בישיבת הקבינט הביטחוני־מדיני שהתקיימה ביום רביעי שעבר, הוצגו תרחישים קשים מאוד במקרה שבית הדין הבינלאומי בהאג (ICC) יחליט לפתוח בחקירה נגד ישראלים. הוצגה האפשרות שבית הדין יוציא צווי מעצר בינלאומיים סודיים נגד מי שבעיניו הם חשודים.
כזכור, לפני חודש המליצה התובעת הראשית של בית הדין לפתוח בחקירות על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, כביכול, שבוצעו לדעתה על ידי ישראלים ופעילי חמאס. התובעת, פאטו בנסודה, ביקשה את אישור שופטי בית הדין לפתוח בחקירות, והקציבה לכך 120 יום.
הדרג המקצועי נתן לשרים סקירה על בית הדין, על ההיסטוריה שלו ועל פעולותיו. בין היתר, הודגש כי הוא הוקם כלקח מהשואה במלחמת העולם השנייה. הוצגה ההערכה "בסבירות גבוהה" כי שלושת שופטי בית הדין יאמצו את עמדת התובעת, ויורו על קיום החקירות נגד בכירים ישראלים.
גורמי המקצוע שמו את הדגש על כך שהסיכונים מיידיים, משום שלעצם פתיחת החקירה - צעד שעשוי כאמור להתרחש בתוך 90 יום בלבד - יהיו השלכות חמורות מאוד על ישראל. כאמור, הוצגה האפשרות שבית הדין יוציא צווי מעצר בינלאומיים סודיים נגד מי שבעיניו הם חשודים.
כמו כן, כל בכיר ישראלי שהיה שותף לקידום בנייה ישראלית בירושלים, יהודה ושומרון, עשוי להיות בסכנת מעצר בלי שיידע זאת. על פי ההערכה שהוצגה בדיון, הסיכון הרב יותר מבחינתה של ישראל הוא דווקא בסוגיית הבנייה בירושלים וביו"ש, וזאת מנימוקים משפטיים.
בבסכנת הסגרה? נתניהו, גנץ ויעלון במבצע צוק איתן // צילום: קובי גדעון - לע"מ
"סכנה שמחייבת מענה"
משמעות הדבר כי בכירים ישראלים שיבקרו במדינות החברות בבית הדין, עשויים להיעצר בידי השלטונות שם ולהיות מוסגרים לבית הדין בהאג, וזאת אף בלי שיידעו שהוצא נגדם צו מעצר. מדובר על ראשי המדינה, מפקדי צה"ל, קצינים וחיילים שנלחמו במבצע צוק איתן או לאחר מכן. כמו כן, מי שהשתתפו בעצירת המהומות שיזם חמאס בגדר הגבול. יצוין כי מלבד ארה"ב ורוסיה, הרוב המכריע של המדינות החשובות בעולם חברות בבית הדין, ובכלל זה כל מדינות מערב אירופה, קנדה, אוסטרליה, כל מדינות אמריקה הלטינית ומרבית מדינות אפריקה.
אתגר קשה נוסף שנדון בישיבה הוא הפגיעה התדמיתית והכלכלית שישראל תיחשף אליה אם תיפתח נגדה חקירה. במקרה כזה, צפויים הפלשתינים ותומכיהם ללחוץ על פירמות עסקיות בינלאומיות להימנע מפעילות בישראל בשל היותה כביכול "מדינה החשודה בביצוע פשעי מלחמה". נוסף על כך, הם עשויים לחדש את הלחצים על אמנים ואנשי תרבות לא להגיע לארץ, כפי שקרה בשיאה של מתקפת הדה־לגיטימציה נגד ישראל.
בהמשך הוצגו לשרים אפשרויות ההתמודדות עם האתגר. הדרג המקצועי דיווח על המאמצים שנעשו בשנים האחרונות לשכנע את התובעת שלא לפתוח בחקירות - מאמצים שנכשלו.
שר החוץ ההונגרי פטר סיז'רטו // צילום: אורן בן חקון
עוד בנושא:
• תובעת בית הדין הבינ"ל: "בוצעו פשעי מלחמה ביהודה ושומרון ועזה"
• ראש הממשלה תוקף: "בית הדין הבינלאומי בהאג נהפך לנשק במלחמה נגד ישראל"
• הפרצוף האמיתי נחשף: כך נראה בית הדין לאנטישמיות בינלאומית טהורה
• בישראל זועמים על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג: "יום שחור לאמת ולצדק"
הונגריה תומכת בישראל
פרק אחר בישיבה הוקדש למאבק הקשה בין בית הדין לבין ממשל טראמפ. לאחר שהתובעת הודיעה כי תחקור חיילים אמריקנים על תקריות שהתרחשו באפגניסטן, החליט ממשל טראמפ על שלילת ויזות הכניסה לארה"ב של עובדי בית הדין, וכן איים בסנקציות נוספות. ימים ספורים לאחר מכן הודיעו השופטים כי אין הצדקה לחקירות. ואולם, התובעת ערערה על ההחלטה וכעת התיק נמצא בערכאת הערעור של בית הדין.
בהמשך דנו השרים באפשרויות ההתמודדות עם בית הדין. בשלב זה ישראל פועלת בכלים מדיניים לגייס את ידידותיה בעולם בבקשה ללחוץ על בית הדין להימנע מפתיחה בחקירות נגד ישראל. הראשונה להיענות לבקשת הסיוע הישראלית היתה הונגריה, ששר החוץ שלה, פטר סיז'רטו, כתב למקבילו הישראלי ישראל כץ כי "אין לבית הדין סמכות לדון בתיק נגד ישראל. הונגריה שותפה לחששותיה של ישראל לגבי פוליטיזציה של בית הדין". כץ הודה לשר ההונגרי על עמדתו.
גורמים שנחשפו לתוכני ישיבת הקבינט אמרו ל"ישראל היום" כי הובהר שהאיום הנשקף אינו לטווח הרחוק אלא חמור מאוד ומיידי, ועל כן מחייב התגייסות רבת עוצמה ומיוחדת. "עצם פתיחת החקירה תמצב אותנו יחד עם המדינות הכי חשוכות באפריקה, שבהן באמת בוצעו פשעי מלחמה נוראים של הרג אלפי בני אדם. זה דבר בלתי נסבל. בית הדין הזה לא דן במה שקורה בסוריה, באיראן או בסין, אבל שם אותנו על הכוונת שלו. זו סכנה שמחייבת מענה מהיר ומוחץ", אמר גורם הבקיא בתכני הדיון.
גורם נוסף ציין כי במצב הנוכחי, לישראל יהיה קשה מאוד למנוע לבדה את פתיחת החקירות, וכי נדרש סיוע משמעותי מצד ארה"ב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו