מה בתעמולה: מה ישראלי בעיניך?

ש"ס השיקה השבוע את הקמפיין הממלכתי בתולדותיה. אחרי שהחזירו עטרה ליושנה וגאלו את כבוד העדה מגזירות מפא"י, נזכרו במפלגת הספרדים שומרי התורה שאולי בעצם בן־גוריון לא היה נורא כל כך. אחרי הכל, במגילת העצמאות מופיע כמה פעמים הביטוי "מדינה יהודית". ואם משמיעים את קולו של בן־גוריון כשברקע ויזואליה ישיבתית, אפילו  מגילת העצמאות נשמעת כמו הבן איש חי. 

עוד בנושא: 

מה בתעמולה: ד"ר ליכוד ומיסטר מח"ל

מה בתעמולה: היזהרו מחיקויים

מה בתעמולה: אולי מחר בלי גלגלי עזר

מה בתעמולה: הלמה של העבודה־גשר־מרצ

האירוניה, כמובן, מודעת לעצמה, והעובדה שמגייסים את "חוטף הילדים" ו"גוזז הפיאות" לקמפיין של מפלגה חרדית, נועדה לחתור תחת המשמעות התרבותית של המפעל של בן־גוריון עצמו בסוג של ניכוס או אפילו רה־אינטרפרטציה נועזת של המורשת החילונית של מפא"י. או בקיצור: הדתת הציונות המעשית.

אבל הדבר המפתיע הוא הדמיון בין מסרי הקמפיין של ש"ס לאלו של הצ'ילבה הנוכחית שלה, ישראל ביתנו. זו לא תופעה חדשה, כבר זמן רב שהקמפיינים של דרעי וליברמן צועדים יד ביד ופורטים על מיתרים מקבילים. בבחירות 2015 היתה זו ש"ס שעוררה סערה עם התשדיר "כוכבית גיור", שערער על יהדותם של עולי ברית המועצות; ובבחירות הנוכחיות ליברמן הוא זה שפוצח במסע אנטי־חרדי ומערער על הישראליות של הש"סניקים. בקמפיין 2013 הציגה ש"ס תמונת ענק של ליברמן חובש כיפה שחורה עם הכיתוב "רק ש"ס חזקה תמנע התבוללות", וליברמן דואג להזכיר בעקביות את חוק הגיוס, הרפורמה בגיור והנישואים האזרחיים. 

בסיבוב הנוכחי, ליברמן מצהיר שישמור על ישראל ליברלית, ואילו דרעי מצהיר שישמור עליה יהודית. וכולם, כמובן, משפשפים בלי סוף את המנורה של השד העדתי. הטרגדיה היא שכל זה בא דווקא על חשבון הרכיב הכי משמעותי של המורשת הבן־גוריונית - הסטטוס קוו. 

שני האאוטסיידרים של הממסד, המייצגים ציבורים שמגיעים מחוץ למיינסטרים הציוני הצברי הקלאסי, מתחרים ביניהם על פרשנות מחודשת של האתוס הישראלי. צמד ילדי החוץ של הפוליטיקה הישראלית, ליברמן ודרעי, שעד לא מזמן היו גם חברים קרובים, נפרדו. כל אחד מהם ממשיך לנגן את המלודיה שלו, אבל ההרמוניה, מה לעשות, צורמת. 

ועוד משהו: בכחול לבן הולכים חזק השבוע על המסר הבא: צריך להצביע לנו, משום שנתניהו יהיה עסוק בהגנה על חפותו בבית המשפט, ולכן לא יהיה פנוי לניהול ענייני המדינה. לא מזמן הם הבטיחו ש"הם ימשיכו מכאן" ו"ישראל לפני הכל", וכמובן "אפשר וצריך אחרת". אבל בחודשים האחרונים אפילו להם קשה לבוא לנתניהו בטענות משמעותיות (גז, יששכר, תוכנית המאה). מול ההספק הבכלל לא רע הזה, כל שנותר הוא להזהיר אותנו מהיום שבו כל הטוב הזה עלול להיגמר, ולכן, אם צריך ממלא מקום - תזכרו שאנחנו בסביבה, והלו"ז שלנו די פנוי.