הרב משיב: מותר לאכול צ'יזבורגר מבשר מעבדה?

לאחרונה פורסם שסטרטאפים רבים העוסקים בבשר מעבדה עובדים בישראל. אחת מרשתות המזון שמוכרות המבורגרים אף הודיעה כי בתוך כשנה וחצי תחל למכור המבורגר מבשר מודפס. מכך עולה השאלה המתבקשת – האם בשר מעבדה נחשב לבשרי והאם מותר לאכול אותו עם גבינה?

לפני כשש שנים פרסמה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מאסטריכט מהולנד כי לאחר עשר שנות מחקר מצאו דרך ליצר 'בשר' בתנאי מעבדה מתאי גזע שהוצאו מפרה. את תאי הגזע הזינו בשומנים, סוכרים וחלבונים והניחו אותם על מצע של אצות ים המזרז את גידולם.

מחקר זה בא לסייע לצמצם את הזיהום הרב הנגרם בעולם מגידול בהמות לשחיטה, במקביל יש לו ערך בצמצום סבלם של בעלי החיים. – האם 'בשר' זה דינו ככל בשר לעניין כשרותו ולעניין איסור עירובו עם חלב?

המשנה במסכת בכורות (א,ב) דנה בשאלה תאורטית בדינה של בהמה טהורה שהמליטה בהמה טמאה או להפך: "וְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין בְּהֵמָה טְמֵאָה, מֻתָּר בַּאֲכִילָה. וּטְמֵאָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אָסוּר בַּאֲכִילָה." ונמקה זאת באמצעות כלל: "שֶׁהַיּוֹצֵא מֵהַטָּמֵא, טָמֵא. וְהַיּוֹצֵא מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר".

ביטול בשישים

תאי הגזע יצאו מבשר אך לכאורה בטלו בשישים, שהרי רבו עליהם השומנים, הסוכרים והחלבונים. סיבת ההלכה לביטול בשישים נעוצה בכך שבדרך-כלל לא יורגש הטעם ביותר משישים (ט"ז צח,ג), אך כאן הרבינו תאי בשר כדי שיורגש טעם בשר, אם כן הטעם לא נעלם, ודבר שנעשה לטעם לא בטל בשישים (רמ"א צח,ח).

אינו בר אכילה

נפח תאי הגזע שנדרשים לתהליך הוא כמה אלפיות מ"מ. באופן עקרוני, דברי שאינו בר אכילה, אינו אסור באכילה. טעם זה שימש כנימוק עקרי לכמה פוסקים להתיר את השימוש בג'לטין בתעשיית המזון, משום שהג'לטין נעשה מפירורי עצמות יבשות. (יבי"א יו"ד ח,יא). מנגד פוסקים רבים אסרוהו (אג"מ יו"ד ב,כז) מאחר ולאחר תהליך עיבודו הוא שב להיות ראוי לאכילה. יתכן שבנידוננו היו מורים שעדיין בשר לפנינו (כשר או לא, תלוי מהיכן נלקח), ויתכן שעובדת היות תאי הגזע עדיין לא ראויים לאכילה מצד עצמם, גם לאחר התהליך (בשונה מהג'לטין) יסכימו כאן להתיר.

אכילתו עם חלב

אף שר"מ פיינשטין אסר ג'לטין הנוצר מבהמה טמאה, התירו כאשר נוצר מכשרה (אג"מ יו"ד א,לז) משום שהוא חסר טעם. לכאורה גם כאן יש מקום להתיר, מאחר והתאים הראשוניים חסרי טעם. ואם כן, הוא הדין בתאי גזע מבהמה טמאה, שכן ביחס אליה אין איסור בשר בחלב (שו"ע יו"ד פז,ג).

מקור הבשר (או האיסור) נותר במקומו

המשנה (תרומות ט,ו) אומרת: "הַטֶּבֶל, גִּדּוּלָיו מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה, גִּדּוּלֵי גִדּוּלִין, אֲסוּרִין." – מפורש במשנה שזרע שאיננו כלה, לעולם יהיה אסור. הרב יעקב אריאל (תחומין לו) משתמש במשנה זו לדחות את ההיתר, מאחר וגם כאן תאי הגזע נותרו בעינם וגודלו באופן מלאכותי אך הדומה מאד לאופן גידול התאים בגוף החי, אף שיש מקום להבדיל בין גידול חי טבעי לתרבית מעבדה מלאכותית.

לסיכום: יש שיאסרו אכילת בשר מעבדה עם חלב ויש שיתירו. ככל שהנושא יתקדם ויובהר יותר בצד הפרקטי שלו, מכון צומ"ת יגבש המלצה לרבנות הראשית לישראל. ככלל, מכון צומ"ת חרט על דגלו מאמץ לשימוש בכל הטכנולוגיה המודרנית אשר ניתנת במסגרת ההלכה.

הרב מנחם פרל הוא ראש מכון צומ"ת לתורה והלכה