פחות רייטינג. שווה מחשבה?

אז ברור שיש פה עניין של טעם, וברור שיש עוד סיבות. רבים מאוהדיה השרופים ביותר של הליגה לא מוכנים לשמוע שיש בעיה במוצר, וגם הליגה עצמה כרגע מעלימה מזה עין. וכן, כל הסיבות שהוזכרו כאן ועוד אחרות תורמות את שלהן לירידה ברייטינג. ואולי באמת הרייטינג הדועך איננו בעיה קריטית שצריכה להכניס את כולם לפאניקה.

אבל איכשהו, נדמה שדווקא את השאלה הכי פשוטה - האם יש בעיה בכדורסל שמשוחק על הפרקט? - אסור לשאול. עוד יגידו שאתה הייטר.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר