ברוכים הבאים לשלב שמינית הגמר של "הכוכב הבא לאירוויזיון"! טוב, בעצם אף אחד מהמנחים לא קרא לזה כך, אבל תהיו בטוחים שאם היו עושים זאת - אם זה רק לא היה נשמע טיפשי כל כך, שכן "הכוכב" הגיעה לשיאו של שלב הביניים, שהוא מה לעשות - די משעמם. בין השקת הנבחרת לרגע ההכרזה על הזוכה יש קרוב ל-20 תוכניות שצריך למלא, והגיוני שלא כולן יהיו מעניינות במידה שווה. אז תופרים איזה ספיישל עם עידן רייכל, מחליפים שופטים ומותחים את הזמן. ככל שזה נוגע לרייטינג נראה שזה עובד, אבל אם בתוכן עסקינן, חלק מההחלטות מרגישות לא פעם שרירותיות או מנותקות מהיגיון כלשהו שאינו "בואו נייצר בכוח עניין טלוויזיוני".
תעירו אותנו בהדחה הבאה
בשתי התוכניות של השבוע, למשל, התבקשו המתמודדים לבצע שיר תחת הכותרת "כך נופיע באירוויזיון". אבל רגע, מה זה אומר בכלל? מה עשינו עד עכשיו, הכנות לפסטיזמר נס ציונה? האם ניתן להסיק מזה שמישהו מהמתמודדים נתנו רק 80% מהיכולת שלהם? ברור שלא. אולי מדובר בבחירת השיר המבוצע? גם לא הגיוני, כי הנציג לא בוחר לבדו את השיר שייבצע. האם מדובר בסטיילינג? למתמודדים יש סטייליסט. בקיצור, פרט לתמה מעושה שכביכול תוסיף עניין לתוכנית, מדובר במשימה חסרת פשר.
אחת הסיבות לרמת העניין הפוחתת היא גם קצב ההדחות האיטי של העונה. נכון להיום (ג'), שמונה ימים לפני הגמר, נותרנו עם תשעה מתמודדים, כאשר בגמר מתמודדים על פי רוב ארבעה. מרגע סגירת הנבחרת ועד היום הודחו 11 מתמודדים בקצב הבא: ארבע, שלוש, אחת, אחת, אחת, אחת.
אחרי כאסח הסילוקים בהתחלה, פצחו בתוכנית בדיאטת הדחות. להפקה יש סיבות משלה לקצב המשמים הזה, אבל כתוצאה מזה אנחנו כצופים מקבלים עוד ועוד ביצועים ללא ערך מוסף, של כמה אמנים שכבר לא משתנים או מציגים יכולות חדשות (חלקם כבר הודחו וחלק עודם איתנו), ובשורה התחתונה – כבר התחלנו לנקר כל הדרך לגמר.
חייבת להיות בגמר
גם השבוע המתמודדים שרו בדו-קרב ולמרות שאף אחד מהביצועים לא ניפק לנו איזו כותרת מרעישה, הם כן סייעו לחדד מגמות קיימות בנוגע לזהות רביעיית הגמר, או לכל הפחות – לזהות את ששת המועמדים הסופיים לתואר "הכוכב הבא".
ראשונה עלתה לשיר עדן אלנה, שלאחר כמה ביצועים מרגשים, שבה לסגנון הקצבי עם "Fuego" (אלני פוריירה), אך לא הצליחה להתפוצץ איתו כמתבקש. זה היה ביצוע סביר למדי, כזה שנשען יותר מדי על הריקוד ומעט מדי על אינטרפרטציה מקורית של עדן לשיר החרוש הזה. עדיין, קולית, עדן ממשיכה להיות אחת הזמרות המצוינות בתחרות, ואנחנו לא רואים גמר בלעדיה.
מתחיל לסלול את הדרך אל הגמר. רביב כנר
מולה עלה רביב כנר, מתמודד שלא החל את העונה כפייבוריט, אבל בונה את עצמו ומשתפר מביצוע לביצוע. בסבב הנוכחי הוא שר את "Human" (כריסטינה פרי), וסיפק ביצוע משובח ולא מתאמץ שהתאים כמו כפפה ליד לקולו הגבוה והמתפרץ. על הדרך זה גם הביא לו את הניצחון בדו-קרב ולא מוגזם לומר שהוא מתחיל לסלול את הדרך לגמר עצמו.
לדו-קרב הבא עלה אוהד שרגאי שביצע את "Feel" (רובי וויליאמס), שהתחיל בשקט, רק הוא, הפסנתר ולב על השולחן, עד להתפוצצות המפתיעה שכללה גם נאמבר קצר בכיכובם של שני רקדנים גברים. הכניסה הזאת הפכה את השיר מעוד ביצוע מרגש לרגע שנזכור מהתוכנית והעובדה שהשופטים שבים ומזכירים את עובדת היותו של אוהד אמן - היא חשובה ונכונה. זמר הוא לא רק קול יפה.
נגדו עלתה ללי קולישקין שביצעה את "I lived" (וואן ריפבליק) וכרגיל הציגה נאמבר מרשים, יציב וסוחף. אמדורסקי ציין בצדק את העובדה שיש משהו כן מאוד בהגשה שלה. עדיין, היתרון הגדול של ללי בעיניי הוא ביכולת הקולית שלה ולא בטוח שהחבילה הכוללת מספיקה לאירוויזיון. עם זאת, היא כן ניצחה את הדו-קרב, על חודן של כמה נקודות.
בנות עושות כיף ענק
דו-קרב נוסף נערך בין שתי פייבוריטיות בולטות מאוד בעונה הזאת: הראשונה הייתה אלה לי-להב שביצעה את "Kill This Love" (בלאק פינק) - שיר מז'אנר ה-K-POP. אפשר בהחלט להעריך את הניסיון לעשות משהו חדש שמבחינה קולית גם נשמע נכון ויציב, אבל בסופו של דבר הביצוע נשמע מוזר - ולא במובן החיובי. למען הסר ספק - זה לא קשור לז'אנר, אלא נעוץ בביצוע שחסר את הרצחניות של הביצוע המקורי. למרות זאת, נראה שהמקום שלה בגמר כבר מובטח. למה? בגלל העדכניות.
מולה עלתה גאיה שאקי, שבלי להתבלבל ביצעה את "Girls just wanna have fun" החרוש (סינדי לאופר), ובעזרת עיבוד מקסים ועדין, משכה את השיר אליה לחיבוק והעניקה לנו ביצוע מדהים ולעצמה ניצחון בדו-קרב. מדובר במתמודדת וודאית לגמר, יהיה טירוף לא לקחת אותה. למה? בגלל האיכותיות.
אחריהן עלתה עדן זהר סבג לבצע את "Shape of you" החרוש גם הוא (אד שירן), שקיבל עיבוד מקורי ומגניב, אך אלמנט ההרמה נעדר ממנו. על אף קולה העוצמתי, עדן לא הצליחה להכניס לביצוע משהו חדש שיעיר את השיר, כך שהביצוע נותר די בינוני.
ביצוע בינוני. עדן זהר סבג
בן זוגה לדו-קרב היה אור עמרמי-ברוקמן שביצע את "שער הרחמים" (מאיר בנאי) שכמובן ניצח, וכיוון שנמאס לנו להתחרות עם השופטים על הסופרלטיבים שקושרים לו, נתלבט אתכם על צבע החליפה שאיתה יש לשלוח אותו לאירוויזיון. מה דעתכם על כחול-ים עם כובע ברט? וברצינות - גם בניכוי הגזמות השופטים, מדובר בזמר צעיר ואינטליגנטי, בולט ואלגנטי (כפי שציינה קרן פלס), וככל הנראה גם זה שיביא לנו את הניקוד הגבוה ביותר בתחרות עצמה. המקום שלו בגמר עצמו מובטח, מן הסתם.
משני משוגעים יוצא אחד
בדו-קרב האחרון ביצע לואי עלי את "שני משוגעים" (עומר אדם), שזכה לעיבוד כיפי ומרים. לואי נשמע כאילו משהו חדש יצא ממנו, ואף שהלך לאיבוד בין הרקדנים, זה היה אחד הביצועים היותר כיפיים שלו.
מולו עלתה מורן אהרוני שביצעה את "Take Me To Church" (הוזייר). ביצוע יפה כרגיל, בלי שום דבר שימריא או יתפתח למשהו מעניין באמת. בן הסתם זה ממש לא ה-ביצוע שלה, אבל עדיין מספיק כדי לנצח בדו-קרב, ואם תשאלו אותנו, אנחנו שבים ועומדים על כך שנראה אותה בגמר.
בסופה של תוכנית, לואי ועדן זהר סיון נשארו המועמדים האחרונים להדחה, ועדן הייתה זאת שסיימה את דרכה בתוכנית. תשעה מתמודדים נותרו, ורק עוד שמונה ימים לגמר. מעניין איך ייסגרו שם את הפער.
• "הכוכב הבא": שמישהו יעצור את אסי ורותם
• מהי הסדרה הכי נצפית בנטפליקס?
• הכל על "האח הגדול" במקום אחד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו