דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, התייחס היום (שישי) למצבה החוקי של הצעירה הישראלית נעמה יששכר, המוחזקת בכליאה ברוסיה לאחר שהורשעה בהברחת סמים למדינה ונידונה לשבע שנות מאסר.
"ככל הידוע לי, יששכר טרם הגישה בקשה רשמית לחנינה, לכן בלתי אפשרי להעניק לה חנינה רשמית", אמר פסקוב לכלי התקשורת במדינה. הצורך בהגשת בקשה רשמית עלול לעכב את שחרורה של יששכר.
עם זאת, מקורב למשפחת יששכר אמר ל"ישראל היום" בתגובה לדברים: "אין כל שינוי לרעה במצב. אתמול החל הליך החנינה רישמית. הטופס המדובר הינו פרוצדורלי וטכני בלבד, לא צפוי עיכוב נוסף".
נציבת זכויות האדם של ארגון האומות המאוחדות ברוסיה, טטיאנה מוסקלקובה, ביקרה את הצעירה הישראלית הכלואה ברוסיה, נעמה יששכר, במתקן בו היא כלואה צפונית למוסקבה.
בכלי התקשורת ברוסיה ציינו כי הביקור נערך בעקבות בקשה של סגנית אש עיריית אשקלון, סופיה ביילינה. לאחר הפגישה אמרה מוסקלקובה על פרשת נעמה יששכר כי: "הסיפור קרוב לסופו".
עוד בנושא:
נעמה יששכר בראיון ראשון מהכלא: "מתגעגעת לבית שלי"
מקורב לנשיא רוסיה: "פוטין מבין שהעתיד של נעמה יששכר הוא לא בכלא"
נתניהו על האפשרות שנעמה יששכר תשוחרר: "לפוטין יש נכונות להגיע לפתרון"
"ללא בגדים חמים": נעמה יששכר הועברה לכלא מרוחק ללא ידיעת משפחתה
על פי כלי התקשורת ברוסיה, מוסקלקובה שוחחה עם יששכר ובדקה את התנאים בהם היא מוחזקת ואת מצבה הבריאותי והנפשי. מוסקולקובה טענה כי יששכר "מלאת תקווה ובמצב רוח עליז".
נעמה יששכר לצד נציבת זכויות האדם ברוסיה
בראיון שקיים כתב אתר האינטרנט המקומי של אזור מוסקבה MK סיפקה יששכר הצצה לתחושות שלה בנוגע להתקדמות במגעים ולפגישת אימה עם פוטין.
נעמה, את מאמינה שבקרוב תוכלי לראות את אימך, לא במפגש קצר אלא בבית?
"אני מאוד רוצה לראות אותה. רוצה לשתות איתה קפה בתל אביב. אני מאוד מתגעגעת לבית שלי. היום יש יום הולדת לאחותי ליעד, היא בת 33. זו יכולה להיות המתנה הטובה ביותר עבורה אם ישחררו אותי".
לראשונה במהלך החורף הזה ברוסיה ירד שלג. בישראל ככל הנראה לא תתקלי במזג אוויר כזה?
"אני נמצאת בניו יורק לעיתים קרובות. שם השלג לא עניין נדיר"
האם לא תרצי לחזור להודו? הרי שם התחילה ההסתבכות שלך שהובילה למאסר
."אוי, לא יודעת. לא בטוחה שאסע לשם".
במה את עוסקת עכשיו בבית המאסר? מהביקור הקודם שלנו רמת הרוסית שלך טרם השתפרה. אפילו קשה להאמין שאין לך שורשים שלנו.
"כן, תודה. אני אכן לא דיברתי ברוסית עד המעצר. כעת אני מבינה כמעט הכל. יכול להיות שזה יהיה שימושי בישראל בה מתגוררים מיליוני יוצאי רוסיה. בבית המאסר התחלתי לקרוא ספרים שעד אז לא הגעתי אליהם. כמו כן, אני עוסקת ביוגה יחד עם שאר שוכנות התא. אני ציירתי ציורי הדרכה לבנות בתא והסברתי להן מה לעשות כאשר אעזוב".
אם הכול יסתדר, ואת תחזרי הביתה, האם תזכרי את המדינה שלנו?
"יכול להיות שאכתוב ספר על הכלא הרוסי, אבל אני לא יודעת עדיין. בנתיים אני לא מאמינה שכל זה יסתיים בקרוב".
