לוקץ' על הסכין: בראנץ' בטאיזו

שישי צהריים, אני בדיאטה אימתנית שגבתה מחיר של 15 קילו, הרעב מקרקר כמו תרנגול במושב שקר כל שהוא, והבננה והתפוח שמותרים עליי מפתים אותי כמו שבני גנץ מתפתה לבוא לעימות טלוויזיוני.

הספינה שטה ישר וברקע נשמעת קולה של סירנה: "לוקץ׳, בוא לטאיזו, יש פה בראנץ׳ שלא ניסית". הסירנה הוא חברי הטוב רוי שמבשר שהבננה והתפוח יאלצו לחכות למחר, היום אוכלים.

הגענו לטאיזו, מסעדת הגורמה האסייתית בניצוחו של השף יובל בן נריה, שמציעה בראנץ׳ עסקי טעים ומשתלם במיוחד בימי שישי.

לאחר קפה נחמד הגישו לנו לחמניות באן מאודות שעשויות מעננים סינים (בלי קורונה, בדקתי) לצד מתבל איולי קארי חביב. העסקית כוללת שתי ראשונות ומנה עיקרית לבן אדם, חלקנו טרטר טאיזו, ברוסקטה טונה וארנצ׳יני הודי.

הטרטר היה מיוחד מאוד, שני ביסים של מיני גביע גלידה שממולא בדג, קציפה נהדרת וביצי דגים, נאכל בביס אחד (בהמלצת המלצרית) והיה טעים ומרענן.

ברוסקטת הטונה הייתה מיוחדת, והטעמים ההודים מאוד הורגשו בה, מעט כבדה יחסית למנה עם טונה, ולמרות שהייתה טעימה, זו המנה הפחות מומלצת ממה שאכלנו.

המנה המצטיינת הייתה הארנצ׳יני ההודי, ארנצ׳יני קסום וקריספי עם רוטב אדום שמוגש על עלה חסה שבאמת מוסיף למנה ולא גורם לי לשאול ״למה יש פה חסה לעזאזל?"

לעיקריות חלקנו דאק אנד אגז (גרסה של סטייק אנד אגז) וקריספי צ׳יקן בנג. הדאק אנד אגז הייתה אינטרפרטציה מעניינת למנה הקלאסית, סטייק ברווז מוקפץ עם שלל ירקות בנוסח אסייתי ושתי ביצים שעשויות מעולה עם תיבול נהדר, מנה מומלצת וגם מתאימה לנמנעים מגלוטן.

הקריספי צ׳יקן הזכיר לי למה אני שמן מלכתחילה, עוף מטוגן ונהדר על מצע של פיתה הודית שסופחת את כל טעמי הטיגון הקסומים וסותמי העורקים, מנה נהדרת שהשאירה טעם של עוד ורצון עז לנסוע לנצרת לסניף החדש של kfc.

שבעים ומרוצים הזמנו חשבון, 290 שקלים בלבד לכל הארוחה הנפלאה הזאת, מחיר משתלם ביותר כשמדובר באחד השפים המצטיינים בארצנו הקטנה והשמנמנה.

תזכרו שלא צריך להיות רוטשילד בשביל לאכול במסעדות הכי טובות בארץ, צריך פשוט לבוא בעסקיות. עד לפעם הבאה אני הייתי לוקץ׳, שיהיה בתאבון.