בעוד שבוע ימלאו 100 שנה לקרב תל חי, שהפך מיתוס וסמל לדבקות וללחימה עיקשת על כל נקודה בארץ ישראל. למעט יוסף טרומפלדור, שאר הלוחמים שנפלו בו נשכחו, ובהם שתי נשים שהפכו ללוחמות הראשונות שהקריבו את חייהן במערכות ישראל: דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק.
דראכלר נולדה ב-1896 באוקראינה ועלתה לארץ ישראל ב-.1913 עם עלייתה הגיעה לתל עדש שבעמק יזרעאל, מקום התיישבות משפחות ארגון השומר, שם התקוממה על התפקידים שייעדו לנשים: מבשלות במטבח הרווקים שפעל ביישוב. בהמשך לחמה בהחלטת אסיפת "השומר", שחילקה את הנשים לבעלות חברות אקטיביות שהקנתה להן זכות הצבעה באסיפות, וחברות פסיביות שאפשרה להן להשתתף באסיפות אך ללא זכות הצבעה. דראכלר, יחד עם שתי צעירות נוספות, דרשה לשנות את ההחלטה.
צ'יזיק נולדה בטומשפול שברוסיה ב-,1897 בת שישית למשפחה בת עשרה ילדים. היא עלתה לארץ עם משפחתה ב-.1907 המשפחה נדדה בעקבות פרנסת האב מחוות סג'רה לכנרת המושבה, עד להשתקעות כאיכרים במנחמיה בשנת ,1911 שם התמסרה ללימודים ולעבודה במשק. על פי עדות מחנכה, זאב כרמי, היא כתבה חיבור עם סיום לימודיה בבית הספר היסודי המתאר שיח בין שתי אימהות שכולות מהמושבה, שלו היתה עדה, ואת בקשתה לזכות ולהשתייך לאלה שנפלו על קידוש הארץ כ"גיבור במלחמת העם". יום אחרי שהגיעה לחוות תל חי, מצאה את מותה בקרב. דראכלר נפלה שלושה שבועות אחרי הגעתה.
שרה צ'יזיק // צילום: אייל מרגולין - ג'יני
ממחקר, שערכה ד"ר סמדר סיני, עולה כי דווקא בעשור הראשון לנפילתן ייחודן כפורצות דרך בתחום זה זכה לתשומת לב רבה ביישוב היהודי בארץ ובתנועה הציונית העולמית. דוגמאות לכך מביאה ד"ר סיני לא רק מעיתונות התקופה ומספריה, שאחד מהם אף הציע להאדיר את שמן בדומה לרחל אמנו, אלא גם במונומנטים שיוצרו להנצחתן בתודעה הלאומית של אותה תקופה.
כך, לדוגמה, מעטים יודעים כי לפחות עד שהוקם פסל "האריה השואג" באמצע שנות ה-,30 המונמנט העיקרי שהנציח את הנופלים היה "פסל הגליל ושומרותיו". הפסל הוצב מאמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת בחדר העליון שבחצר תל חי על שולחן שלפניו היה מונח ספר מבקרים, והוא שימש מוקד עלייה לרגל לרבים.
הפכו לגלויה
"אנדרטות לזכר נופלים בעלות מוטיבים נשיים מלמדות על התפיסות המגדריות בתוך חברה מתהווה באשר לקשר בין לאום, מדינה ומקומה של האישה בחברה לאומית מתפתחת", כתבה ד"ר סיני במחקרה, "האידיאולוגיה הציונית המגדרית בעשורים הראשונים של המאה הקודמת, בדומה לאידיאולוגיה הלאומית האירופית, ייעדה לנשים תפקיד כסוכנות של היסטוריה בתוקף מהותן כאימהות האומה. האם התכוון הפסל להמשיג את הנשים הללו כסמל לאימהות האומה, לאימהות העם? 'אם האומה' היה ייצוג מקובל ורווח בשיח הלאומי האירופי אחרי מלחמת העולם הראשונה, ונראה שהפסל יעקב דב גורדון כפסל הכיר אותו, וייתכן כי אף הושפע ממנו".
דבורה דראכלר // צילום: אייל מרגולין - ג'יני
דוגמה נוספת לכך מביאה סיני בדמות גלויה שהופצה באוסטריה ועליה דיוקן של דראכלר וצ'יזיק מתחת לדמותו של טרומפלדור. "זו התייחסות מגדרית המייחדת אותן משאר הנופלים בתל חי, להוציא טרומפלדור", כותבת ד"ר סיני, "הגלויות הן למעשה הנצחה ייחודית המעניקה להן מקום נפרד וחשוב בזיכרון הקולקטיבי בהשוואה לנופלים האחרים".
"אין אזכור לנשים"
לדברי ד"ר סיני, עם הקמת המצבה המוכרת להנצחת שמונת הנופלים בדמות פסל "האריה השואג" בשנת ,1934 הלך והצטמצם מיקומן הייחודי של הנשים במיתוס תל חי. "כבר בכתב המינוי של הוועדה שהוקמה ליצירת אנדרטה נקבע כי תוקם 'מצבה לחללי תל חי, יוסף טרומפלדור וחבריו'. כלומר, הנופלים זוהו כ"טרומפלדור וחבריו". אין כלל אזכור לנשים, והן נבלעו בתוך קבוצת השייכות הגברית: חבריו".
קשה להצביע על הנקודה שבה נטמע זכרן של הנופלות עם "חבריו של טרומפלדור", אולם ד"ר סיני מציעה כמה סיבות אפשריות לכך. בין השאר, היא מעלה אפשרות כי לא היה מדובר באפליה מגדרית מאחר שגם שאר נופלי תל חי נשכחו כאינדיבידואלים.
פסל האריה השואג בתל חי // צילום: אייל מרגולין - ג'יני
מנגד, ייתכן שלו דראכלר וצ'יזיק היו משתייכות לתנועה אחרת, זכרן היה מונצח עד עצם היום הזה. "ייתכן שהיחס התנועתי השלילי לאפשרות שנשים תהיינה לוחמות כמו הגברים הוא שעשוי לעמוד מאחורי אי-הבניית מיתוס נופלות תל חי כגיבורות הנשיות החדשות על ידי התנועה שלהן: תנועת הפועלים", כותבת ד"ר סיני, "מעניין לציין כי את מקומן של דראכלר וצ'יזיק כגיבורות העבריות שנפלו למען המולדת תפסה לימים חנה סנש, שתנועתה, הקיבוץ המאוחד, היא זו שהציבה אותה בפנתיאון הגבורה ההתיישבותית".
בימים הקרובים יתקיים במכללה האקדמית תל חי כנס בינלאומי לציון 100 שנה לקרב תל חי. האירוע יישא גם את שם הספר שייצא לאור בשבוע הבא: "תל חי - 1920-2020 בין היסטוריה לזיכרון", בעריכתם של פרופ' אמיר גולדשטיין ופרופ' יעל זרובבל. בספר מופיע גם מחקרה של ד"ר סיני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו