"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בפעם השלישית: בג"ץ דחה את ביטול חוק הגיוס

על רקע השיתוק הפוליטי המתמשך, שוב דחה בג"ץ את ביטול החוק • העותרים דרשו שלא להאריך את תוקפו, אך בית המשפט נענה לבסוף לבקשת המדינה

,עודכן
חרדי בלשכת הגיוס, צילום: נעם ריבקין פנטון

צו בג"ץ דחה היום (חמישי) את מועד ביטולחוק הגיוסבחצי שנה, ועל כן הוא יישאר בתוקף עד אמצע אפריל 2020. דחייתהחוק, זו הפעם השלישית, נערכת על רקע השיתוק הפוליטי המתמשך כאשר מדינת ישראל דוהרת אל עבר בחירות שלישיות בתוך שנה.

התנועה לאיכות השלטון, הפורום לשוויון בנטל, עורך הדין איתי בן-חורין, מפלגת יש עתיד והתאחדות הסטודנטים עתרו כנגד החוק ודרשו מבית המשפט שלא להאריך את תוקפו, אך לבסוף דחה בית המשפט את בקשת העותרים ונענה לבקשת המדינה לדחיית הביטול.

כאמור, לאחר שהחרדים הצליחו להכניס בחוק תיקון המבטל את הסנקציות הפליליות ב-2017, החוק נפסל על ידי בית המשפט ברוב של 8 מתוך 9 שופטים לאחר שקבעו כי הוא פוגע בעיקרון השוויון ומעניק סמכות יתרה בידי שר הביטחון.

בית המשפט קבע אז כי לממשלה יש שנה אחת לחוקק חוק מתוקן. אך לאחר שהחלו לגבש את החוק הממשלה פורקה ועדיין לא קמה, גם בשל העובדה כי החרדים וליברמן לא מצליחים להסכים על החוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר