תשומת הלב הניתנת להחלטות וועדת סל התרופות, שעושה שנים רבות כמיטב יכולתה למצות באופן הטוב ביותר את התקציב שהוקצה לה – מחפשת את המטבע מתחת לפנס, ולא במקום בו יכול לבוא שינוי גדול. פעילות הוועדה היא מהקשות ביותר הקיימות, והיא עוסקת בנושאים של חיים ומוות, ובניסיון מוצלח למדי להקצות את תקציב הסל בדרך המביאה מזור למקומות הנצרכים ביותר.
לא זו בלבד, אלא שאפשר שהשנה נוסף נדבך לעבודתה, והוא המשא והמתן והלחץ על חברות התרופות, בין כדי שמחיריהן יהיו הוגנים יותר, ובין בהטלת האחריות על יעילות התרופות עליהן, ויצירת מנגנון של פיצוי אם הן תתגלינה כלא יעילות. ניתן אף לומר בזהירות כי סל התרופות הישראלי הוא הישג משמעותי ביותר לחברה הישראלית. אולם המחמאות הגדולות לוועדה עלולות לסנוור, כיוון שמוקד הסל אינו נמצא בוועדת הסל אלא בשני מקומות אחרים.
ראשון בהם הוא בהחלטות הממשלה. וועדת הסל פועלת לאור תקציב נתון. לא היא קובעת את התקציב, אלא ממשלת ישראל. לאמור: מי שמעצב את המשמעות היסודית של סל התרופות הוא האוצר, משרד הבריאות והממשלה כולה. לא זו בלבד, אלא שוועדת הסל השנה סחבה 'גיבנת' של כ 60 מיליון שקלים של הרחבת היתר של וועדת הסל בשנה שעברה, עובדה שהצרה עוד יותר את תחום שיקול דעתה.
חייבים להזכיר לעצמנו גם את המגבלות // צילום: גטי אימג'יס
אנו חייבים להחליט כחברה איזה סכום אנו תובעים להקצות לסל התרופות, אך כמובן – לאחר הבנת כל המשמעויות של הקצאה זו. את הדיון הזה צריך לעשות לא בשעות האחרונות האפשריות, אלא מלכתחילה – בעת הדיונים על התקציב כולו. צריך להיזהר מפופוליזם – הבטחות השווא לתקציבים ענקיים, כי השמיכה קצרה, ולכל הוצאה יש משמעות מהצד השני, אולם יש לראות את הדרישה לקביעת אחוז קבוע מתקציב המדינה לתקציב הסל כדרך נכונה, שהיא גם שקולה, וגם פותחת אפשרויות רבות. לו היה מוקצים לסל התרופות כמאתיים וחמישים אלף מיליוני שקלים נוספים – המצב היה הרבה הרבה יותר טוב.
בד בבד, יש גם משמעות למוקד השני – הכרת המגבלות. אנחנו חייבים להזכיר לעצמנו את המגבלות. הרפואה המתפתחת יקרה מאוד. בין אם מדובר בתרופות ביולוגיות, בין אם מדובר בננו טכנולוגיה, ברפואה גנטית מותאמת אישית, או בכל טכנולוגיה אחרת – מדובר בסכומים הגבוהים בסדרי גודל משמעותיים מהרפואה הקלאסית המוכרת לנו. לעולם לא נוכל להקצות את הנדרש כדי למלא את הצרכים כולם. ומכיוון שכך, הדבר מחייב אותנו להיות מודעים לגבולות, ולהכיר בכך כי אין לנו ברירה אלא לדעת שלא כל הבעיות הניתנות לפתרון רפואי – אכן תיפתרנה.
לא קל לחיות כך, ולפגוש את הגבולות, אולם עדיף להתייצב מול האמת המרה מאשר לחיות בשקר שהוא מלכודת דבש. אמת זו תתבע מאתנו גם לחיות חיים משמעותיים יותר, והמגבלות תשפענה עלינו לכיוון רגיש יותר וענוותני יותר.
הרב יובל שרלו הוא חבר ועדת סל התרופות לשעבר. את דבריו ניתן לקרוא בקיצור בקבוצות 'זיקים' שמופצים בוואטסאפ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו