אחת לכמה חודשים קמה סערה תורנית סביב העלייה מבריה"מ לשעבר, וכמעט תמיד מדובר בשאלות של זהות יהודית ושייכות, אבל על דבר אחד אין עוררין: העלייה הגדולה של שנות ה־90 שינתה את פני ישראל מבחינה דמוגרפית והזניקה אותה קדימה.
רבות דובר על ההון האנושי, אבל קודם למספרים היבשים: יותר ממיליון עולים הגיעו לישראל מאז החל גל העלייה ב־1989, רובם - כ־827 אלף - בעשור הראשון לעלייה. המסה הגדולה נחתה בישראל בשנים 1991-1990. כך, למשל, בעוד בשנת 1989 עלו לישראל 12,646 עולים, כשנה לאחר מכן (1990) זינק מספרם ל־182,733 איש, ובשנה שאחריה הגיעו ארצה 146,245 עולים. על פי נתוני משרד העלייה והקליטה, בשנים הבאות בעשור העלייה הגדולה (1999-1992) הגיעו בכל שנה 67-45 אלף עולים.
צילום: משה שי
העלייה הצטיינה בהון אנושי עצום. על פי משרד העלייה והקליטה, 150 אלף מבין העולים עסקו בהנדסה ובאלקטרוניקה, 100 אלף בשירותים, במסחר ובשיווק, 55 אלף היו עובדי תעשייה ובניין, 44 אלף מהעולים עסקו בחינוך ובהוראה, 43 אלף מהם עסקו ברפואה ובשירותים רפואיים, כ־15 אלף היו אמנים וספורטאים ו־14 אלף עסקו בתחומי מדעי הרוח והחברה. גל העלייה היה גם משכיל במיוחד. על פי נתוני הלמ"ס, ל־154 אלף עולים היה תואר אקדמי, ושיעור האקדמאים היה גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית בארץ. גם התארים היו מתקדמים יותר. כך, למשל, מבין סך מקבלי התארים בישראל בשנים 1990-1981, 77% קיבלו תואר ראשון, 20% תואר שני ו־3% תואר שלישי. בקרב עולי בריה"מ החלוקה היתה 26% בעלי תואר ראשון, 68% בעלי תואר שני ו־6% בעלי תואר שלישי.
צילום: משה שי
"בהתחלה הגיעו אנשים בעיקר מהערים המרכזיות - מוסקבה, סנט פטרבורג, קייב - ולכן חלק גדול שם השתייכו לאליטה המקצועית והתרבותית", מסבירה פרופ' לריסה רמניק, ראש המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת
בר־אילן, "זו היתה העלייה הכי משכילה שישראל אי פעם חוותה. מדובר בהון אנושי משובח שהוכשר בחו"ל והגיע לידי המדינה כמתנה, והם במידה רבה אחראים לקפיצה הגדולה שישראל עשתה בשנות ה־90 בכלכלה, בטכנולוגיה, ברפואה ועוד. זה גם היה עמוד השדרה של ענף ההיי־טק: קרוב לחצי מהמפתחים ומהמהנדסים שעבדו בתעשיית המידע היו ממוצא רוסי. מאוחר יותר, גם הילדים שלהם הלכו בעקבותיהם".
עם זאת, עבור רבים מאוד לא נמצא מקום עבודה בהתאם למקצועם, ואקדמאים רבים נאלצו לעבוד בניקיון, באחזקה ובמשלחי יד אחרים שאינם מצריכים השכלה. בעיות תעסוקה וקשיי קליטה היו גם בין הסיבות לכך שהעלייה התאפיינה בשיעורי ירידה גבוהים יחסית. בשנים 2017-1990 עזבו את ישראל לבלי שוב כ־118.7 אלף עולים - כ־11% מכלל העולים שהגיעו. "רוב העולים מהגל הראשון עזבו מתוך גורמי דחף, לאו דווקא גורמי משיכה של ישראל", מוסיפה פרופ' רמניק, "אנחנו לא יכולים לראות את העלייה הזאת כעלייה שהיא לגמרי ציונית, מפני שמרביתם הגיעו לישראל מאימפריה מתפרקת שהחיים בה הפכו קשים. זו היתה הגירה של בריחה, וישראל שימשה ארץ מקלט".
צילום: משה שי
נתוני משרד העלייה והקליטה מספקים הצצה לערים שבהן העולים מתגוררים כיום. בראש, כמובן, נמצאות הערים הגדולות: חיפה (68 אלף עולים), באר שבע (47 אלף), תל אביב־יפו (47 אלף), בת ים (43 אלף), אשדוד (43 אלף), נתניה (42 אלף), ירושלים (38 אלף), פתח תקווה (35 אלף) וראשון לציון (35 אלף). מבחינת שיעור העולים מכלל האוכלוסייה, בת ים מובילה (30%), אשקלון שנייה (25%) ואחריהן אשדוד (24%), באר שבע (22%) וחיפה (19%) - כך לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו