המידע החשוב באמת סמוי מעיני הגולשים

בעוד פחות מחודש יצביעו אזרחי ישראל בפעם השלישית בתוך שנה. העידן הדיגיטלי נתפס כעידן של פתיחות ושקיפות, עידן שבו כל המידע מצוי במרחק הקלקה אחת מאיתנו. אך האם זה באמת כך? בעידן הביג דאטה, יותר מאי פעם, קמפיינים פוליטיים מקוונים נושאים אופי של אשליה, הסתרה ואחיזת עיניים.

פלטפורמת הקמפיינים העיקרית היא עדיין פייסבוק. אף שפייסבוק נתפסת כפלטפורמה הפונה בעיקר לקהלים המבוגרים, היא עדיין מתפקדת ככיכר העיר הדיגיטלית. במערכות הבחירות האחרונות ראינו שימוש גדל והולך בשידורים חיים (פייסבוק לייב) מצד הפוליטיקאים, כמעקף לשידורי המדיה המסורתיים, כמו גם שימוש בצ'אט־בוטים הפונים במסרים אישיים (לעיתים שנויים במחלוקת) הסמויים מן העין, ויכולים להיראות רק על ידי נמעניהם במסנג'ר.

מעניינים יותר הם הקמפיינים שפנו לאוכלוסיות מפולחות ו/או ספציפיות - החל מהאינסטגרם, המעביר מסרים בפורמט סיפורי, בתמונות ובסרטוני וידאו קצרצרים, בעיקר לבני דור ה־Y וה־Z; עבור בעימותים של אנשי תקשורת ופוליטיקה בטוויטר, הנתפס כפלטפורמה אליטיסטית ליודעי ח"ן או למשתמשים כבדים; דרך מסרים בוטים יותר, ופורמליים פחות, לציבור המשוכנעים בווטסאפ ובטלגרם, באמצעות קבוצות פוליטיות ייעודיות וכן קבוצות מפלגתיות; ועד למבול המסרונים שהציף את הטלפונים החכמים של כולנו.

פייסבוק משמשת שחקן פוליטי לכל דבר ועניין במערכות הבחירות האחרונות. לעיתים היא נענית לפניות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולעיתים לא; לעיתים היא אוכפת כללי מדיניות פנימיים ולעיתים לא. הכלי שהשיקה פייסבוק לפני מערכת הבחירות הראשונה במארס 2019 - ארכיון המודעות הפוליטיות - מציע שקיפות לכאורה. הוא מאפשר צפייה בכלל המודעות הממומנות המתפרסמות בפייסבוק, וכך מתאפשר, לכל מי שמעוניין, לדעת אילו גורמים עומדים מאחורי המודעות, כמה כסף השקיעו, לאיזה מגדר פנתה המודעה ובאיזה אזור. אלא שאליה וקוץ בה: פייסבוק לא ניטרה דפים שהגדירו עצמם כעמודי חדשות, פרופילים אמיתיים שהופעלו על ידי גורמים אינטרסנטיים (בחינם או בתשלום) ומפרסמים פוליטיים שאינם מזדהים. יתרה מכך, הארכיון מספק אך ורק נתונים כלליים לגבי היקף החשיפה של מודעות פוליטיות וטווח עמום ביותר של עלות המודעה, בעוד המדד החשוב במודעות הפוליטיות הוא קהל היעד - ולגביו לא ניתן למצוא מידע.

בעידן פוסט "קיימברידג' אנליטיקה", של פילוחי מיקרו, היוצרים קמפיין מותאם אישית לכל בוחר ובוחרת - היכולת לבחון בעין ציבורית וביקורתית את הקמפיינים המוצעים לציבור מצטמצמת והולכת, ותלויה בשיתופי פעולה ציבוריים המבוססים על צילומי מסך, למשל פרויקט מטורגטים. הודעת פייסבוק מהחודש האחרון, שלפיה "לא נגביל התבטאויות שקריות של פוליטיקאים" באצטלת חופש הביטוי, ממשיכה את הקו שנוקטת החברה גם בבחירות לנשיאות ארה"ב - ומגדילה את הצורך בעיתונות חופשית ובביקורת ציבורית בישורת האחרונה שלפני בחירות מועד ג'.

הכותבת היא חברת סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן ומתמחה בפוליטיקה מקוונת